אחד משנינו
אני מכיר את מקרים החופפים למקרים שציינת. ולעומת זאת, אני מכיר מקרים בהם הרצון לתרום ואהבת התפקיד מטים את הכף לכיוון חתימה נוספת, אם כי ללא תמריצים מספיקים, לא מדובר על חתימה מעבר לשנתיים נוספות (ובהן אין לזלזל. כל שלב הוא הצלחה בשביל הצבא ופתח לניסיון נוסף). קח לדוגמא קציני קישור. אין תפקיד מקביל באזרחות. יש אנשים שאוהבים את האחריות שמטילים עליהם, את הגמישות של העבודה בתקופות בהן אין לחץ, את החברים למקצוע. אסור לפסול את הרצון לתרום מעצמך (בנימה אישית, זה גורם שמחזיק אותי מול הרבה מאוד נקודות שליליות). בתפקידים בהם אנשים כאלה מרגישים שהם תורמים באמת, הצבא צריך לתת להם ממש מעט (מבחינתו) כדי להחזיק אותם. אנשים עם אוריאנטציה מנהלית/כוח אדם יכולים לקבל המון מהצבא, גם מבחינת משכורת. הבעיה האמיתית היא בנוגע לתואר, וגם כאן הצבא יכול להתגמש (למרות שהוא לא עושה זאת מספיק) ולאפשר לימודים בהיקף חצי משרה\משרה מלאה. אל תשכח שהרבה תפקידים באזרחות לא נושאים עימם משכורת מהנדס בהייטק, גם לבעלי תואר ראשון. אומנם אנשים איכותיים ביותר יסתדרו ללא קשר, אבל הצבא בהחלט יכול להציע תנאים סבירים לאנשים איכותיים. הצבא גם דואג להחלפת תפקידים (לטוב ולרע. יש לא מעט חסרונות לכך מנק' המבט של צה"ל), אבל זה מספק לאנשים מקום עבודה יציב (טוב, עד לא מזמן) ועדיין עבודה שבה נשברת השגרה כל כמה שנים (ואם יש קצת מזל, יש גם עניין בעבודה.) נקודה נוספת: צה"ל הוא מקום עבודה טוב לנשים נשואות. דוגמא נוספת: הכשרת מפקדים (בה"ד). יש לא מעט קצינים איכותיים שהיו מוכנים לדחות עוד קצת את החיים שלהם בהרגשה שהם משפרים את דור המפקדים הבא של צה"ל (גם אם מדובר בהרגשה בלבד. מידת ההשפעה במקומות אלו היא נושא לדיון נפרד.) שוב, יכולת המשיכה של אנשים לחתימה נוספת נחלשת מאוד לקראת חתימה שלישית (אלא אם המועמד רוצה קרירה צבאית) וכאן בדיוק מנסה התוכנית החדשה להחזיק אותם. אני אישית חושב שהיא לא תשיג את מטרותיה, כי שוב, הצבא נזכר באנשים האיכותיים שהם כבר עם רגל אחת בחוץ. כל הנאמר לעיל מציג חלק מנקודות הזכות בצבא הקבע. כמובן שיש הרבה מאוד חסרונות (וגם יתרונות שלא ציינתי). השיקול להשאר בצבא לקבע נוסף הוא פרטני ואין תשובה כוללת שמתאימה לכולם. (גם לא התשובה שהמערכת מלאה באנשים בינוניים מינוס. יש אנשים שיראו זאת, אני מקווה, כאתגר לנסות לשפר ולתקן את הבעיה). אני חושב שמשכורת גבוהה יותר היא אולי צעד בכיוון הנכון, אבל צעד קטן מדי.
