יצא ארוך אז הנה ההמשך
"אדם נולד לחברה חרדית, בה התחנך ובה הוא חי כיום-אותו למדו שלימוד התורה דבר חשוב שתורם לעם ישראל, הוא חושב כך, כך הוא מאמין. ברור שגם בהתחשבות באמונה הזו-הדרך בה הוא עושה זאת שגויה לדעתנו.אבל עד שלא תוכיח לו את זה אין שום סיבה שישתכנע." דעתי על אמונתו לא חשובה. בני יהודה חושבים שאם הם יכניסו תרנגול למגרש הכדורגל קבוצתם תנצח (ואם לא בני יהודה אז קבוצה אחרת). מה אכפת לי? מה זה ענייני? למה אני צריך להוכיח לחרדי שאמונתו שגויה? שיאמין במה שמתחשק לו להאמין "חלקם גם לא יסתובבו בת"א, כי המציאות מוכיחה להם שנורא קשה להיות דתי בת"א. אז הם סוגרים את עצמם, והפתרון הזה די מוכיח את עצמו." בואי נגיד שאני חושב שהמניעים הם אחרים וראשי הציבור החרדי גם כן חושבים ואומרים כך. אבל מה זה משנה? אני אגיד לבן אדם איפה לגור? "אבל החרדי הזה, אפילו שהוא לא הולך לצבא ולא עומד בצפירה-הוא אדם, יש לו יכולות, כשרונות, חכמת חיים וכ"ו וכ"ו" בודאי שהוא אדם אם המון פוטנציאל ויכולת. אם הייתי חושב שהוא רפה שכל לא היו לי תלונות. בגלל שהוא לא נופל ממני בשום דבר אני מצפה ממנו להתנהג כמו אדם בוגר ואחראי. אדם בוגר ואחראי לא בא אל אדם אחר ואומר לו "פרנס את ילדי כי אם לא הם ירעבו ולי אין שום כוונה לפרנסם בעצמי" וכמו שאמרתי, מצידי שלא יעמוד בצפירה, רק שינהג בדרך היהודית של התנהגות מכובדת. "יש יכולות וכוחות גדולים שבהחלט אפשר להתפעל מהם. אם זה מפעל חסד אדיר, אם זו צניעות וענווה של אנשים (לא מדברת על הבגדים), אם זה עמידה בעקרונות שלהם, לא משנה מהם.העניין הוא שאתה יכול בקלות לסתור גם את זה. בטענות שאת החסד הזה הם עושים רק לעצמם וכ"ו. אבל זה לא סותר את העובדה שיש בהם כוח של מסירות נפש למען משהו, וכוח של עשיית חסד, למשל. קל לסתור, הכי קל למצוא בהם דברים רעים," צניעות וענווה לא ראיתי בדברם איתי, יש להם מספר מפעלי חסד שאני מעריך. אז מה? גם לחמאס יש ואין לי שום כוונה לנסות לדמות לחמאס. "וגם קל להוציא חוק שיעיף אותם סופית מהחיים שלנו." להיפך, במקום לשתף פעולה עם פוליטיקאים חרדים שמנסים להפריד אותם מהחיים שלנו אני מדבר כל הזמן רק על לקרב, להפוך אותם לחלק מהחברה. ובשיח שתיצור עם החרדי-כמו שאתה לא רוצה שהוא ידבר על תשובה, אל תדבר אתה על צבא וצפירה. הגזירה השווה שאת עושה איננה נכונה. הוא לידבר איתי על תשובה ואני לא ידבר איתו על שאלה. על צבא אני לא אדבר כמו שלא מדברים על מס הכנסה. יש חובות וחובות צריך לקיים. ועל צפירה אמרתי כבר שאין מה לדבר. הדרך היהודית היא לכבד את האדם והסביבה, צורת התנהגות של מי שמתנהגת גורמת לביזוי שלו, לא שלי. "אלא נשבור את הראש ביחד ונמצא משהו משותף כי חייב להיות. בסופו של דבר אתה לא יכול להתנתק מהם, לא יעזור לך, הם יהודים, וזאת מדינת היהודים.... " א. קודם כבר אמרתי שיש להם תנאי מוקדם (לשם נוחות הנה אני מעתיק את דברי): יש לי הרבה יותר מהמשותף עם אלון אולארצ'יק נתן יונתן או אנדרי מהעבודה בוריס מהמילואים ובתיה השכנה שלי שהחרדים חושבים שהם לא מספיק יהודים מאשר עם החרדים. כשהחרדים (וגם הרבה דתיים) מעמידים מולי תנאי שאו שאפרד מהאנשים הללו שעוזרים לי לעצב את תרבותי, שעובדים איתי, חיים איתי, נלחמים (ונהרגים ונפצעים) שכם אל שכם מולי או שהם לא מוכנים לחיות איתי במי את חושבת שאבחר? ויש להם עוד את החוצפה לקרוא לסחיטה הזו בה הם דורשים ממני להפרד מרוב עם ישראל "אחדות העם"
. ב. את עוד פעם הופכת את הדברים. אני אין לי בעיה איתם, הם מוזמנים תמיד. אבל מבחינתם הם לא מוכנים לעבוד איתי, לגור איתי, ללמוד איתי, להתחתן איתי, להקבר איתי וכו'. הם מנסים ודי מצליחים להתנתק ממני בכל מקום אפשרי ובסוף את מטיפה לי על כך שלא יפה להתנתק?
"אדם נולד לחברה חרדית, בה התחנך ובה הוא חי כיום-אותו למדו שלימוד התורה דבר חשוב שתורם לעם ישראל, הוא חושב כך, כך הוא מאמין. ברור שגם בהתחשבות באמונה הזו-הדרך בה הוא עושה זאת שגויה לדעתנו.אבל עד שלא תוכיח לו את זה אין שום סיבה שישתכנע." דעתי על אמונתו לא חשובה. בני יהודה חושבים שאם הם יכניסו תרנגול למגרש הכדורגל קבוצתם תנצח (ואם לא בני יהודה אז קבוצה אחרת). מה אכפת לי? מה זה ענייני? למה אני צריך להוכיח לחרדי שאמונתו שגויה? שיאמין במה שמתחשק לו להאמין "חלקם גם לא יסתובבו בת"א, כי המציאות מוכיחה להם שנורא קשה להיות דתי בת"א. אז הם סוגרים את עצמם, והפתרון הזה די מוכיח את עצמו." בואי נגיד שאני חושב שהמניעים הם אחרים וראשי הציבור החרדי גם כן חושבים ואומרים כך. אבל מה זה משנה? אני אגיד לבן אדם איפה לגור? "אבל החרדי הזה, אפילו שהוא לא הולך לצבא ולא עומד בצפירה-הוא אדם, יש לו יכולות, כשרונות, חכמת חיים וכ"ו וכ"ו" בודאי שהוא אדם אם המון פוטנציאל ויכולת. אם הייתי חושב שהוא רפה שכל לא היו לי תלונות. בגלל שהוא לא נופל ממני בשום דבר אני מצפה ממנו להתנהג כמו אדם בוגר ואחראי. אדם בוגר ואחראי לא בא אל אדם אחר ואומר לו "פרנס את ילדי כי אם לא הם ירעבו ולי אין שום כוונה לפרנסם בעצמי" וכמו שאמרתי, מצידי שלא יעמוד בצפירה, רק שינהג בדרך היהודית של התנהגות מכובדת. "יש יכולות וכוחות גדולים שבהחלט אפשר להתפעל מהם. אם זה מפעל חסד אדיר, אם זו צניעות וענווה של אנשים (לא מדברת על הבגדים), אם זה עמידה בעקרונות שלהם, לא משנה מהם.העניין הוא שאתה יכול בקלות לסתור גם את זה. בטענות שאת החסד הזה הם עושים רק לעצמם וכ"ו. אבל זה לא סותר את העובדה שיש בהם כוח של מסירות נפש למען משהו, וכוח של עשיית חסד, למשל. קל לסתור, הכי קל למצוא בהם דברים רעים," צניעות וענווה לא ראיתי בדברם איתי, יש להם מספר מפעלי חסד שאני מעריך. אז מה? גם לחמאס יש ואין לי שום כוונה לנסות לדמות לחמאס. "וגם קל להוציא חוק שיעיף אותם סופית מהחיים שלנו." להיפך, במקום לשתף פעולה עם פוליטיקאים חרדים שמנסים להפריד אותם מהחיים שלנו אני מדבר כל הזמן רק על לקרב, להפוך אותם לחלק מהחברה. ובשיח שתיצור עם החרדי-כמו שאתה לא רוצה שהוא ידבר על תשובה, אל תדבר אתה על צבא וצפירה. הגזירה השווה שאת עושה איננה נכונה. הוא לידבר איתי על תשובה ואני לא ידבר איתו על שאלה. על צבא אני לא אדבר כמו שלא מדברים על מס הכנסה. יש חובות וחובות צריך לקיים. ועל צפירה אמרתי כבר שאין מה לדבר. הדרך היהודית היא לכבד את האדם והסביבה, צורת התנהגות של מי שמתנהגת גורמת לביזוי שלו, לא שלי. "אלא נשבור את הראש ביחד ונמצא משהו משותף כי חייב להיות. בסופו של דבר אתה לא יכול להתנתק מהם, לא יעזור לך, הם יהודים, וזאת מדינת היהודים.... " א. קודם כבר אמרתי שיש להם תנאי מוקדם (לשם נוחות הנה אני מעתיק את דברי): יש לי הרבה יותר מהמשותף עם אלון אולארצ'יק נתן יונתן או אנדרי מהעבודה בוריס מהמילואים ובתיה השכנה שלי שהחרדים חושבים שהם לא מספיק יהודים מאשר עם החרדים. כשהחרדים (וגם הרבה דתיים) מעמידים מולי תנאי שאו שאפרד מהאנשים הללו שעוזרים לי לעצב את תרבותי, שעובדים איתי, חיים איתי, נלחמים (ונהרגים ונפצעים) שכם אל שכם מולי או שהם לא מוכנים לחיות איתי במי את חושבת שאבחר? ויש להם עוד את החוצפה לקרוא לסחיטה הזו בה הם דורשים ממני להפרד מרוב עם ישראל "אחדות העם"
