מה אתם שומעים בסופ"ש הזה?

Drunk in Love

New member
* שלי. אני מאוד עייף אז להתעלם מטעויות תחביריות


 

DAN1EL

New member


מסכים לגבי חוסר הנשמה אצל טוויגס.
אני גם מרגיש את זה.
&nbsp
המוזיקה שלה היא כמו איזה פרויקט מוצלח לאמנות שהכל בו "נכון" מדי.
הקליפים (חיקוי אחד לאחד של ביורק), ההגשה המיוחדג'ת, ההפקות הנכונות מדי, המינימליזם החרוש, העטיפה הויזואלית היומרנית.
הכל אצלה נורא נכון, ונורא...משעמם.
 

YEEZUS

New member
בדיוק עכשיו שמעתי אותו!

הפתיע אותי לגמרי. לא זכרתי בחיים שהוא סימפל את אטה ג'יימס.
עוד מעט אני אגיב על השרשור שפתחת. :)
 

Drunk in Love

New member
רק אם ההפקות של האלבום הזה היו יותר ברורות ופחות מנסות

להתחכם...
&nbsp
ההפקה מבחינתי מעפילה על הנשמה שבביצועים ובמלודיות של האלבום הזה. זה מבאס. יותר מדי חשבו על הכל, יש ''קצר'' בהרמוניה ובזרימה הכוללת של האלבום הזה.
 

DAN1EL

New member
לי יש בעיה יותר חמורה איתה - הקול שלה.

ולצערי זה משהו שקשה להתגבר עליו.
כשאתה לא אוהב קול של זמר, אתה תתקשה לאהוב את האלבום שלו, גם אם ממש תנסה (ואני מנסה).
&nbsp
היא כמו ג'אנל מונה מבחינתי - לא יודעת להשתמש בקול שלה.
והקול בפני עצמו גם לא כזה להיט. קול משעמם שהיא מנסה לעשות איתו דברים מעניינים ולא מצליחה, כי היא שרה תמיד בסולם שלא מחמיא לה.
 

Drunk in Love

New member
צודק שברגע שאין חיבור בסיסי לאמן מסוים מסיבה כזו או אחרת,

הרבה יותר קשה לאהוב אותו או לחילופין את היצירה שלו. אני דווקא בסדר עם הקול שלה למרות שהפלצטו שלה בחלק מן השירים יכול מאוד להעיק עלי. לכן אני מסכים גם עם הטענה שהיא שרה בסולם שלה מחמיא לה.
&nbsp
ג'אנל מונה - לא מבין את הבעיה שלך עם הקול שלה ועם השימוש שלה בו, אבל יכול להבין אנשים שמתקשים להתחבר אליו. היא זמרת מוכשרת בעיני.
 

DAN1EL

New member
היא (FKA) דווקא התחילה ברגל ימין איתי.

אהבתי את השירים שהיא הוציאה לפני האלבום.
ואז בא האלבום וכבר על ההתחלה שלו חשדתי שהיא פלצנית ותו לא.
בינתיים הוא לא מצליח לרגש אותי.
אני ממשיך לתת לו צ'אנסים כי אני מכבד את הניסיון שלה באיזשהו מקום, אבל בינתיים אני עוד לא שם.
&nbsp
ג'אנל מונה כנראה עשתה עבודה טובה מאוד בלהציג מסיכה של "מוכשרת", כי אני חושב שהיא לגמרי בינונית.
ויש לה חרא של שירים. לא יכול לחשוב אפילו על שיר אחד שלה שאי פעם בא לי עליו, שבא לי כזה לשמוע אותו עכשיו.
אין כזה.
אפילו על Cold War לא כזה עפתי (וזה השיר שאני הכי אוהב שלה, וגם בו אני חושב שהיא שרה מעצבן).
 

Drunk in Love

New member
לא התחברתי ל- FKA twigs לפני האלבום הזה,

Two Weeks גרם לי לרצות לשמוע ממנה עוד, ואז הגיע האלבום. וכן, היא יצאה בו די פלצנית. ניסיון להביא כיוון חדש ומשב רוח מענן לעולם המוזיקה, במיינסטרים ומחוצה לו, והאמת היא שהיא כן הצליחה, עובדה שכולם עפים על הכיוון הזה עכשיו.
אני גם מאוד בעד הסגנון והכיוון הכללי, אני רק חושב שהוא עשוי בצורה אמביציוזית ברמה שגורמת לו להיות מושפע מדי וכך לאבד את האפקט שמוזיקה מנסה להעביר כששומעים אותה.
&nbsp
אני לגמרי סבבה עם ג'אנל מונה מהאלבום השני. Q.U.E.E.N., הסינגל הראשון שיצא מתוכו היה מעולה ואלגנטי וגרם לי לחכות לאלבום שבסופו של דבר היה פרויקט מצוין עם הרבה שירים טובים. מסכים מבחינה עקרונית על עולם המוזיקה שאוהב לקטלג זמרים לפי ''מוכשרים'' ו''איכותיים'' בלי טעם ובלי ריח, אבל אני דווקא בעדה. Sally Ride ו- Victory מהממים! כדאי לך לנסות אותם.
 

YEEZUS

New member
אבל ההפקות המורכבות האלה הן מה שמבדיל אותה

מאלפי זמרי R&B אלטרנטיבי שצצו בשנים האחרונות.
אם הייתה מוריד מטוויגס את כל הפרטים הקטנים שהיא שמה בשירים שלה, תקבל עוד ג'נה אייקו/סולאנג'/קאסי. היא מבינה את זה, היא לא רוצה להיות במקום הזה שהיא "עוד אחת" - היא רוצה להיות מיוחדת, ולכן זה מה שהיא משדרת וזה מה שאתה מקבל.
&nbsp
 

Drunk in Love

New member
שמח בשבילה שיש לה ייחוד ודברים שמבדילים אותה מהשאר,

אבל מבחינתי זה מאוד לא רלוונטי. ברגע שחסרה לי הרמוניה ושאני מרגיש שהמוזיקה שאני שומע היא תקועה ובקושי מסתדרת באוזן (המקרה של טוויגס לא מאוד קשה, אבל עדיין) מרוב נסיונות לחדש\לרענן ולהיבדל, כשכל השאר מסורס, אני נהנה הרבה פחות. Two Weeks הוא אולי השיר הכי הרמוני באלבום, וגם Give Up, והם אולי השניים שאני הכי אוהב.
 

Drunk in Love

New member
דוגמה לעבודת הפקה מהממת וייחודית שלא מסרסת את הנשמה:

Pure Heroine של לורד. פשוט ככה. הפקות שהן לחלוטין to die for, קבעו רף הפקתי חדש והיו תרומה גדולה לטרנדים מוזיקליים שצצו ב- 2014, והכל בטוב טעם, מינימליזם שהרגיש עשיר ולא הותיר חללים ריקים. אני לא גסוס על האלבום הזה בסך הכל אבל קשה לי להישאר אדיש להפקה שלו.
 

YEEZUS

New member
לורד מלכה. עם כל הכבוד ל-FKA ובנקס, היא לא רואה אותן.

Pure Heroine הוא מבחינתי אחד האלבומים הכי חשובים וטובים שיצאו ב-4 השנים האחרונות.
&nbsp
אין לי כל כך מה להגיד לך לגבי התגובה הקודמת על FKA.
זה כנראה עניין סובייקטיבי. אני מרגיש נשמה במה שהיא עושה, במיוחד בשיר כמו Two Weeks.
 

DAN1EL

New member
שיר טוב יחסית שמסמל בעיניי תופעה מעצבנת

של זמרים שלא יודעים לארגן את סדר השירים שלהם כמו שצריך.
על השיר הזה כתוב באותיות של קידוש לבנה: צריך לפתוח את האלבום

בטח שלא לסגור אותו, מה קשור?
&nbsp
אותו דבר לגבי Brain של בנקס - צריך להיות ממש חסר Brain כדי לא לראות שזה שיר שנועד לפתוח את האלבום. הוא לא יכול להיות בשום מקום אחר.
&nbsp
יכול להיות שהיא (בנקס) ניסתה להתחכם ולא לשים את הסינגל הבולט מהאלבום בפתיחה, כמו שמנסים לעשות בדרך כלל, אבל ההתחכמות מיותרת הפעם.
&nbsp
ולהבדיל - סיה עשתה בדיוק את השטות שבנקס פחדה ממנה - מה קשור ש"שנדליר" יפתח את האלבום? מקרה קלאסי שבו הסינגל הבולט מהאלבום לא היה צריך לפתוח אותו.
&nbsp
אני חושב שסדר שירים זה אחד הדברים הכי חשובים שיש בהפקה של אלבום, ומעצבן אותי כשעושים את זה לא נכון.
 

Drunk in Love

New member
אני דווקא חושב שזה שיר סבבה לסגירת אלבום.

ויש גם אינטרו קצר שתפקידו הוא ''להכניס לאווירה''
, אבל הוא די skippable ולא מאוד מעניין בעיני, אני לא מצאתי אותו מאוד הכרחי. גם Two Weeks היה יכול להיות פתיחה מעולה לאלבום.
&nbsp
לגבי Banks - אני חושב שמבחינה עקרונית אתה צודק, Brain הוא שיר קלאסי ונהדר לפתיחת אלבום ובמקומה הייתי בוחר בו בהחלט, אבל Alibi שפותח את האלבום עוצמתי וחזק גם הוא, אווירת Introduction מובהקת.
&nbsp
ולגבי סדר השירים באלבומים - מבחינתי זה תופס רק בכמה השמיעות הראשונות, אחר כך אני אוהב להאזין לאלבום בסדר אקראי ולא להיתקע על איך שיוצר האלבום רצה שאני אשמע אותו.
 

DAN1EL

New member
אליבי מסתדר לך בפתיחה רק כי הוא כבר שם.


תאמין לי שאם הוא היה באמצע הכל היה בסדר.
לא חושב שהוא מתאים לפתוח את האלבום.
&nbsp
לגבי המשפט האחרון שלך - אם אתה מעדיף לשמוע את השירים בסדר אחר מאיך שהאמן החליט - זה אומר שהאמן עשה עבודה גרועה.
הדוגמא הכי טובה שאני יכול לתת היא FM של גולדפראפ, אלבום שאני פשוט לא מסוגל להאזין לו בשאפל.
לא מסוגל גם להאזין לשירים בודדים מתוכו.
אלבום שהוא חוויה אחת שלמה ומושלמת.
ככה עושים את זה נכון - מכל הבחינות.
 

Music Man XD

New member
אני חושב שזה חלק מתופעה רחבה יותר,

במסגרתה אנחנו רואים פחות ופחות "אלבומים" ויותר ויותר "אסופות סינגלים".
יש הרבה אמנים ששכחו מה זה אלבום. שאלבום זו יצירה שלמה, סיפור. בהרבה מקרים האחראית לכך היא חברת התקליטים, שבונה את הטראקליסט בעצמה ומתחשבת בשיקולים מסחריים ולא אמנותיים.
 
למעלה