אצלנו מרק עוף עם קיינדלך, נתח של סינטה, תפ"א ומשהו מירקות.
אחרי שנים של סדרים בהם הכנו יותר ולא נגענו בחצי.
אחרי שנים של סדרים בהם הכנו יותר ולא נגענו בחצי.
אצלנו מרק עוף עם קיינדלך, נתח של סינטה, תפ"א ומשהו מירקות.
אחרי שנים של סדרים בהם הכנו יותר ולא נגענו בחצי.
מה אכפת לי? יישאר לי יותר...אצלנו מרק עוף עם קיינדלך, נתח של סינטה, תפ"א ומשהו מירקות.
אחרי שנים של סדרים בהם הכנו יותר ולא נגענו בחצי.
אלא שלאשכנזים האורז=קטניות ולכן לא אוכלים אורז בפסחהאורז בימינו הוא כשר לפסח ,
אמנם בעבר רבים נמנעו מאכילת אורז בפסח וזאת מחשש לחלקי גבעולים
שהתערבבו באורז, אבל זו נחלת העבר, כיום האורז מגיע אלינו ארוז ונקי ללא חלקי גבעולי- מוץ, בפרט האורז הבסמטי הלבן שמתבשל מהר,מתעכל היטב ומאוד טעים,
ולכן,אין סיבה כיום לוותר על האורז שהוא משביע וטעים כתוספת ובמיוחד בפסח.
____________________________________________________________________אלא שלאשכנזים האורז=קטניות ולכן לא אוכלים אורז בפסח
אמנם אני אוכלת אורז בפסח על פי מנהג אבות (ואמהות) אבל כמו שאני מתייחסת לכל מיני חידושים שצצים כל פסח, מתייחסת גם לשינויים כאלה שמאפשרים "פתרונות" כאלה. פסח הוא כולו, לטעמי האישי, חג של מסורת. לא סתם כתוב: והגדת לבנך. חלק מהמסורת שבאה לנו מבית ההורים וסבא וסבתא וכו, זה גם מנהגי האכילה. איכשהו לא מתחברת לכל החידושים כי יש שבוע אחד בשנה שבו בא לי לאכול עוגת שכבות מצות או עוגת אגוזים מקמח מצה, למרות שיש כבר כמה שנים קמח "רגיל" כשר לפסח. את כל הדברים האחרים אני יכולה לאכול כל השנה, ובפסח רוצה להתרפק על זיכרונות מהדורות הקודמים. לא יקרה שום דבר אם שבוע אחד לא נאכל את מה שאבותינו לא אכלו בפסח.____________________________________________________________________
לחנה, בנושא עדות ואכילת אורז בפסח:
בעיקרון זו בעייה עדתית שהיא די קלה לפיתרון,והיא נפתרת כאשר -
- אשכנזיה מתחתנת עם גבר ששייך לעדה בה אוכלים אורז ,
ואז היא לומדת לבשל לבן הזוג את האורז בדיוק בנוסח הנהוג בבית אימו ,
וכך יש אורז גם בפסח ל-2 העדות בחג-הפסח,וכך בקלות הכל מסתדר.
בתור מי שמוגבלת למדיי בפסח, אני דווקא שמחה לחידושים שמקלים על אילוצי התפריט בפסח. אבל את יכולה להנות ממה שאבותייך אכלו בדורות הקודמיםאמנם אני אוכלת אורז בפסח על פי מנהג אבות (ואמהות) אבל כמו שאני מתייחסת לכל מיני חידושים שצצים כל פסח, מתייחסת גם לשינויים כאלה שמאפשרים "פתרונות" כאלה. פסח הוא כולו, לטעמי האישי, חג של מסורת. לא סתם כתוב: והגדת לבנך. חלק מהמסורת שבאה לנו מבית ההורים וסבא וסבתא וכו, זה גם מנהגי האכילה. איכשהו לא מתחברת לכל החידושים כי יש שבוע אחד בשנה שבו בא לי לאכול עוגת שכבות מצות או עוגת אגוזים מקמח מצה, למרות שיש כבר כמה שנים קמח "רגיל" כשר לפסח. את כל הדברים האחרים אני יכולה לאכול כל השנה, ובפסח רוצה להתרפק על זיכרונות מהדורות הקודמים. לא יקרה שום דבר אם שבוע אחד לא נאכל את מה שאבותינו לא אכלו בפסח.
לא רק שאני נהנית, אלא שקובץ הפסח שצירפתי כאן (מודה שמכיל אורז), נוצר לבקשת הילדים והנכדים שהתגעגעו למאכלי פסח המסורתיים. ולא רק הם אלא גם אחי ואחותי. למשל - עוגת המצות נוצרה בתקופה בה אפשר היה להשיג רק את עוגיות הקוקוס ועוגיות הבוטנים הידועות. אני זוכרת שבילדותי אפילו לא הייתה אבקת אפייה כשל"פ. בינתיים כידוע - יש קינוחי פסח נהדרים שאפשר להכין בבית, ויש גם המון אפשרויות קנויות למי שלא בא לו לטרוח, ובכל זאת - על עוגת המצות לא מוותרים.בתור מי שמוגבלת למדיי בפסח, אני דווקא שמחה לחידושים שמקלים על אילוצי התפריט בפסח. אבל את יכולה להנות ממה שאבותייך אכלו בדורות הקודמים
בטח כמובן____________________________________________________________________
לחנה, בנושא עדות ואכילת אורז בפסח:
בעיקרון זו בעייה עדתית שהיא די קלה לפיתרון,והיא נפתרת כאשר -
- אשכנזיה מתחתנת עם גבר ששייך לעדה בה אוכלים אורז ,
ואז היא לומדת לבשל לבן הזוג את האורז בדיוק בנוסח הנהוג בבית אימו ,
וכך יש אורז גם בפסח ל-2 העדות בחג-הפסח,וכך בקלות הכל מסתדר.
מבינה את ההסבר אולם נהנית לשמר מנהגים משפחתיים מדורי דורות. לשמחתי לא מרגישה בחסרון האורז במהלך חג הפסח.האורז בימינו הוא כשר לפסח ,
אמנם בעבר רבים נמנעו מאכילת אורז בפסח וזאת מחשש לחלקי גבעולים
שהתערבבו באורז, אבל זו נחלת העבר, כיום האורז מגיע אלינו ארוז ונקי ללא חלקי גבעולי- מוץ, בפרט האורז הבסמטי הלבן שמתבשל מהר,מתעכל היטב ומאוד טעים,
ולכן,אין סיבה כיום לוותר על האורז שהוא משביע וטעים כתוספת ובמיוחד בפסח.
למיטב ידיעתי את טועה מאד. שיבולת שועל היא בפירוש אחד מחמשת מיני דגן שנאסרו לאכילה בפסח עבור כל העדות - חיטה, שעורה, שיפון, כוסמין ושיבולת שועל.אגב, האורז ,כמו שיבולת השועל שניהם כשרים- לפסח וזאת רק במידה והם נוקו היטב מגבעולי-המוץ.
אומנם, זה נכון שישנן עדות קפדניות שלא נוהגות לכלול אותם בתפריט בחג -הפסח,
אבל מי שכן נוהג לשלב אורז בתפריט נהנה מארוחה משביעה ומגוונת בחג.
גם יש קמח כשר לפסח. בלי קשר לגלוטן, יש עם הקמח הזה הרבה בעיות, בעיקר במקרים בהם מוסיפים מים. לכתוב שזה רק מוץ ולכן זה כשר לפסח, זה מאד לא מדויק ולא נכון. מציעה שאנחנו לא נחליט כאן שמשהו פתאום כשר לפסח.בקשר לשיבולת שועל בפסח:
זו לא טעות, כי יש בכול סופר להשיג שיבולת- שועל כשרה לפסח - ללא -גלוטן.
אני לא אדוקה משום בחינה ובעיקר לא פוסקת הלכות בשביל אנשים אחרים. מניחה שלכל אחד כאן יש מסורות ומנהגים עליהם גדל ואותם הוא מיישם בביתו, ולכן איני מרשה לעצמי לפסוק הלכות או להחליט עבור מישהו אחר מה נכון או לא, מה כשר או לא וכו'. וארגיש יותר נוח אם לא ינסו לפסוק או להחליט כך עבורי או עבור אחרים שלא בטוחים על הפסיקה של מי הם יכולים לסמוך (או לא). חג שמח, כשר וטעים.יקירה, גישתך האדוקה למסורת נערצת בעיני עד גבול מסויים,כי דרך הפשרה בחיים מועדפת בעיניי, והרי גם אני אוהבת לשמור את המסורת והחגים.
גדלתי בבית ערכי וחונכתי על מזון -כשר, אך תמיד עם הרגליים על הקרקע: חינכו לדרכי -יושר -לאמונה ונתינה לנזקקים, וכבוד זה לזה, אך מעולם לא הייתה קיצוניות בדרכי חיינו, פנינו תמיד קדימה- ולכן אנו לא נחזור לימי -הביניים החשוכים, כי אנחנו כיום חיים בעידן אחר- וטוב שכך.
נכון שבעבר פסקו רבנים בעדות מסויימות ע"פ דרך הבנתם וחשיבתם, והחליטו על איסור להרטיב מצות ,או קמח ועוד חוקים שקבעו ,,, אבל כיום לאחר דורות רבים ,
האם עלינו להשאר בעבר הרחוק בו הוחלטו חוקים אלה?
הרי בתורה לא מופיע הדיברה "לא להרטיב מצה במים- או קמח מצות במים , אלא מסופר שבני -ישראל לפני יציאתם ממצרים מיהרו ללוש קמח עם מים -לבצק -
-אשר לא תפח , ואלו הם המצות - כפי המסורת . אז מדוע פסקן רבנים שלא להרטיב את הקמח ?
ואם מחר יפסקו חוק -חדש האוסר לשתות מים בפסח מסיבת כשרות הצנרת -
ויוחלט שיהיה מותר לשתות רק מיצים ממותקים-בפסח ע"פ פסיקת אנשי -הדת, האם יהיה נכון שננהג על פי פסיקה זו ?
לכן, עלינו ללכת בדרך-המלך שהיא ההיגיון-הבריא, ותמיד לזכור כי ישנם ילדים קטנים שזקוקים לדייסת שיבולת-שועל בבישול במים ,(לכן יש עבורם שיבולת
ללא גלוטן,)
וישנם אנשים עם בעיות-רפואיות שאינם מעכלים מצות ושאר מוצרים יבשים ללא מים, המזיקים לבריאותם - ועליהם ולנהוג על פי הוראות הרופא במקרה זה, ולא ע"פ פוסקי-ההלכה המכובדים.
שמירת מסורת זה דבר נפלא ,אבל גם התפתחות בקצב הקידמה וראיית החידושים
שפותחו לסיוע הבריאות וההקלה על חיינו - זה דבר חשוב לא פחות.
בשמירת מסורת טוב נעשה כשנתמקד במהות -החג אך לא בדרכים קיצוניות,(עם או בלי מים בשיבולת, או הרטבת המצה, בפרט שבעדות שונות ישנם מנהגים שונים .)
רק כך נוכל להיות פתוחים לכל השינויים שהביאה לנו התקופה העכשווית לחיינו,
נתמקד בראיית הזולת, באהבת האחר, בדרכי עזרה ונתינה וכך יהיה לכולנו חג-שמח !
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.