יקירה, גישתך האדוקה למסורת נערצת בעיני עד גבול מסויים,כי דרך הפשרה בחיים מועדפת בעיניי, והרי גם אני אוהבת לשמור את המסורת והחגים.
גדלתי בבית ערכי וחונכתי על מזון -כשר, אך תמיד עם הרגליים על הקרקע: חינכו לדרכי -יושר -לאמונה ונתינה לנזקקים, וכבוד זה לזה, אך מעולם לא הייתה קיצוניות בדרכי חיינו, פנינו תמיד קדימה- ולכן אנו לא נחזור לימי -הביניים החשוכים, כי אנחנו כיום חיים בעידן אחר- וטוב שכך.
עד היום ישנם כאלה הסופרים מספר מדוד של צעדים עד הגיעם למקום נטילת ידיים,
כי כך פסקו הרבנים ,אני לעולם לא אנהג כמותם - אך למרות זאת אכבד את דרכם.
נכון שבעבר פסקו רבנים בעדות מסויימות ע"פ דרך הבנתם וחשיבתם, והחליטו על איסור להרטיב מצות ,או קמח ועוד חוקים שקבעו ,,, אבל כיום לאחר דורות רבים ,
האם עלינו להשאר בעבר הרחוק בו הוחלטו חוקים אלה?
הרי בתורה לא מופיע הדיברה "לא להרטיב מצה במים- או קמח מצות במים , אלא מסופר שבני -ישראל לפני יציאתם ממצרים מיהרו ללוש קמח עם מים -לבצק -
-אשר לא תפח , ואלו הם המצות - כפי המסורת . אז מדוע פסקן רבנים שלא להרטיב את הקמח ?
ואם מחר יפסקו חוק -חדש האוסר לשתות מים בפסח מסיבת כשרות הצנרת -
ויוחלט שיהיה מותר לשתות רק מיצים ממותקים-בפסח ע"פ פסיקת אנשי -הדת, האם יהיה נכון שננהג על פי פסיקה זו ?
לכן, עלינו ללכת בדרך-המלך שהיא ההיגיון-הבריא, ותמיד לזכור כי ישנם ילדים קטנים שזקוקים לדייסת שיבולת-שועל בבישול במים ,(לכן יש עבורם שיבולת
ללא גלוטן,)
וישנם אנשים עם בעיות-רפואיות שאינם מעכלים מצות ושאר מוצרים יבשים ללא מים, המזיקים לבריאותם - ועליהם ולנהוג על פי הוראות הרופא במקרה זה, ולא ע"פ פוסקי-ההלכה המכובדים.
שמירת מסורת זה דבר נפלא ,אבל גם התפתחות בקצב הקידמה וראיית החידושים
שפותחו לסיוע הבריאות וההקלה על חיינו - זה דבר חשוב לא פחות.
בשמירת מסורת טוב נעשה כשנתמקד במהות -החג אך לא בדרכים קיצוניות,(עם או בלי מים בשיבולת, או הרטבת המצה, בפרט שבעדות שונות ישנם מנהגים שונים .)
רק כך נוכל להיות פתוחים לכל השינויים שהביאה לנו התקופה העכשווית לחיינו,
נתמקד בראיית הזולת, באהבת האחר, בדרכי עזרה ונתינה וכך יהיה לכולנו חג-שמח !
