מה דעתכם על זה?

[פיסטוק אורגני]

צודקת, השקעתי בך יותר מידי

וגם לא הרווחתי על זה שקל .

 

[הפסיכולוג של עצמי]

וידוא הריגה כמשל

איך היית מגיבה לאדם שרצח וטוען שלו לא היו שופטים אותו למאסר הוא היה מעריך זאת מאוד, ומשקיע מאוד בהתנהגות נורמטיבית ולא מעז לרצוח שוב ולהסתכן שוב במאסר? ועוד היה אומר "העובדה היא- שלא רצחתי שוב מאז (בינתיים)".

האם היית מגייסת את יכולת החמלה והסליחה שלך וסולחת לו? ונותנת לו הזדמנות שנייה?

נקודות למחשבה:

א. יש דבר כזה שנקרא דפוס התנהגות (חוזרת). זה שאת נאמנה לבעלך הנוכחי זה נכון לעכשיו. מה יקרה במשבר הגדול הבא?

ב. "לא תרצח" ו "לא תנאף" מופיעים באותן עשרת הדיברות. למעשה, אפילו באותו צד של הלוח.

ג. ברגע שתסלחי לו (על "האופן בו הוא מעבד את הסבל שלו ומגיב לדברים"), את תהיי מסוגלת לסלוח לעצמך. וסביר להניח שתוכלי לפתוח במסע החלמה בו את בהחלט לא חוזרת יותר על הטעויות (הגדולות) של העבר. רמז: את צריכה להיגמל מ

. השקעת הזמן וכוחות הנפש שלך צריכה להיות במקומות אחרים.

 

[פיסטוק אורגני]

ממש לא זו הייתה הכוונה שלי

מצידי שתבגוד ותנהל רומנים באופן סדרתי .
כל מה שאמרתי הוא:
-שהרעיון להתוודות הוא רעיון גרוע , כי אף פעם היא לא יכולה לדעת איך הצד הנבגד יגיב.
-שתגלה פחות אנוכיות ושתשתדל להבין את ההתנהגות של הצד השני ותכבד את ההחלטה שלו .
-שתיקח אחריות על המעשים שלה מבלי להטיל אשמה על אחרים .

 

[הפסיכולוג של עצמי]

אבל זו היתה הכוונה >שלי<

גם אני מצידי שתבגוד ותנהל רומנים באופן סדרתי. אני מ'כפת לי אני, היא לא אשתי, לא בתזוג שלי, לא חברה, ואפילו סטוץ לא היה לי איתה.

מצד שני, כן איכפת לי שהיא תהיה שלמה מבחינה נפשית ורוחנית.

אגב, הרעיון להתוודות הוא איננו רעיון גרוע. הוא הצעד הנכון בכיוון הנכון של חיי אמת. במציאות של העולם הזה בו כולם משקרים לכולם על שמאל ועל ימין, וממציאים תירוצים (שקריים) מדוע ישנם שקרים שהם לגיטימיים ושקרים "קצת יותר גרועים", לא נותר לי אלא לרחם על אלו שמטיפים לחיות בשקר עד יום מותם.

מה זאת הדמגוגיה הזאת של "שתיקח אחריות על המעשים שלה"? קיימים בעולם הזה מעט מאוד אנשים שלוקחים אחריות על המעשים שלהם... למה אתה דורש זאת דווקא ממנה?

 

[פיסטוק אורגני]

אתה חמוד אתה

אשמח אם לא תשבש את הדברים שהבאתי ולא תעשה בהם שימוש מסולף משלך .

תודה

 

[הפסיכולוג של עצמי]

אגב, היא כן לקחה אחריות, ובאומץ רב מאוד

בכך שהתוודתה על בגידתה.

זה אתה, שבאורח ציני במיוחד, מטיף לה "לקחת אחריות" ע"י כך שלא תתוודה לעולם על טעויות שעשתה.

לשקר (ולחיות עם השקר הזה עד יום המוות) זה "לקחת אחריות"???

 

[פיסטוק אורגני]

אני אמור לתת לך הסברים ?

'צטער , לא בא לי

 

[דף חדש4]

נו טוב...

לא היתה כוונה שיפרוץ פה ריב וגם לא שאותקף על הבגידה. זה קל וזה לא עוזר. מודה ועוזב ירוחם. גם את זה כתוב בספרי הקודש- איפשהוא אחרי לא תנאף, לא תרצח והאחרים. הוא לא סלח לי . זו זכותו. זה נכון. זה נתון. אין לי ויכוח על זה. היה לי כעס על זה בעבר. עכשיו יש לי רק צער על זה ועוד צעד בתהליך של השלמה עם השורה התחתונה- והיא- אנחנו לא יחד וכנראה שלא נועדנו. עובדה. ככה זה התגלגל. האם הייתי צריכה לא לספר ואז כן היינו חוזרים? זו שאלה שאין עליה תשובה "נכון " או "לא נכון". כל אחד בוחר מה שנכון לו לפי סדר העדיפויות שלו. הייתי מספיק חזקה כדי ללכת עם היושרה שלי ולשאת בתוצאות. העדפתי להסתכן מאשר לחיות בשקר. זו היתה הבחירה שלי. כל אחד והבחירה שלו והמחירים של כל בחירה.

 

[הפסיכולוג של עצמי]

באורח פרדוקסלי, ייתכן שדווקא בגישת התיקון תמצאי מזור.

 

[דף חדש4]

מצאתי מזור

בגבר החדש ובנשואין החדשים שלי. באהבה שלו אלי וביכולת שלי לגרום לו אושר- מצאתי מזור.

 

[הפסיכולוג של עצמי]

אז למה את עדיין כאן?

ולמה את ממשיכה לשאול את השאלות האלה?

את התשובות לא תמצאי אצלנו.

 

[הפסיכולוג של עצמי]

רגע! הבנתי למה את כאן. לא צריכה לענות!

את עובדת בשירות

ממציאה פוסטים שמייצרים תנועה (=רייטינג) כדי להגדיל את ההכנסות מפרסום. נכון?

 

[פיסטוק אורגני]

שום ריב ושום בטיח ואת ממשיכה לראות את עצמך

כקורבן .

לדעתך , בעלך היה צריך להעריך ולהודות על הכנות שלך ובמקום זה בחר לעזוב אותך ולהתחיל חיים חדשים בלעדייך ובגללי את מרגישה מותקפת כי קראתי לרומן שלך בשם המפורש - בגידה - מונח שלא חביב עלייך . נו באמת.....

כל שאר הדברים שכתבת הם קשקוש כי הדברים לא מתגלגלים להם ככה סתם . דברים קורים בדיוק כמו שאנחנו מגלגלים אותם ולכן האחריות נופלת עלינו.

את בחרת לספר על הרומן שהיה לך מרצונך החופשי ,כי הרי לא נתפסת בבגידה שנאלצת להודות עליה ועל כך שילמת מחיר שאותו היית צריכה לקחת בחשבון מראש לפני שסיפרת.
לא חשבת מה תהיינה ההשלכות של הוידוי כי היית בטוחה שהאקס שלך יתפעל מהכנות שלך ולכן התגובה הקשה שלו שלא ציפית לה הפתיעה אותך והשאירה אותך מבולבלת .

אז כן, יש תשובה לשאלה שלך <האם היית צריכה לספר> והיא חד משמעית :
אסור היה לך לספר ! ולמה? כי אנחנו לעולם לא יודעים מה תהיה תגובתו של האחר אבל למזלנו ניתנה לנו בינה כדי שנחשוב על כל האפשרויות לפני שאנחנו פועלים .
ואת, לא רק שלא השתמשת בה אלא גם לא לוקחת אחריות על כך שלא הפעלת אותה .

 

[והלאה וכאן]

אני לא מאמינה לך

מצטערת.
זה שעכשיו את נאמנה לבן הזוג שלך - זה לא אומר כלום.
כרגע טוב לכם והכל סבבה. מה יקרה בעוד 5-10 שנים? ישעמם לך או תהיה תקופה פחות טובה ותלכי לחפש ניחומים בחוץ?

יש דברים שאין עליהם סליחה או מחילה.
קוראים לזה בגידה.
זה לא משנה אם זו בגידה רגשית או פיסית.
את בגדת באמון שהאיש הזה נתן בך.
אין לו שום סיבה בעולם לסלוח לך או להישאר כדי לבדוק האם את מתכוונת למה שאת בוחרת לומר עכשיו והאם באמת לא תעזי לחזור על טעויות העבר.
הוא היה צריך לבחור האם לחיות כשהמבט שלו כל הזמן מביט מעבר לכתף או לא.
הוא בחר לחיות בשקט.
אני מבינה אותו.

 

[דף חדש4]

אני לא צריכה שתאמיני לי

אני מאמינה לעצמי. היה חשוב לי גם שבן הזוג החדש שלי ידע על הרומן והוא בחר להאמין בי. לא הייתי מסתירה את זה מאף בן זוג שיצאתי איתו. אין לי במה להתבייש. רומנים זה תגובה למה שקורה בנשואין. לרומן צריך שניים- וזה לא נאמר כדי להצדיק את המצב. אין לי בעיה להודות בטעויות-כי כולנו טועים. אם לסלוח על רומן ולתת צ'אנס - זו החלטה פרטית של כל אחד. אני בטוחה שיש אנשים שסולחים ויש נשואין שממשיכים אחרי רומן במידה ויש עבודה נכונה בעיבוד מה שקרה, הפקת לקחים ושנוי אצל שני הצדדים.

 

[והלאה וכאן]

את צודקת. את באמת לא צריכה שאני אאמין לך

לגבי בושה - אנחנו לעולם לא נסכים על הנקודה הזו.

אני מאחלת לך בהצלחה מכל הלב.

 

[מתולתלת30]

לא מאמינה במשפט

לרומן צריך שניים.
לכל אחד מאיתנו יש את זכות הבחירה המלאה בכל רגע נתון ואל לנו להפיל את האשמה על הצד השני שלנו.

 

[דף חדש4]

יש כל מני סוגים של רומנים

אני לא מצדיקה אף אחד מהם כדרך התמודדות עם בעיות בזוגיות או בעיות אצל מי שניהל את הרומן בלי קשר לזוגיות שהוא נתון בה. זה לא עוזר. זה אנרגיות שזולגות החוצה במקום לתוך הקשר. זה אולי מאפשר לקשר להתמשך אבל לא עוזר לפתור את הבעיה. ועכשיו, אני מסייגת- אם גבר נשוי לנכה ושנים לא מקיים איתה יחסי מין, אבל נשאר כי מרגיש מחויב לטפל באמא של הילדים שלו- והוא מנהל רומן. האם זה בסדר? אז בעצם- אי אפשר להכליל ולהגיד שרומן בכל מקרה זה לא טוב. ואי אפשר להכליל ולהגיד שרומן זה תמיד אשמתו של צד אחד בלבד. יש רומנים שנובעים ממשבר אישי ויש ממשבר זוגי. בכל מקרה.... כנראה שאין רומן אחד דומה למישנהו ובסופו של יום- רומן שקרה בתוך קשר- הפתרון להרס שהוא יוצר- צריך גם הוא להיות בתוך הקשר. להאשים את הבוגד ולזרוק אותו מהחלון... אפשרי .... ונכון בחלק מהמקרים. אבל בחלק מהמקרים, אפשר גם אחרת ובחלק מהמקרים- גם רצוי אחרת ויש טעם להתגבר ולהמשיך.

 

[והלאה וכאן]

ענייני הנכות הם סתם דמגוגיה

ההבדל הוא בין משהו שנעשה מתוך ידיעה ומשהו שנעשה מתוך בגידה.
זה הכל.
אישית, אין לי שום בעיה עם כל דבר שנעשה מתוך ידיעה.
אם בני זוג מסכימים ביניהם שהם יכולים לנהל מערכות זוגיות מקבילות עם אנשים נוספים - בין אם מדובר במערכת ארוכה ובין אם מדובר בסטוצים כאלה ואחרים - אין שום בעיה.
הבגידה היא החלק הבעייתי ועליו, כפי שכתבתי, אין מחילה (בעיני).

 

[דף חדש4]

בוא נניח את ענין המחילה בצד

באמת שאין כאן את הקורבן לבגידה שמחזיק חזק בזכותו "לא למחול" מול הבוגד השפל שמגיע לו סקילה לפי תרבויות מסוימות. בסדר. הבנו את כל זה. בסופו של דבר- אם הנבגד מוחל או לא מחול לא חייב להזיז לאף אחד מלבד המוחל עצמו. אם הוא מוחל- הוא עוזר מן הסתם לעצמו לצאת מעמדת הקורבן. אחרי זה אפשר גם להחליט אם נותנים לבוגד או יותר נכון בעיני- לקשר, צ'אנס נוסף או לא. לגיטימי כן ולגיטימי לא. לגבי עניין- הלידע ולקבל הסכמה: לא נראה לי שגבר שמטפל במסירות באשתו הנכה או חולת הנפש חייב לידע אותה ברומן שלו וכך להכאיב לה. הרי ברור שהקשר בינו לבינה כבר מזמן מושתת על דברים אחרים שאינם קשורים בסקס כמו מחויבות, רחמים, נאמנות למשפחה וכיוב'. ענין בן הזוג הנכה- הועלה על ידי לא בשביל דמגוגיה אלא כדי להראות שהתמונה אינה תמיד ברורה וחד משמעית . עוד דוגמא שתקלקל לך את התפיסה שלך של שחור (הבוגד הנבל) ולבן (הנבגד הקורבן הקדוש) - יש נשים שמסכימות לבגידות כל עוד יש להן את המערכת השלוה והבטוחה של הנשואין והן מעלימות עין ביודעין או באופן לא מודע.