מה דעתכם על ת׳ ועל ד׳? הם נכנסו לפונולוגיה

[Yaron Livne]

מה דעתכם על ת׳ ועל ד׳? הם נכנסו לפונולוגיה

העברית (מחדש)?

איך הוגים "סמוד׳י"?
יש אנשים שאשכרא הוגים "עות׳מני".

 

[kabeemulo]

בעברית שלי הם תמיד היו.

 

[Yaron Livne]

אתה מארץ עבר since ever?

 

[kabeemulo]

אתה שואל אם נולדתי בישראל?

אם כן, אז כן.

 

[Yaron Livne]

כן

אז איך אתה מסביר שבעברית שלך הם תמיד היו? מה נחשב לזה שהם נמצאים בפנים?

 

[kabeemulo]

שפת האם היחידה שלי היא עברית.

ותמיד הכרתי בקיומם של ד' ות'. כנראה לא השתמשתי בהגאים האלה יותר מדי, אבל פה ושם אם הם היו במלים שאולות מאנגלית או משהו הם היו בשבילי הצלילים האלה (ולא סתם דל"ת או זי"ן או ת"ו או סמ"ך).

ולא היתה לי שום בעיה איתם כשלמדתי שפות זרות שמשתמשות בהם, כמו אנגלית וערבית (להבדיל מהרבה הגאים אחרים בשתי השפות האלה שעד היום קשים לי – לא רק להגיה, אלא בעיקר לזיהוי בשמיעה ולזכרון).

 

[Yaron Livne]

נראה לי שגם אני

 

[איליה קוגן]

לדעתי לא.

אמנם יש אנשים שהגיה של שפות זרות קלה להם יותר, אבל מספיק להאזין לישראלים שמדברים באנגלית כדי לשמוע שרבים מבטעים three בדיוק כמו tree. מסכן נהג המונית שרוצה להגיד שהמחיר הוא thirty three.
וזה טבעי, כי ההגאים ד' ו-ת' לא קיימים באף מילה עברית (אני לא זוכר מתי שמעתי מישהו אומר "סמוד'י", או מה זה בכלל), לעומת ז', ג' ו-צ'.

 

[מיכי 10]

נהג המונית מטרטֵר?

ההגאים האלה כן קיימים בעברית. אנחנו פשוט לא מבחינים בהם בהגייה.
אבא שלי לימד אותי בילדותי את ההבדל בהגייה בין תּ (דגושה) ו-תֿ (רפויה), ואני חושבת שהוא עצמו הקפיד בזאת כשקרא טקסטים תנ"כיים ודתיים.

 

[איליה קוגן]

נכון, הם היו קיימים פעם, ועדיין קיימים בשימוש

דתי. אני אדייק: ההגאים האלה לא קיימים בעברית הישראלית המדוברת.

 

[מיכי 10]

כן, נכון!

 

[kabeemulo]

איך אבא שלך נהג לבטא תֿ?

האם הוא בטא אותה כמו th של three באנגלית, או כמו סמ"ך?

 

[מיכי 10]

כמו th באנגלית,

אשר, אגב, הוא לימד אותי - באנגלית, כי בין השאר הוא היה גם מורה לאנגלית בשנותיו הראשונות בארץ - שיש לבטא כשקצה הלשון בין השיניים הקדמיות.

 

[kabeemulo]

מעניין. לא ידעתי שהיתה כזאת מסורת הגיה

בקרב אשכנזים. (או שמא הוא לא הגה כך מהבית, אלא מתוך מחשבה עצמאית שלו שכך נכון?)

 

[מיכי 10]

מבית הוריו - בוודאי לא, כי אני לא חושבת

שעסקו שם בטקסטים מסוג כזה, בעברית.
אבל בגיל צעיר, בגרמניה, הוא הגיע בעצמו להכרה דתית וגם למד עברית (דווקא אצל כומר

). ובמשך כל שנותיו, כולל בתלאות של מלחמת העולם השנייה בהיותו שבוי מלחמה בארצות שונות, הוא המשיך ללמוד עברית (וערבית והינדי ועוד). כך שהוא שלט בעברית (ובדקדוק העברי) ברמה גבוהה ביותר.

 

[kabeemulo]

הוא נשמע דמות מרתקת!

בכל אופן, מהסיפור די ברור שאיך שהוא הגה את הת"ו הרפויה זה אידיוסינקרטי.

 

[מיכי 10]

תודה. הוא באמת היה.

לימדתם אותי כאן בפורום, לפני כחמש שנים, מה זה אידיולקט. (אתה ו/או בועז).
אבל מה זה, פתאום, אידיוסינקרט?

 

[kabeemulo]

אידיוסינקרטי: תכונה יחודית לאנדיווידואל מסוים

מה שהתכוונתי להגיד זה שאיך שאבא שלך בטא את הת"ו הרפויה לא יצג הגיה מקובלת שלה (אולי הוא עשה את זה מתוך שאיפה לדבר כמו שהוא חשב שפעם דברו, ואולי אותו כומר כך לימד אותו, ואולי הוא אפילו הכיר עוד אנשים שהגו כך, אבל בכל אופן מדובר במשהו יוצא דופן שאפיין אותו, ולא בצורת הגיה מקובלת אפילו בסביבתו הוא).

 

[מיכי 10]

אני לא יודעת באמת.

זוכרת בעיקר שהוא הדגים לי את המילה "תורה" במבטא אשכנזי (אסלי, כמובן

). וזה נשמע בערך כך: "סָ'אוּרָה".

 

[kabeemulo]

אבל הת"ו ב"תורה" דגושה

(בג"ד כפ"ת בראש מלה וגו').