מה דעתכם על ת׳ ועל ד׳? הם נכנסו לפונולוגיה

[מיכי 10]

ho ve, אתה צודק לגמרי! וכמעט תמיד

המילה "תורה" מופיעה עם תי"ו דגושה, גם בגלל בג"ד כפ"ת בראש מילה, וגם כי כתוב בהרבה מקומות "הַתּורה" או "בַּתּורה", וגם הה' והב' האלה גורמות לת' להיות דגושה.

יש רק מעט מקומות בהן הת' של המילה 'תורה' אינה דגושה, וכנ"ל לגבי הת' של מילה 'תפילה'.
למשל כאן:

"...רצה בִֿמנוחתנו, קַדּשנו במצוותיך ותן חלקנו בתֿורתך, שבענו מטובך, ושמחנו בישועתך...".

"...בעמך ישראל ובתֿפילתם, והשב את העבודה לדביר ביתך, ואִשֵּי ישראל ותֿפילתם באהבה תקבל ברצון...".

 

[trilliane]

דגושה כן, אבל לא באותו דגש...

 

[kabeemulo]

ברור שלא באותו דגש

אבל אין הבדל בהגיה.

 

[trilliane]

כי איבדנו את ההגייה של הדגש החזק

 

[kabeemulo]

אני אישית לא אבדתי אותה.

היא מעולם לא היתה לי

 

[trilliane]

 

[trilliane]

למה לא? הרי היידיש שימרה את ההבדל הזה...

 

[kabeemulo]

היידיש מזגה ת"ו רפה עם סמ"ך.

 

[kabeemulo]

אולי זה אינדיווידואלי.

אגב, לא הייתי אומר על עצמי שהגיה של שפות זרות קלה לי. לדוגמה, באנגלית, בצרפתית ובגרמנית אני מסתבך עד היום עם התנועות, ובערבית וברוסית – עם העיצורים. וכשאני אומר שאני מסתבך, אני מדבר על יותר מאשר הגיה: להגות את ההגאים זה יחסית החלק הקל (לא קל, דורש מאמץ והשתדלות, אבל איכשהו זו משימה אפשרית לביצוע). אבל לשמוע את ההבדל בין ההגאים שזרים לי לבין הגאים דומים להם (שמוכרים לי או שגם הם זרים לי), ולזכור אותם כשני דברים שונים... כשאני לומד מלה חדשה ברוסית, למשל, אם יש שם עיצור ג אני לא אתבלבל ואזכור בטעות שהוא היה ד. אבל אני הרבה פעמים לא בטוח אם עיצור מסוים במלה שפעם למדתי הוא "רך" או "קשה". כנ"ל בערבית אם עיצור מסוים הוא "רגיל" או "נחצי", אם זה ח או ח', אם זה ר או ע'. (אפילו כשאני שומע בבירור את העיצור ויכול לבטא אותו, פשוט המלה נקלטת לי בזכרון הרבה פעמים בלי המידע הזה.)

אבל זה אף פעם לא קרה לי עם ד' ות' (שקיימים באנגלית ובערבית [ספרותית] למשל, שפות, שכאמור, אני כן מתקשה בהן עם הגאים אחרים). אף פעם. ובשבילי "סמוד'י" ממש לא נשמע כמו "סמודי" או "סמוזי". אם אגיד את זה בעברית אבטא את התנועות כמו ישראלי, אבל לא תהיה לי בעיה עם העיצור ד'.

אולי לא כל הישראלים כמוני; אני מעיד פה רק על עצמי.

 

[מיכי 10]

חח. כרגע שמעתי פרסומת ברדיו:

"איך אומרים 'עץ' באנגלית?"
"טְרִי".
"ואיך אומרים שלושה עצים? טְרִי טְרִי! חחח!"

אכן, חחח.

 

[מיכי 10]

אגב, אל תבואו אלי בטענות:

אני שמעתי "טרי טרי" אבל יתכן שאמרו "טרי טריז" ולא הבחנתי בריבוי.

 

[עידןל9]

ציין ש-טרי לא = tree

באנגלית טבעית, ה-r שונה מהרי"ש בעברית, כמובן.
זה גורם לשינוי בהגיית t במילים כמו tree, כך שזה נשמע יותר כמו צ'רי.
זה בגלל הידמות פונטית.

 

[מיכי 10]

את ההבדל בין

three (שלוש) ובין tree (עץ), אני יודעת, כמובן.
אבל לא ידעתי שיש בהן השפעה שונה על הגיית ה-t בעקבות ה-r, אם הבנתי אותך נכון.

בכל מקרה, לא נראה לי שזה מעניין במיוחד את העוסקים בפרסום. *הם* מחפשים "גימיקים".

 

[עידןל9]

כן, לזה התכוונתי

וכדי להראות שאני לא סתם ממציא, תוכלי להקשיב לדוגמאות האלה:

http://www.forvo.com/word/tree/

מלבד הסקוטית כולם מבטאים את המילה כמו chree.
יש להרבה סקוטים ר' מתגלגלת, ולכן ה-t לא שונה אצלם.

 

[מיכי 10]

אף לרגע לא חשבתי שאתה ממציא.

רק חשבתי על כך שלא ידעתי את זה, ושזה באמת מעניין.

 

[kabeemulo]

למה היתה הפרסומת

 

[מיכי 10]

באמת לא שמתי לב. וזה, לדעתי, הפספוס

של רוב הפרסומות: רובן כל כך מעצבנות, ש(לי, לפחות)כל כך לא נעים לשמוע, עד שלא מקשיבים לַתוכן שלהן. יש ביניהן כאלה, שברגע שהן מתחילות - אם אני ליד הרדיו - אני מכבה אותו, כי הן "מביאות לי את הסעיף".

מצד שני, יש גם פרסומות (רק מעטות. חבל) שגורמות לחיוך גדול ולכיף.

אז הפרסומת הזאת לא עצבנה אותי כלל, אבל לא יודעת, כי לא שמתי לב. מן הסתם היא של הקק"ל, לקראת ט"ו בשבט, אך אשתדל לשים לב כשאבחין בה שוב.

 

[מיכי 10]

היום שמעתי תוך נהיגה

(לקלובו) שוב את אותה פרסומת, ושמתי לב.
זו פרסומת שמדברת על עצים בוגרים (אני מניחה שהסיבה היא שמחר בערב ט"ו בשבט), ומדברים בה על פקיד היערות של משרד החקלאות.

וסיפורון אישי: לפני כשבעה שמונה חודשים, זכיתי להיות מוזמנת עם אחותי ועם בן דוד שלנו, שהוא היערן הראשי של קנטון בשוויץ, להרצאה פרטית ב"מרכַּז ווֹלקני", או בשמו הרִשמי: "הקריה החקלאית למחקר". קיבלנו את ההרצאה, המלווה במצגת, משני פקידי היערות המקסימים של ישראל, שאחד מהם הוא חבר שלנו. היה מרתק! ואחרי זה סיירנו בקריה החקלאית.

 

[מיכי 10]

יש עוד פרסומת לאותה מטרה

אם כי פחות משעשעת: "איזה עץ מצפצף?" "עץ צפצפה" חחח.

אז הפרסומות מבקשות להכניס לראש שאין לכרות עצים בוגרים, ויש לקבל רישיון כריתה מפקיד היערות של משרד החקלאות.

מה שמזכיר לי כתבה בעניין, מלפני כחמש שנים. ואגב, את הספר המוזכר בה, קיבלתי פעם במתנה מבתי ובעלה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3497161,00.html

ואת אותו איקליפטוס לימוני בפתח-תקווה, אני פוגשת כשאני מבקרת אצל רופאת השיניים שלי.

 

[trilliane]

smoothie, סוג של שייק

https://en.wikipedia.org/wiki/Smoothie
נתקלתי בו קצת בסדרות אמריקניות, וקצת בתפריט של מקס ברנר... (יש להם סמוד'י יוגורט מנגו, משהו בסט

).