מה דעתכן/ם על העניין הבא...

QueenOfMagic

New member
הזכרת לי את הנסיעה שלי מאילת חזרה..

הביתה לצפון!! היה ילד שמרגע שעלה לאוטובוס הוא בכה צרח ובילבל את המח ולא ישב דקה בשקט... הייתי מוכנה לצרוח עליו שהיה שותק רק מההלם קרב שהייתי מעניקה לו. החזקתי את עצמי יפה.. לא אמרתי מילה - נתתי לזקנות להגיד את שלהן אבל החבר שלי נתן סוכריה לאותו הילד כדי שישתוק...אין לי מושג מאיפה יש לו את הסבלנות הזו לילדים...
 

Mירב

New member
../images/Emo124.gifשרה

איך שמעת את ה"צרחות מחרישות האזניים"
 

SaraGubits

New member
נו, אני לא חירשת לגמרי

המכשירי שמיעה באזני הם לא סתם קישוט
|אייקון של 'סמיילי חירש| לא מתביישת בחרשות
עובדה, כן רציתי לבוא בטענות להורים החרשים (כמוני) באמירה כמו: 'מה אתם עוורים, אתם לא רואים שהתינוק צורח?!' אבל ידעתי שאקבל כאפה בתגובה
 
אם ממש בא לך להעיר הערה

את יכולה ללכת על סגנון ה "גם בבית הוא צורח ככה?" או "חבל שלא הוספתי לרשימת הקניות גם אטמי אוזניים" ככה את מעבירה ת'מסר ומקטינה את סכנת הכאפה
 

habubnik

New member
אפילו יותר מזה

יש מעין איזו התנשאות בקרב אנשים כאלה (לא כולם, כמובן) שברגע שהם הורים יש לגיטימציה להרבה מאוד דברים, שלאנשים אחרים אין. אם לדוגמא ביום שבת בצהריים את תשירי בקולי קולות הם יבואו להתדפק על דלתך: תהיי בשקט. איך את לא מתביישת. יום שבת וכו' וכו'. אבל אם העולל שלהם יחליט לפצוח בסימפוניה...גם אז רצוי שתהיי בשקט. אני לא אומרת שתמיד אפשר להפסיק את הצרחות. כמו שאמרתי, גידלתי אחים, ולפעמים זה סיוט. אבל אני כן אומרת שיש מגמה של חוסר התחשבות בכך שאנשים מביאים את ילדיהם בגיל הצרחות למקומות כמו הקולנוע - מה ילד בן שנה או שנתיים מחפש בקולנוע?? אם זה בילוי של ההורים - בשביל זה המציאו בייביסיטר. אולי יום אחד אני אבוא לזוג הזה, באיזה בילוי ללא הילד, אתיישב להם ליד האוזן ואפצח בחיקויים של סירנה של מכבי אש...
 
../images/Emo122.gif../images/Emo123.gif

הבעיה היא בעצם שהורים חושבים שסופרמרקט הוא גן שעשועים ממוזג.... אין דבר יותר מעצבן מאשר קניות בחופש הגדול: ים של ילדודס מתרוצים בין המדפים, צורחים, בוכים, משתוללים, מה שהופך את הקניות שלי למסע מפרך, שלאחריו אני חיבת לקחת שני אספירינים כדי להרגיע את כאב הראש! ואגב אני ממש לא נגד ילודה 'רק' לא אוהבת ילדים ורעש....
 

karnity

New member
היי...

גם כאן אנחנו לא נגד "ילודה" באופן כללי... רק נגד "ילודה" שלנו...
ברוכה הבאה!
 

צימעס

New member
מה לעשות? לקנות צריך, לא?

אני לא מגיעה לסופר אם אני לא חיבת. אני גם משתדלת להזמין משלוחים. אבל אם אני עם הילדים בסופר - אנחנו באמת עושים הרבה רעש, אבל - לא אוכלים בסופר, משאירים את המדפים מסודרים. עוישם מה שאפשר כדי לא להזיק, אבל גם לא לריב עם הילדים שלי על שטויות.
 

karnity

New member
אם בעיניך להתחשב בזולת זה שטויות...

אין לי מה להוסיף
 
אבל זה קצת פאשיסטי(שווה מחיקה?)

מה הלאה? חופי ים סגורים לאנשים עם ילדים? מרכזי קניות "ללא", אוטובוסים? אין הרבה מה לעשות באמת. חוץ מאולי לנסות לשנות דרך צינורות החינוך. זה מזכיר לי את התקופה הוויקטוריאנית.
 

karnity

New member
הלוואי והיה ריאלי...

ואגב יש מקומות כאלה בעולם... דווקא זה לא שווה מחיקה...
 

SaraGubits

New member
כל עוד שהתינוקת שלי בכתה בסירנות

לא יצאתי איתה לאף מקום.. לא רציתי להפריע לאף אחד.. באמת זה היתה בעסה שהשכן הזקן הרווק שגר קיר לקיר שלנו ככה כעס עלינו. אם זה היה תלוי בי היא היתה שותקת. כלומר לכבות אותה כל פעם שהסירנה פוצחת ביללות. ברוך השם הימים האלו עברו. היא עכשיו בונבונה רק מחייכת ושותקת. אז אני יכולה לקחת אותה לכל מקום אפילו לקולנוע. ואף אחד לא מנחש שיש לי תינוקת. פעם מישהו אפילו פנה אלי אחרי הסרט ואמר לי, וואלה חשבתי שזאת בובה, לא שמתי לב שזאת תינוקת אמיתית
בחיי זאת היתה מחמאה בשבילי. אם היה איזה ציוץ ההכי קל, הייתי עפה משם. וזה לא בעיה כי כל הזמן אנשים קמים וכולכים לשירותים באמצע הסרט.. זה לא בית ספר שאסור לקום באמצע
אבל את הילד בן השנתיים שלי, לא אביא לקולנוע. הוא פתאום יפצח בצרחות: אני רוצה גלידה, אני רוצה סוכרייההההה! לא שייך.. הבעיה שלא תמיד יש ביבי סיטר. אז כאשר אין נשארים בבית, ולוקחים את הילדים לפארק עם ילדים רעשנים ומחייכים בנחת לראות את הילדים שלך משחקים עם ילדים אחרים ...
 

צימעס

New member
אתן לך דוגמה

ברווקותי ישבתי במסעדה שהתהדרה ב"נא לא לבוא עם הילדים, כדי שישמר השקט". לא הצלחתי לשמוע מקצה לקצה של השולחן, בגלל רעש מהמטבח
לא נראה לי שבאמת ילד היה מפר שת שלוות המקום. (הוא נסגר
)
 

QueenOfMagic

New member
המצב הכלכלי לא משהו אז אולי בגלל זה

תראי בסה"כ כח הקנייה הגדול זה משפחה עם ילדים. זה ברור ומובן אבל אולי את לא יכולה להיות מודעת לכך תראי לך היו שם ילדים והם היו צועקים או עושים רעש שילדים עושים (לא מדובר על התקף זעם). היית שומעת את הילדים ולא את הרעש במטבח.. אני הולכת לבית קפה שבדרך כלל לא רואים שם אמהות עם ילדים. והאווירה שם היא עולם אחר..
 

צימעס

New member
איך הסקת את זה?

אני ממש לא חושבת שלהתחשב בזולת זה שטויות. ילדי לא מכים זרים בסופר! מה זה שטויות שעליהן אני לא רבה בסופר? למשל - אם ילד בן שנתיים רוצה להוריד כמה בקבוקים של מרכך כביסה מהמדף, אני אשב אתו שם, אחכה שיוריד, ונסדר הכל ביחד בחזרה. תכלס, כשאני רואה שנגמר להם - אני משלמת עבור פירות או יוגורט, ואוכלים אותם בחוץ, כשאבא משלים את הקניה. אבל צעקות בסופר (כשממילא רועש ויש כריזה ואנשים צועקים בפלאפונים ועובדים מדברים ביניהם) לא נראה לי אסון גדול. (נדמה לי שאם היינו נפגשות, לא הייתי נראית לך כ"כ ראויה לשנאה/כעס
)
 

gnc123

New member
כל אחד והרעשים המפריעים לו.

אני מסתובב בכל המקומות ואף פעם לא נחשפתי (או שבתת המודע לא ראיתי כ"נזק") לבכי מוגזם של תינוק כמו שזה בא לידי ביטוי אצל KARNITY, שכאשר קוראים בין השורות נוצר הרושם שהייתה שמחה להשליך אותו מאיזה צוק רק שיהיה לה קצת שקט. לעומת זאת כן אני נחשף מידי יום ביומו לנביחות היסטריות בכל שעות היממה, בכל מקום ולכלוך של כלבים. אבל ל- KARNITY זה בטח נשמע כמו קונצרט של מוצרט.
 

karnity

New member
אולי מכשיר שמיעה יעזור?

השוואה מעניינת בין בכי של ילד ללכלוך של כלב... לא אטרח אפילו להמשיך...
 

gertrude

New member
מ../images/Emo2.gif ../images/Emo35.gif

מה הקשר??? האם אתה סבור שאנחנו אנשים כה חד-ממדיים, שאם מפריעות לנו צרחות היסטריות של תינוק, זה אומר שלא מפריעות לנו נביחות היסטריות של כלב? ואם נאמר לך שגם נביחות של כלב מפריעות באותה מידה, אז תגיד: "אהא! אבל אנשים שמדברים בקול בפלאפון לא מפריעים לכן, מיזנטרופיות צבועות שכמוכן"... ככה זה אצלך? בעיית פיצול קשב (ותאמין לי, אני לגמרי ADD ובכל זאת יכולה להתעצבן מצרחות של ילדים, נביחות של כלבים, פלאפונים, אגזוזים, צפירות ואזאקות של רכב, וכל זה פחות או יותר באותו זמן.)?
 
למעלה