טיהור וזיכוך הנשמה
קודם כל סליחה שאני כותבת את התגובה אחרי מלא זמן. באמת לצערנו לא כולם עושים מעשים טובים וזה חבל. לעשות טוב זה לא רק לשמור שבת, לאכול כשר וכדומה. זה עוד. וזה גם אומר שלאו דוקא שמי שדתי אז דרכו לגן עדן פתוחה. אלוקים הדריך אותנו כדי שנדע לעשות טוב ונתן לנו ספר חוקים שהוא בעצם התורה שבכתב והתורה שבעל פה. ה' נתן רשות לחכמי הדור להוסיף כל מיני תקנות שכמובן הן על סמך התורה ולפיה. אם אדם רוצה לדעת אם מה שהוא עושה זה טוב או רע אז קודם כל כדאי ומומלץ לקרוא ספרי הלכות כמו "השולחן ערוך" וכדומה, ויש גם ספרי מוסר שמדברים על מידות לא טובות כמו כעס, עצלנות, גאווה וכדומה והם בעצם מסבירים על גנות המידה, איך להינצל ממנה וכדומה, ובמקביל הם מסבירים על המידות הטובות כמו רחמים, ענווה וכדומה. אולי זה נראה שהתורה היא מגבילה את האדם חלילה, מעין "כלא", אבל האמת שזה לא ככה. זה דווקא ממלא את החים, מכניס להם תוכן ומשמעות, נותן אושר ושמחה פנימיים, ממלא את הנשמה. וגם מה בעצם ההבדל בין אדם לבהמה. הרי אם האדם עושה מה שבא לו ומה שהוא רוצה ולא מעניין אותו מגבלות וכדומה אז הוא בעצם מתנהג כמו בהמה. גם בהמה מתנהגת בלי גבולות ועושה מה שבא לה. אבל אם הוא ידע להגביל את עצמו, אז הוא מתבדל מהבמה ועולה דרגה. אנשים חושבים שמי שעושה מה שבא לו הוא אדם חופשי, אבל בתכלס זה לא ככה. הרי אדם כזה הוא בעצם כנוע ליצרים שלו, הוא עבד. אבל אם האדם ידע לשלוט על היצרים שלו אז הוא נהפך למלך ולאדון. "איזהו גיבור הכובש את יצרו". אם נסתכל בזה עוד אז נבין גם שברור מאליו שצריך לעשות את מה שה' מצווה אותנו. הרי אם יהיה אדם חולה קשה מאוד חס ושלום, המצב שלו ממש נואש וכל הרופאים כבר אומרים שאין סיכוי לחולה הזה, ואז פתאום יבוא רופא גדול ויציל את החולה הזה ויעלה אותו מרדת שחת ועוד בחינם, אז כמובן שאותו חולה יאהב מאוד את הרופא הזה שככה הצילו ועוד ללא שום תמורה, והוא כמובן יעשה את כל מה שהרופא מצווה אותו ואפילו אם הוא יגיד לו ללכת למרחקים בחצי הלילה אז הוא יעשה את זה ולא ישיב את פניו ריקם כי הוא חייב לו כל כך הרבה. (מתוף ספר "הבית היהודי- טוהר המידות) וככה בעצם אתנו ועם אלוקים והרבה יותר מזה. הרי אלוקים עשה לנו כל כך הרבה דברים טובים. עצם זה שה' ברא אותנו זה כבר חסד עצום, ה' נותן לנו אוכל, שלמות איברים, בגדים, מקום לישון, משפחה, חברים, שכל ובינה שבלעדיהם היינו כמו חיות, היכולת לקום כל בוקר מחדש- יש אנשים שהולכים לישון ופשוט לא קמים- "המחזיר נשמות לפגרים מתים", והרשימה עוד ארוכה. אז כמובן שעלינו לעשות את מה שה' מצווה אותנו ולא להיות כפויי טובה, וביחוד שזה בשבילנו ולטובתנו. אומנם הרבה אנשים מקיימים מצוות כדי לקבל שכר אבל גם יש אנשים שמקיימים את צוויי ה' מתוך אהבת ה' ויראת ה'. וזה בעצם המעלה היותר גדולה בקיום המצוות וכל אחד צריך לשאוף ולהשתדל להגיע אליה. לבד זה קשה ולכן יש את ספרי המוסר שעוזרים לנו, כמו- ספר הישר, אורחות צדיקים, הבית היהודי-טוהר המידות (חלק ו), ועוד. לגבי הגיהנום- אני מאמינה שיש גיהנום אבל אני עכשיו מעדיפה שלא לנסות להוכיח שזה קיים למרות שאם אני לא טועה יש ספרים שמוכיחים שזה אכן קיים וגם יש אנשים שמתו מוות קליני ואומנם הם לא היו בגיהנום אבל הם מספרים שבדקו את מעשיהם כדי להכריע לאן עליהם ללכת. אבל יש משהו אחד שכן חשוב וצריך לדעת- שאלוקים משלם שכר טוב לצדיקים ומעניש לרשעים. וזה בטוח במאה אחוזים ואני לא אומרת את זה מעצמי. העיקרון הזה הוא עיקרון שאמרו אותו אנשים גדולים וצדיקים ובהחלט אפשר לסמוך על דבריהם והוא גם אחד מ13 עיקרי אמונה של היהדות. היה איש שמת מוות קליני והוא מספר ששאלו אותו בשמים בדיוק את השאלות שכתוב בגמרא- אם הוא קבע עיתים לתורה, אם הוא נשא ונתן באמונה ועוד שאלה שאני לא זוכרת. וזה מוכיח לנו שאכן יש אמת בדבריהם ומה שכתוב בגמרא זה אמת לאמיתה. אנחנו צריכים בעולם הזה לעשות את מה שאלוקים מצווה אותנו ולהיזהר כמה שיותר שלא לחטוא. אך במידה שהאדם חטא זה אומר שעוד אפשר לשנות את הדין. כמובן זה בכלל לא טוב לחטוא וזה גרוע, זה גם מצער את הנשמה שלנו. אבל מה שזה אומר זה שאין ליפול ביאוש, כי יש דרך לתקן את המעוות. גם אומרים שהאומר אחטא ואשוב בתשובה , אין מספיקין בידו לעשות תשובה.מלכתחילה אין לחטוא וזה גרוע ובכלל לא טוב לחטוא. אלוקים באמת טוב מאוד ורוצה בטובתנו. הוא ברא אותנו כדי שנתענג ונהנה מזיו שכינתו שזה התענוג הכי גדול שיכול להיות. אנחנו ירדנו לעולם הזה כדי להשיג אמצעים בעזרתם ניכנס לעולם הבא, הרי רק ככה יודעים להעריך משהו, כשמתאמצים בשבילו. האדם צריך להתמודד עם יצריו. יש מלחמה בין היצרים. האדם הוא זה שמחליט מי ינצח. ה' עוזר לנו לנצח את יצר הרע ובלי העזרה של ה' אז אבוי לנו. לאלוקים איכפת ממנו, אלוקים הוא מושלם והכי טוב.העניין הוא שעלינו לזכור שלהיות טוב זה אומר גם להיות צודק. הרי אם לדוגמא יהיה מורה שיש לו שני תלמידים, אחד שמפריע כל היום ומקבל ציונים נמוכים ואחד שדוקא משקיען וחרוץ, לפי מידת ההגינות המורה חייב לתת לתלמיד המשקיען ציון יותר גבוה. ואם לא, אז זה יהיה לא אופר. ככה גם ה', ה' נוהג לפי מידת הדין אבל גם עם מידת הרחמים. לפי מידת הדין, אדם צדיק צריך לקבל שכר ואדם רשע צריך לקבל עונש וזה באמת. וכמו שאלוקים מתיחס לכל מצוה שאדם עושה אפילו למצוה הכי קטנה וכמו שה' לא מקפח שכר כל בריה, ככה לפי מידת הדין צריך לנהוג גם עם החטאים. יחד עם זה, הרי לפי מידת הדין היה ראוי שהחוטא יענש מיד אחרי חטאו בלי להמתין בכלל, וגם שהעונש יהיה בחרון אף כמו שמגיע למי שממרה את פי הבורא יתברך שמו וגם שלא יהיה בכלל תיקון לחטא כי הרי אם אדם רצח את חברו אז איך יוכל לתקן את הדבר הזה? איך יוכל להסיר מהמציאות את המעשה שכבר נעשה? ואז באה מידת הרחמים ונותנת את ההפך לשלושת הדברים האלו. שזה אומר שניתן זמן לחוטא והוא לא נכחד מהארץ מיד כשחטא וגם העונש עצמו הוא לא יהיה עד לכלה, וגם התשובה ניתנת לחוטאים בחסד גמור. (מתוך ספר מסילת ישרים). ואם יהיה אדם שיתפס על ידי המשטרה שגנב משהו, אז כמובן שגם אם הוא יחזור בתשובה שלמה אז זה לא יעזור לו והוא בכל זאת ישב בכלא. בנוסף, ה' נותן לנו עוד המון דברים טובים. הרי בתכל'ס ה' לא חייב לנו כלום וכל מה שהוא נותן לנו (וזה המון) הכל בחסד גמור. יש כמה שלבים בחזרה בתשובה וחלק מזה זה אומר להבין את הרע שעשינו ולהתחרט באמת ובתמים. העניין של הגהנום אומנם באמת זה "לקבל עונש", אבל יש מאחורי זה עוד כמה משמעויות. אדם שנולד מופקדת בו נשמה. על האדם מוטלת החובה לשמור על הנשמה שלו טהורה ונקיה. ברגע שהאדם מקיים מצוות אז הנשמה מתרוממת ושמחה. ברגע שהאדם חוטא ועושה דברים לא טובים אז הנשמה "מתלכלכת" ונעשית טמאה. כאשר חוזרים בתשובה שלימה על חטא מסוים אז אנחנו מסירים את "הליכלוך" של אותו חטא מעל הנשמה. אם האדם לא חזר בתשובה ולאחר שעשו לו דין וחשבון מתברר שיש לו הרוב חטאים אז הוא צריך ללכת לנקות את הנשמה שלו. הגהנום זה בעצם "מכבסה".יסורים מממרקים עוונות. יש אנשים שלמרות כל ההזדמנויות שניתנות להם בחיים כדי לחזור בתשובה, הם ממשיכים לנהוג בשרירות ליבם. ה' מחכה ומחכה לרגע שבו הם ישובו, נותן להם עוד יום ועוד יום. אבל אחרי כמה זמן מגיע הרגע שזה כבר יותר מדי, כמה זמן כבר אפשר לחכות. ואז אין ברירה, נשמת האדם נפרדת מהגוף ועולה לפני בית דין של מעלה שם היא נותנת דין וחשבון על מעשי האדם שבו היא הופקדה. העוונות שלה חיבים להתמרק ולהתנקות. את העונשים על חטאים אפשר לקבל גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. (ועדיף בהרבה בעולם הזה).כל העונשים הם בעצם לטובתו של האדם, הם בשבילו, כדי שהוא יהיה נקי וזך. באהבת ישראל ננצח, צו השעה- אהבת חינם. חייך אחי, אתה יהודי.
