מה הבעיה שלכם ???

לגמרי.

אני בתפוז ובפורום הזה ממאי 2011. חשבתי שאני לא בסדר (לא הייתה לי הבחנה דקה כמו אצלך ממש מתחילת הגלישה שלי) . לפני חודש התחלתי לכתוב בפורום "שיחת גברים". ואלה, התברר שיש מקום עם אנשים לא מגעילים.
 
אמן


זו דעתי והשמעתי אותה.
 

EastGirl83

New member
זה הסיכון בעולם הוירטואלי


אי אפשר להכיר באמת את האדם שעומד מאחורי הכינוי. לא משנה מה יכתוב, אי אפשר לדעת... אלא אם כן, הוא נותן פתח לעולמו האישי ומראה מי הוא באמת!
 
מה ענין קופת החולים לכביש?

זה שהילדים הפריעו בקופת חולים לא ממש קשור לסיפא של הסיפור הם אנרגטיים גם בבתי קולנוע או באוטובוס וזה המצב אם הוא מתפרץ לכביש או מנסה לקפוץ ממקום גבוה ואתה צועק עליו או מוציא אותו בכח, ברוב המקרים ההורים יעריכו אותך על זה (בעולם האמיתי כמובן, לא בעולם ההזוי והוירטואלי של הכרויות 30+)
 
סיפרת סיפור חלקי

לא הסברת את הנסיבות הכוללות. אם תקרא את ההודעה הראשונה בעיניים של הורה שמתמודד - גם אתה תגיע למסקנה דומה. בכלל הרושם הוא (אצלי) שעם הירידות עלייך הסיפור התפתח. בכול מקרה - אתהמתעסק בזמן עבר. תעלה בעיה קיומית חדשה ובשאיפה נפתור אותה בהצלחה גדולה יותר הפעל - ולשביעות רצונך.
 
כי

הנושא של הכביש לא היה האישיו בעיני. אלא השאלה של "למה אנחנו עושים את זה ? " והאם יש לנו שליטה על התוצר הסופי.. על החינוך וההתנהגות. או שאנחנו מראש מביאים משהו שאין לנו דרך לצפות כיצד הוא ישפיע על איכות חיינו. זה שהילדים של אותה אישה מופרעים , זה בעיה שלה. מה שמעניין אותי , זה האם הילדים שלי יהיו כאלה והאם יש לי שליטה על העניין.
 
הילדים שלך לא יהיו כאלו

כי אבא שלהם לא ייתן להם להתנהג ככה. פנק אותם ביד קשה
1- סגור אותם בבית 2- במידה ואתה רואה מישהו זר צועק עליהם - תראה להם איך צריך להתנהג ותן לו בלטה על הראש.
 
תכלס צודק

למרות שאף אחד כאן לא יסכים עם זה או יחשוב שזה נכון, במדינות קומוניסטיות כשיד הברזל שולטת, האנשים שם מתנהגים אחרת, לא כמו חיות, הילדים הולכים לבית הספר מדוגמים ומתנהגים למופת.
 
אי אפשר לדעת

משום שאתה יכול לחנך אותם בדרך X שהוכיחה את עצמה מליון פעם על ילדים אחרים ובכל זאת הילדים שלך יהיו "מופרעים". אם היתה אמת אחת, כולם היו מחנכים באותה צורה וכל הילדים היו אותו הדבר. בגלל שזה לא המצב אני מגחך ומזלזל בכל המילים הקדושות והמכובסות אודות חינוך זה או אחר.
 
ההסבר הוא פשוט

אם הכביש לא האישיו - אל תתערב לאחרים בחינוך - לפחות ללא מוכרים. הסיפור עם הבלטה בראש - רצוי ונכון. האמת היא שלפי הקריאה שלי את מה שאתה כתבת הרושם שלי הוא שאתה ילדותי ולא יודע מהם ילדים. אם אתה בנקודה של חולשה (לדוגמא מחלה) הילדים יכולים להיות די בעיתיים - בעינהם זה יכול להיות סוג של משחק מובחר. בכול אופן - אל תתערב במה שאתה לא מבין. ואם אתה מחפש למצוא משהו לכתוב עליו - צא החוצה הלילה סילבסטר ותמצא לעצמך חיים. האם הילדים יהיו תוצר מושלם שלך ? בוא נקווה שלא.
 

goldmoon

New member
כמה הערות

לא הייתי די הרבה זמן בפורום, ונתקלתי במה שכתבת כאן ואז חזרתי אחורה כדי לקרוא את הדיון הקודם שבעקבותיו פתחת את הדיון הזה. אני חושבת ששני הצדדים כאן קראו לא נכון את התמונה. אתה רצית להתייחס לשאלה מסוימת שעניינה אותך, ולכן תיארת רק תמונה חלקית של הסיטואציה. אבל הקוראים בפורום נתפסו לתמונה החלקית שתיארת, ולביטויים בהם השתמשת, והתייחסו לזה ולא למה שבאמת עניין אותך. ייתכן שאם מלכתחילה היית מתאר את התמונה השלמה הדיון היה נראה אחרת. אתה לא יכול לצפות מאנשים שיתייחסו אליך באותה צורה כאילו כתבת את הסיפור המלא. בסיפור החלקי שלך אכן נראה שהתנהגת לא כשורה (צעקת על ילד שאינו שלך, כשההתנהגות שלו לא בהכרח מצדיקה את זה. אולי גערה מסוימת אבל לא צעקות) ורק בסיפור המלא התברר שעשית זאת כי הוא סיכן את עצמו. מצד שני המגיבים כאן באמת קצת הגזימו. אבל זה טיבו של פורום... אותי אישית השאלות שהעלית בהחלט מעניינות. אני חושבת שבנוגע להתנהגות של הילדים יש דברים מסוימים עליהם יכולה להיות להורים שליטה ויש דברים מסוימים שעליהם לא. זה אכן מפחיד למדיי. בנוגע לשאלה למה אנשים עושים ילדים עדיין אין לי תשובה (אחת התשובות היא כמובן שיש להם ציפייה אופטימית שהילדים שלהם לא יהיו כאלה). לכן אני גם לא בטוחה בכלל שאעשה ילדים.
 
יש בזה משהו

בדברים שאת אומרת. אמנם לא סיפרתי את כל הסיפור , אלא התייחסתי לדברים מנקודת מבטי ולשאלות שהסיטואציה עוררה אצלי. אבל מנגד היו כאן כמה תגובות מתחסדות שהיה מגעיל ומעצבן לקרוא. ככלל התרשמתי ממש לרעה מכמה אנשים כאן בפורום. למה את לא רוצה ילדים ? את מפחדת שמא אצעק עליהם ברחוב ?!
 

goldmoon

New member


הבעיה היא שלא תמיד אנשים מבינים את נקודת המבט שלך, לפעמים צריך להסביר אותה היטב ולא להניח שיבינו. יש כאן בפורום מגוון של אנשים. מאחר שהייתי קצת בהפסקה מהפורום כמה חודשים, יש גם הרבה חדשים שאני לא מכירה, וחלק מאלא שהכרתי קצת נעלמו. לפעמים הדיונים פה יכולים להיות אמוציונלים, ולפעמים יש גם דיונים ממש לא נעימים שיורדים לרמות נמוכות. אבל אני מצאתי כאן הרבה פעמים אוזן קשבת ועצות מועילות. תלוי על מי נופלים ומה כותבים ואיך כותבים. למה אני לא רוצה ילדים? אפשר לסכם את זה ב"כי ככה". לא בא לי. משום מה לרוב האנשים זה מובן מאליו אבל לי ממש לא. כלומר, פעם זה היה מובן לי מאליו, עד שהבנתי שזה לא. גם רוב האנשים שרוצים ילדים לא ממש יודעים להסביר למה הם רוצים, אלא "כי ככה". אז אצלי זה להיפך. עוד לא מצאתי סיבה מספיק טובה כן לרצות ילדים, חוץ מזה שכולם עושים את זה. למען האמת, אני יכולה לחשוב על המון סיבות טובות לא לעשות ילדים. אחת מהן היא שלחנך ילדים זו מלאכה מאוד מתישה, ואף אחד לא מבטיח לך תוצאות טובות. הרי ברור שאותה אמא שסיפרת עליה לא תכננה שהילדים שלה יצאו ככה. ולי לא ממש מתחשק שיצאו לי ילדים כאלה, ואני לא חושבת שאני יודעת מה צריך לעשות (או מסוגלת לעשות את מה שצריך) כדי שהם לא יצאו כאלה. אז למה בכל להיכנס לסיפור הזה? מה איתך? אמנם הבעת את החשש שלך מכך שיצאו לך ילדים כאלה, אבל לא נראה שיש לך התלבטות ממשית בנוגע לעצם השאלה אם לעשות ילדים או לא.
 
אצלי

זה מסוג הדברים שאף פעם לא עמדו למבחן ממשי. כלומר אני מניח שאולי ארצה ילדים מתישהוא , כי אני כן רוצה זוגיות טובה ו"בית". אבל לא הגעתי למקום הזה עם אף אחת שיצאתי איתה. אז השאלה הזו של "האם אני רוצה ילדים" לא רלוונטית כרגע כי אני לא נמצא במקום הזה מהבחינה הזוגית.
 

goldmoon

New member
גם אני לא נמצאת כרגע במקום הזה מהבחינה הזוגית

אבל מאחר שמחלוקת בנושא הזה היא אחד הדברים שתרמו יותר מכל לפירוק הקשר הרציני ביותר שלי, ברור לי שזה אישו שכדאי לגבש עליו דעה ולהעלות אותו בשלב מוקדם יחסית, זה לא משהו שאפשר פשוט "לזרום" בקשר אליו, כי אם זורמים מגיעים לנקודת ההתפצלות בלי לשים לב... אני מניחה שזה משמעותי בעיקר למי שלא רוצה. האנשים שכן רוצים או שבטוחים שיום אחד הם ירצו (אם כי, גם אני הייתי כזו עד לפני כמה שנים) לא טורחים להקדיש לזה מחשבה כי הם מניחים, די בצדק, שכל מי שהם יפגשו מרגיש דומה להם. זה רק המיעוט שלא רוצה שצריך לעשות בירורים בעניין.
 
באופן אירוני

זה לא קשור לכמה אוהבים. הייתה לי מערכת יחסים מאוד רצינית, הייתי מאוהב עד הגג. ויחד עם זאת לא ראיתי אותנו מביאים ילדים, כי הקשר היה לא כזה טוב והזוגיות שלנו תמיד הייתה מאויימת בפרידה. אני חושב שאיכות הקשר תורמת לבטחון שלי בקשר ואז אני יכול להתעסק בשאלות של מגורים משותפים והקמת משפחה. באופן אירוני אהבה ( בעיני) היא לא הגורם הקובע , למרות שגם היא חשובה - אין מצב להביא ילדים בלי אהבה.
 
למעלה