מה הדבר הכי מיסטי שליבוביץ' האמין בו, ומה

ספר יקר

New member
מה הדבר הכי מיסטי שליבוביץ' האמין בו, ומה

הייתה דעתו על הקבלה?

תודה
 
בוא נעשה עסק, רוצה? אני אענה לשאלתך, ובלבד:

ובלבד שקודם אתה תענה לשלוש השאלות הבאות:

א. מה הדבר הכי קפיטליסטי-חזירי ששלי יחימוביץ מאמינה בו?

ב. מה הדבר הכי ציוני שיאסר ערפת האמין בו?

ג. מה הדבר הכי דתי שטומי לפיד ז"ל האמין בו?
 

u r i el

New member
שאלתך עושה רושם מתגרה.

שהרי קשה לתאר הכרות מינימאלית עם ליבוביץ והגותו מבלי לדעת את שלילתו המוחלטת של המיסטי ( במובן הרווח של המילה ) ואת סלידתו מהקבלה.
 
לא ממש

ליבוביץ האמין במציאות הפסיכופיסית (לא היתה לו ברירה אחרת, כי מדובר במציאות של ממש), למרות שסבר שהמציאות הזאת היא בלתי אפשרית מבחינה שכלית. מסקנה: הוא כן האמין במיסטי.

נ.ב. כמובן במילה "האמין" אינני מתכוון למובנה הליבוביציאני, אלא למובן שאליו התכוון השואל.
 

u r i el

New member
הרי הדגשתי בהודעתי :

מיסטי - במובן הרווח של המילה.
במובן הרווח משמע מה ש"ההמון" מכנה מיסטיקה ובעיקר בהקשר הדתי, "ההמון" איננו עוסק בבעיה הפסיכופיסית כלל ובקושי מודע לה.

תמיד אפשר להתפלסף סביב הפרשנות של מונחים וכך גם במקרה זה. ליבוביץ למשל אומר ששיא הגותו של הרמב"ם הוא המישור המיסטי של פרשנותו את "טעמי המצוות" אבל מיד מבהיר - מיסטי במובן האמיתי של המילה, וזה כנראה בניגוד למובן הרווח שלגביו כתבתי שאותו הוא שולל.
 
אני מסכים ומזכיר

את הציטוט מ"אמונתו של הרמב"ם" בסוף פרק 13, האחרון משלושה פרקים שכותרתם "בחירה והשגחה":
" הסיום של הפרק האדיר הזה הוא מוזר מאוד, כאילו קריאה פורצת מפיו של הרמב"ם: "ישתבח בעל הרצון אשר לא תושג תכלית כוונתו וחכמתו!" הכינוי "בעל הרצון" לגבי אלוהים הוא מוזר, הוא אינו שכיח בספרות הדתית, ואף לא בדיבור בדתי הרווח. אנו מכירים בין התארים המיוחסים לאלוהים בלשון בני-אדם את בעל החכמה, את בעל היכולת, את בעל הגבורות, ועוד; מה ענין בעל הרצון כאן, ומדוע הוא מעורר את התפעלותו המיוחדת של הרמב"ם? הרמב"ם רואה כדבר המופלא ביותר במציאות את העובדה שאלוהים העמיד את העולם על בסיס של חוקיות סיבתית הטבועה בו, ומבחינה הגיונית לא ייתכן לכאורה שתהיה בחירה חופשית לאדם, שהוא חלק של עולם זה, ואילו פרשת גן-עדן מציגה לפנינו את הפלא שהאדם יכול להפעיל רצון המכוון נגד מה שהוטבע באדם.
 

u r i el

New member
יחיאב חושב

שליבוביץ משתמש במילה 'מיסטי' במובן ה'לא הגיוני', ה'בלתי נתפש' ולכן הוא מביא את דבריו של ל' באשר ל"בעיה הפסיכופיזית" שהיא מחד תופעה בלתי הגיונית אולם מאידך היא עובדה שליבוביץ מכיר בה ולכן - לדעתו של יחיאב - ל' האמין במיסטיקה, במובן מסויים.

לדעתי זה לא מדוייק. אומנם נכון של' הכיר בחידה הפסיכופיסית אולם כאשר הוא משתמש במילה 'מיסטי' כוונתו בעיקר בהקשר הדתי, זה המכוון כלפי אלהים נטו, ללא כל אינטרס ותועלת, ועל כן טוען ליבוביץ שהרמב"ם מגלה את כוונתן האמיתית של המצוות במישור המיסטי, כאשר הן נטולות כל אינטרס אלא מכוונות לעבודת הבורא בלבד.

ואני מניח שהשואל בראש השרשור אינו מצוי בהגותו של ל' ושאלתו מתייחסת ל'מיסטיקה' במובן הרווח של בָּאבות, קמעות, וכו'.
 

u r i el

New member
המציאות הפסיכופיסית היא עובדה.

ליבוביץ לא יכול שלא להודות בעובדות.
לגבי ההסבר - חלוקות הדעות. ולדעתי גם לליבוביץ אין הסבר טוב יותר מאשר לקבוע שזו "צדקה אלהית" בלתי נגישה לאדם.
 

u r i el

New member
קרא בספרו 'גוף ונפש הבעיה הפסיכופיסית'.

הנושא מפורט שם למדי.
 
הרי הדגשתי בהודעתי:

ואני מצטט:

"נ.ב. כמובן במילה 'האמין' אינני מתכוון למובנה הליבוביציאני, אלא למובן שאליו התכוון השואל".

סוף ציטוט.

האם אתה לא מסכים, שאם השואל אומר "אני מאמין בכח של הקמע" אז השואל מתכוון שהוא חושב שיש כח לקמע? ובכן גם כשאני אומר "ליבוביץ מאמין במציאות הפסיכופיסית" אני מתכוון שליבוביץ חושב שיש מציאות פסיכופיסית.

אז אל מה בדיוק אתה לא מסכים?
 
חשב = סבר

האם אתה יודע מה ליבוביץ חשב=סבר על הכיבוש?

אפשר לדעת מה סבר, על סמך מה שהצהיר. הוא הצהיר שיש כיבוש, ושישנה מציאות פסיכופיסית, ומכאן שזה מה שהוא סבר.

אלא אם כן נניח שליבוביץ פולט מפיו דברים מבלי להתכוון אליהם. אם זה מה שאתה חושב על ליבוביץ, אז ברור שבכך הסתיים הדיון.
 
למעלה