מה ההגיון / איך התפתחה מערכת היחסות בגרמנית?

asaphxiix

New member
דווקא בחקר הבלשנות הדיאכרונית מקובלת מחזוריות

מחזוריות בשפה, שבה אלמנטים מתאחדים ואובדים, ואז נוצרים שוב (בצורה אחרת), וחוזר חלילה, כמו גם צורות נוספות של שינויים מחזוריים.

לדוגמה צורת העתיד הלטינית, צורה אנאליטית, כלומר נוטה (מילה אחת): portabo, אני אביא.

מתחלפת לאורך הזמן בצורה פריפראסטית, כלומר מורכבת: habeo portare, או portare habeo (מילולית: עלי להביא, אך לא במשמעות של חובה אלא במשמעות של עתיד, כמו I will bring).

שוב לאורך הזמן, בשפות הרומאניות שהתפתחו מלטינית, הצורה מתמזגת (הלחם) למילה אחת (צורה אנאליטית), בצרפתית: porterai (הלחם של porter + ai, כש-ai היא צורת ההווה של avoir, הצורה הצרפתית של habeo).

שוב לאורך הזמן, בצרפתית המודרנית גוברת הנטיה לצורה אנאליטית: je vais porter, וחוזר חלילה.

כמובן שכל הזמן הזה, במשך כל אחד מהשלבים במחזור יש מי שמתלונן שהשפה נעשית עניה ודלה, ומביע חשש שעוד מעט אנשים יחזרו לדבר כמו קופים :)

שינויים מחזוריים קיימים גם בתחומים נוספים, כמו מחזור השלילה של יספרסן

http://en.wikipedia.org/wiki/Jespersen's_Cycle
 
למעלה