מתריס ומתנגח בהחלט
מי שיורה מהבטן קושיות וטענות כלפי שמיא מבלי לרצות לקחת שעה קלה אחת כדי לקבל תשובות לשאלותיו וטענותיו ועוד דרך אפשרית להסתכלות על הנושא הזה, אז אין לו הגדרה אחרת מאשר מתריס ומתנגח לצורך הצדקת עצמו. וזה דומה לסיפור על אותו הילד מכפר נידח שרואה את אביו מובל לבית החולים בעיר הגדולה אחרי התקף לב, ומלווה אותו לחדר הניתוחים, וכאשר הרופא לוקח את סכין ניתוחים ומתחיל לחתוך את אביו בניתוח המעקפים, מתפרץ הילד לחדר הניתוחים וקופץ עליו עם מקל הרועים ביד ומתחיל להרביץ לרופא, ושואל אותו בצעקות למה הוא חותך את אביו במקום לרפא אותו. אחרי שהעוזרים של הרופא תופסים את הילד בכוח ומוציאים אותו החוצה, הם מרגיעים אותו ואומרים לו, שוטה שבעולם, הרופא שחותך בבשר יודע בדיוק מה שהוא עושה, אחרי 7 שנים של לימוד רפואה, שמתבסס על מאות שנים של הצטברות ניסיון רפואי, וזה בדיוק הדבר הנכון שנצרך עכשיו לעשות לטובתו ובריאותו של אביך החולה, ואם היה לך את אותו הניסיון והפרספקטיבה של הרופא והרפואה היית עושה בדיוק את אותו הדבר. כאשר אנחנו מנסים לשפוט את המציאות האין סופית של הבריאה, במשקפיים של כמה עשרות שנות חיינו, או אפילו במשקפיים המדעיות של הכמה מאות שנה אחרונות, ומתרעמים וצועקים על בורא העולם על הרג של מליון וחצי ילדים, או שישה מליון יהודים, או שאר הצרות שעברו על עם ישראל, אנחנו לא יותר מהילד השוטה מהכפר הנידח, שמתרעם ומרביץ לרופא שמציל את אביו, עם מקל הרועים. כי החיים והמוות בעולם הזה של המציאות הנוכחית הם רק שלב והכנה לחיי השלמות והנצח, וכדי להבין את התשובות לשאלות שלך ואת סוד הצדק העליון, פשוט צריך להשקיע כמה שנים ברצינות של לימוד התורה ובעיקר הקבלה (לפחות כמו הרופא), ורק אז מגיעים למסקנה שאם היה לך את אותו הניסיון והפרספקטיבה של בורא העולם (כפי שהיא כתובה בתורה ובחכמת הקבלה), היית עושה בדיוק את אותו הדבר לטובתם ונצחיותם של ניבראיך. וההרצאה שצירפתי לך בשם 'סוד הצדק העליון', מסבירה בקיצור על פי התורה ובעיקר הקבלה בצורה ממצה ומקיפה את הנקודה הזו בפרוט.
