אוקיי הבנתי,
ואני התכוונתי שאם התורה חושבת שזה מטרת האדם היא היתה כותבת את זה, איך אתה מסביר את העובדה שאין שום התייחסות בתורה לשכר כזה על המצוות? לעומת זאת אנו מוצאים אמירות מפורשות למטרת הקמת עם ישראל, ובמחילה ממך אני אביא פה כמה קבוצות פסוקים אעפ"י שאתה כבר מכיר אותם (בעיקר בשבילי כי אני אהנה מזה...), הקב"ה לוקח את אברהם למטרה מפורשת: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. והוא מגדיר את אברהם מחדש: וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. וממשיך שם: וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ... לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. ועוד: וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, לְמַעַן הָבִיא יְהוָה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו. כלומר המטרות הם: שתהיה ברכה בעולם ע"י עם ישראל, שהקב"ה יתן לנו את הארץ ויהיה האלהים שלנו. ואנו רואים שדרך המצוות מוגדרת כדרך מוסרית - לעשות צדקה ומשפט. והשכר - למען הביא את אשר דיבר עליו - כלומר להיות העם של ה' ושהוא יהיה אלוהינו ושכל העולם יתברך מזה - זה עצמו גם השכר. כלומר במילים אחרות המטרה במצוות היא לא שהאדם הפרטי ישתכר מהם אלא שהעולם כולו יצא נישכר. ובמעמד הר סיני עוד לפני פירוט עשרת הדברות, ה' נותן מטרה כללית לנתינת התורה: וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ. ואח"כ מגדיר מטרה כללית של בניית המשכן: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. ומטרת יציאת מצרים מוגדרת: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים. ומטרת המצוות מוגדרת באותו מקום: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם. כלומר מכל הפסוקים האלו רואים שהמטרה היא שנהיה עם קדוש ושה' יהיה אלהינו. וגם כשמוזכר שכר זה שכר בעולם הזה וכן עצם זה שה' יהיה אלהינו ("שכר מצוה - מצוה") - כגון שנקבל את הארץ: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם - אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק, וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ - אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת, לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם, אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. כלומר השכר שבקבלת הארץ הוא בזה שזה ארץ שה' דורש אותה ושעיניו תמיד בה. כלומר שוב אותה מטרה - שנהיה מחוברים לה'. ועוד פסוקים על שכר, ששוב מדברים על ברכה בעולמינו זה וכן על זה שה' יהיה אלהינו: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ, וְהִשּׂ&
