מה היה יחסו של ישיעהו ליבוביץ לקבלה?

[נתנאל 123456]

מה היה יחסו של ישיעהו ליבוביץ לקבלה?

אני הבנתי שהוא ראה בכך עבודת אללים זה נכון?,האם הוא כתב על כך באופן מסודר?,חוץ מזה אני ראיתי את הראיון שלו עם גדעון
ספיר שבסוף הוא מדבר על הרבי ומכנה אותו פסיכופת ומשיח שקר,לא ממש הבנתי למה הוא אומר כך ועל מה הוא מתבסס.
אשמח,לתשובה בקשר לשני הדברים האלו, משיחות/קבלה, מה היא דעתו? תודה מראש לעונים.

 

[נתנאל 123456]

כוונתי במשיחות שקר שאם לפי ליבוביץ לא יבוא משיח?

ומי שכן בא הוא משיח שקר?

 

[אשר אטדגי]

אצל הרמב"ם דיבור הוא בכלל המעשים

והאמונה הסימבולית (המסמלת) המבוטאת בדיבור ובאקטים שונים כמוה כעבודת אלילים, ואם היא קרויה בפי כול קבלה - יהי כן (בניגוד נניח לאמונה בסימבוליקה המבוטאה בקיום מצוות גופא, שאת זה התירה תורה - שהיא אליבא דדעתו קיום מצוות שלא לשמם).

לגבי משיח שקר - לא לייבוביץ אלא כל מי שהבינו מדעו ונדבה רוחו אותו ועובד את ה', ומקיים מצוותיו, ורב בישראל ייקרא, יוקיע משיחי שקר. וכל מה שלייבוביץ אמר על ליובאוויטש, הרב שך היה מוקיע כדברי פרגון.

 

[נתנאל 123456]

תודה על התשובה.

בקשר לקבלה זה טענה שמעתי גם אני חושב שהוא שוחח על זה עם אסא כשר, ואני כרגע לומד מה עמדתו של רמבם על שלילת
התארים, אני לומד עכשיו את מורה נבוכים ביחד עם מרצה, אז מתחיל קצת להיות יותר ברור מה היה דעתו של רמבם.

 

[נתנאל 123456]

אתה חושב שהרבי חשב שהוא משיח?

כי לי זה לא ממש ברור...

 

[אשר אטדגי]

אני מתקשה לדעת מה אתה חושב, אז אעריך, מה הרבי חשב?

יש לו כמה טקסטים בעייתיים, אבל מי שנראה לי מצוי ובקי באלו מיכתמי ההבל הוא ר' חיים, חב"דניק גאה! שאל אותו, ישמח לענות, ולספק לך אינפורמציה.

 

[נתנאל 123456]

אני חושב שהוא לא חשב

ואני חושב שחלק מחסידיו חשבו, אבל לא מכיר את מפעלו. חוץ מהקשר לחבד משפחתי המורחבת שקשורה גם לרבי
קשר משפחתי אין לי שום ידע עליו .

 

[נתנאל 123456]

יש לך את שמו המלא?

אפשר גם בפרטי אשמח עם זה יכולל עוד פרטים: תודה מראש

 

[נתנאל 123456]

כאלו אני מדבר מהבחינה הזאת שאתה אומר

אם יש טקסטים שבהם יש איזה אפשרות לחשוב שהוא חשב כך, זאת כוונתי.

 

[אשר אטדגי]

בזמנו, ראיתי כמה

אני חושב שגם הטקסטים הידועים הללו, הם אלו שהובאו בפני ליבוביץ, הגר"ע יוסף והרב שך - והם אלו שעוררו את הרתיעה בתחילת שנות התשעים. בכל אופן, אינני בקי בזה, שאל את ר' חיים.

 

[נתנאל 123456]

אוקי..

 

[חיים פרידמן1]

אני לא חב"דניק. לעצם שאלת נתנאל

רק יודע מחשבות יודע מה הוא חשב. מה שברור הוא שבסוף ימיו הוא גרם ביודעין להרבה אנשים לחשוב כך. מהו הוא חשב? זו השאלה האם הוא פסיכופת או נוכל. על שאלה זו יודע לענות רק יודע מחשבות. כל אחד יכול לראות את הווידיאו ששרים לו "יחי אדוננו" והוא מעודד את השירה בכל תוקף. כנראה שאם חשב כך יש גם לחסידיו בזה חלק שהם שכנעו אותו. כי הנושא הזה נכנס בהדרגה. בתחילה מצד החסידים כשהרבי מתנגד לכל הדיבורים האלה, עובר לשתיקה, וכלה בעידוד. כישצא ה"פסק" הראשון על זה שהוא משיח הוא התנגד וכעס על ה"פוסק". ל"פסק" האחרון הוא התייחס בשיחה בשבת שפסקו מורי הוראה על "אדם מסוים" שהוא משיח וזה מראה שהגאולה קרובה.
עוד דברים: הוא ציטט את החתם סופר שבכל דור יש מי שראוי להיות משיח והוא הוסיף שמסתבר שזה נשיא הדור. מי היה נשיא הדור לדעתו? ברמת ההצהרה הוא תמיד הצהיר שהריי"ץ קודמו הוא נשיא הדור. לחסידים היה ברור שזה הוא.
עכ"פ גם בשלבים שהוא התנגד לפרסום על כך שהוא משיח היה זה בעיקר מחמת שזה מרחיק אנשים מהחסידות וכו'. הוא מעולם לא אמר שזה לא נכון. הוא גם התייחס בחיוב לפרסומים שפורסם בזמנו על חותנו שהוא המשיח.
אגב, גם החב"דניקים המכונים "אנטי משיחיסטים" מתנגדים רק לפרסום ולא לעצם העניין. מי שחולק על עצם היות הרבי משיח (אלא נשמת משיח) הוא יחזקאל סופר המכונה גם על ידי האנטי משיחסיטים יחזקאל כופר.
אגב, בשנים האחרונות של הרבי חב"ד כולה היתה משיחסטית מלבד אדם אחד, יהושע מונדשיין, שנצמד להוראות הפורמליות של הרבי על איסור הפרסום.

 

[אשר אטדגי]

במקום שבעלי תשובה עומדים וכו'..

 

[בר אiריין]

רק חשוב לזכור

שאדם שמצהיר על עצמו שהוא משיח, או אחרים מצהירים עליו והוא מודה בשתיקה, אינו עובר על שום עבירה שיש עליה עונש בדין תורה. הוא פשוט משקר, משום שלא משכו אותו בשמן המשחה, וזה בכלל מדבר שקר תרחק - אך אין זה אפילו לאו שאין בו מעשה. כת שקרנים אינה זוכה לקבל פני שכינה, אולם אין כאן איסור שענשו בצדו. רק כשלשקר יש השלכות, בין במונא בין באיסורא, אז הוא נחשב כידא אריכתא של האדם, ולעתים רואים אותו כרישא דגרמא, אך לעתים לא רק שאפשר לשקר אלא שחייב הלכתית. לכן הבעיות בטקסטים מסוימים אינן נובעות מעצם הכרזת המשיחיות. הבעיות באותה קבוצה נוגעות יותר לפרקטיקה, בדברים כמו הוספה על התפילה בהצהרת "יחי", ואצל חלקם מטשטוש בנושא ההגשמה וכדומה.

 

[חיים פרידמן1]

מושא האמונה של המקובלים אינו ניתן לסימבוליזציה

הסימבוליקה קיימת כולה בעבודה עצמה. מה שיש בקבלה זה עבודה שבלב שאותה לא ניתן להגדיר אלא לסמבל.

 

[אשר אטדגי]

אתה מתבדח, לא?

בו ברגע שאני מסמל ספירות, צדדי ספירה, וכו וכו'. ופועל בין בדיבור (לחבר בין תתאה לעילאה, ובין דוכרא לנוקבא, ובין דרועה ימינא לדרועא שמאלא) או במעשה (מוסיף מים בקידוש למיתוק הדינים ולהשפיע על קב"ה) אני עורך סימבוליפיקציה. ואם כנראה המונח לא נהיר דיו, אסביר בלשון פשוטה: סימבול (סמל) פיקציה (מלשון Reification - הַחְפָּצָה).

 

[חיים פרידמן1]

ובלשונו המפורשת של הזוהר המוכר לכל מי שמבקר בבית כנסת ספרדי

"כולא לאחזאה איך איתנהיג עלמא דאית צדק ומשפט כפום עובדיהון דבני נשא אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין ולאו משפא ידיעה דאיהו רחמי ולאו מכל אלין מידות כלל".

 

[אשר אטדגי]

גם את הבדיחה הזו אני מכיר

אז ראשית החיבור הזה (שהוא לא לשונו של הזוהר - אלא של תיקוני הזוהר שנכתב יותר ממאה שנים אחרי, ככל הנראה) אשר גולת הכותרת שבו: "..לית מחשבה תפיסה בך כלל", היינו טרנסצנדנטיות, ובדיוק משפט אחריו, "אנת הוא דאפיקת להון עשר תיקונין ןקרינן לו עשר ספירות", הוא עלבון לאינטילגנציה מבחינה לוגית, גם לאלו שהאינטלקט לא נר לרגליהם. ואם כבר עסקינן בחיבור זה, אז המוציאו בשפתיו לדעת הרמב"ם, אתה מבין בדיוק מהו.

 

[חיים פרידמן1]

אני לא מבין. הזוהר אומר לך במפורש שהספירות אינן תארי האל

(לאו דאית לך צדק ידיעא... ולאו מכל אלין מידות כלל) אלא תארי הפעולה (לאחזאה איך אתנהיג עלמא). א"כ אין שום השפעה של המצוות על האל עצמו.

 

[u r i el]

נכון יותר לומר "אלהות" ולא "אל".

בקבלת הספירות אין "אל" במובן המסורתי הרווח, אלא מערכת מעלות, דרגות, בחינות, כוחות, אספקטים ועוד .... שיחד מהווים את האלוהות.