מה הייתן עושות

[Dimaya]

מה הייתן עושות

אם הייתן מגלות שנכנסתן להריון שלושה חודשים אחרי לידה? (לא מתוך כוונת תחילה, כמובן).

 

[משוש30]

לא הייתי עושה הפלה

וזה בא ממישהי שעשתה הפלה בעבר להריון לא רצוי. היום, אחרי שמתן נולד, אני לא מסוגלת לחשוב שאני אעשה הפלה מכוונת להריון רק כי הוא לא מגיע בזמן הנכון.

 

[lulyK]

צר לי לומר שהייתי עושה הפלה.

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

הייתי מקבלת אותו בשמחה

בתור מי שהלך לה לא קל עם הילד הראשון, הייתי מקבלת הפתעה כזאת בשמחה, עם כל הקושי שכרוך בזה.

 

[nubi]

נכנסת נורא לדכאון

וממשיכה את ההריון (אני מתנגדת להפלות).

 

[galiaS]

ממש לא יודעת מה להגיד

אני לא חושבת שהיתי עושה הפלה. אבל בטוח היה לי מאד קשה.

 

[טלי בארץ הלמה]

לא הייתי עושה הפלה

הייתי ממשיכה את ההריון ויולדת, עם השמחה וגם עם הכאב. אני אומרת את זה אחרי שהייתי בטוחה לגמרי שאני בהריון 3 חודשים אחרי הלידה.

 

[גלשני]

תלוי בכל כך הרבה גורמים

אם זה היה קורה אחרי הלידה של הילד הראשון שלי הייתי שוקלת לעשות הפלה. אם זה יקרה אחרי הילד הבא אני מניחה שלא אעשה הפלה. פשוט עניין של המקום שלי בחיים היום לעומת לפני שנתיים.

 

[עינבלית]

הייתי מתגברת על ההלם וממשיכה בהריון

אלא אם הייתי מרגישה שזה- או אני- או ההריון ואז הייתי מוצאת דרך לסיים, למרות שאני מתנגדת בעיקרון להפלות, אני מתנגדת גם לסבל אנושי, ואם ילד נוסף בהפרש כזה יגרור סבל- הייתי שוקלת בהחלט אלטרנטיבות.

 

[אמא של עופרי וטל]

סליחה אם אני פוגעת במישהו

אבל אני עשיתי הפלה. שטלטל הייתה בת 3 חודשים ועופרי היה בן שנה ו 9. עם כל הכבוד ועם כל הבעיה המוסרית - לא ראיתי את עצמי עם 3 ילדים מתחת לגיל 3 - בנוסף לדיכאון שהיה לי אחרי הלידה של טלטל.

 

[עינבלית]

פוגעת? קראת מה שכתבתי?

אני מעריכה אשה שקשובה לעצמה, שקשובה למצב בו היא נמצאת ולדעתי בחירה במצב כזה היא בעייתית ואין לנו יכולת לשפוט מבחוץ. את השיקולים בסופו של דבר עושה האשה עצמה, ולדעתי- לפעמים הפלה שווה הצלת החיים של המשפחה והאשה עצמה. ויש תמיד להסתכל על התמונה השלמה ולא לצאת בהכרזות.

 

[swann]

וגם יש הבדל בין ילד שני לשלישי

כלומר, האם יש עוד ילד אחד או שניים ויותר בבית. זה הבדל משמעותי. מזדהה עם מה שכתבת ענבל.

 

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo24.gif

תודה לכם בנות. האמת היא שאם אני מתבוננת אל עצמי פנימה - אז בעיני אין שום דבר נוראי בהפלה (כמובן שלא בתור תחליף לאמצעי מניעה). אבל משום מה בקטע הזה - יש מין התביישות כזאת או מין פחד ישן של "מה יגידו", ואיך אני עושה דבר כזה - ויש נשים שלא יכולות ללדת (תמיד מזכיר לי "יש ילדים רעבים בהודו") ואיך כאחת שמאמינה בכוח עליון - ומאמינה שאין דבר שקורה סתם - אני "מחסלת" הריון. כאילו בנושא הזה עדיין יש שתיקה, עדיין הכל בשו שו. פה זו הפעם הראשונה שאני מדברת על זה ככה - מעטות החברות שלי שיודעות על כך ובמשפחה חוץ מאחותי אף אחד לא יודע (ברור שגם מהמשפחה של יוד). אבל באותו זמן זה היה בלתי נתפס בעיני עוד תינוק או עוד הריון. היום אם אני אכנס להריון אני יודעת שאני אשמור אותו (ולא שום דבר לא מתוכן באופק...

 

[daldan]

ההפרש בין עופרי לטלטל קטן

זה בהחלט נשמע מצב בעייתי להכניס לתמונה עוד תינוק בהפרש עוד יותר קטן, אני מניחה שבמצבך הייתי בוחנת את הדברים באופן שונה מבמצב של הריון אחרי ילד ראשון.

 

[g a n i]

../images/Emo45.gifלכל מילה.../images/Emo24.gif

 

[1במיה]

לא יודעת../images/Emo4.gif

 

[cookie1]

אני מניחה שהיום לא הייתי עושה הפלה

אבל כל הנושא הזה הוא כל כך בעייתי ונתון לשיקוליו של הרגע שקשה לדעת מה באמת הייתי מחליטה

 

[ו שתי]

ממשיכה את ההריון

למרות שזה *מאד* לא מתאים לי ולתכנון המשפחה שלנו. אבל אני חושבת שזה מאד אינדיבידואלי

 

[ו שתי]

ואגב,

זוג חברים שלנו הצליחו להרות בטעות חצי שנה אחרי לידת בכורתם. אנחנו היינו בעיקר עסוקים בלהתפעל מהעובדה שכנראה אצל אחרים *יש* חיים אחרי הלידה.

 

[עמית@]

יולדת.

אבל זו שאלה הכי אינדיווידואלית שיש.