מה הלאה - טיגר

nivos7

New member
מה הלאה - טיגר

פעם אחרונה שמצבי הנפשי היה כל כך ירוד , הייתי רושם בפורום "תמיכה נפשית למבוגרים".
אבל אני רואה שתפוז התקדמו והקימו פורום דיכאון

רציתי לשאול , מניסיון של כולם.
בעצם , מניסיון של מי שלוקח\בולע\שותה\אוכל כדורים.
האם אתם מרגישים הטבה ? יוצא לכם לראות מידי פעם את האור ? חיוך קטן ?

או כמו שאומר גבריאל בלחסן בשירו "בתוך הצינורות"
שמיליון כדורים נותנים לו הרופאים , שלא יצחק , שלא יצעק , שלא יתעורר יותר...

וכמו שכתבתי בכותרת
הנה הטיגר ---------->
 
חחחחחחח הרסת אותי עם הטיגר

כן, יש לפעמים הטבה, חיוך, אור. הייתה לי תקופה ארוכה כזו, ולצערי המצב הידרדר מאוד, אם כי גם עכשיו לפעמים יש נקודות קטנות של אור (ואני עובדת קשה מאוד על מנת להכיר בהן!).
 
חח לא מכירה את זה


 

nivos7

New member
טוב לדעת שהשיר תקף גם 25 שנה אחרי...

תשלומים לחברת החשמל , בירוקרטיה ותורים ארוכים, אור של אחד הוא חושך של אחר .
ותמיד יבוא אדם מאמין, בהבטחות שהדרך לראות את אור היא באומנתו לבחור.
לפחות בבית האחרון הוא מבין שבזוגיות מוצאים סוג של או(ש)ר

ותודה לעופר,
לא הכרתי את השיר
 


וואו, עבר הרבה זמן שצחקתי ככה מול המחשב. עשית לי את היום.

תשמע, אני אגיד בכנות - אני גם חשבתי בהתחלה "בשביל מה פורום דיכאון", אבל עובדה שיש לזה ביקוש. אנחנו פורום צעיר אבל פעיל מאוד. (ועובדה שיש פורום להפרעות חרדה, להפרעות אכילה ולעוד מצבים רפואיים שבחיים לא שמעתי עליהם, תודה לאל)

זה משהו שהוא מאוד סובייקטיבי, כדורים. יש הרבה סוגים (SNRI, SSRI, מעכבי MAO) וגם בתוך הסוגים האלה יש לפחות 5 תרופות שונות. לפעמים לעשות ניסוי וטעייה בשביל למצוא את הכדור שנכון לך.
אני מטופלת בציפרלקס כבר 5 שנים ומרגישה טוב רוב הזמן. לפעמים יש נפילות, אבל עם הזמן לומדים להתמודד עם זה.
 

מיצי2013

New member
טיגר


יוצא לראות את האור.
גילוי נאות- אני לא לוקחת כדורים כרגע (חוץ מואבן, שזה יותר כמו סוכריות לילה טוב). אבל בתוך כל הבלגן יש רגעים. יש ימים (קורה פעם, פעמיים או שלוש בחודש) שפתאום אני קמה ושורה עליי שלווה לא מוסברת. אני יושבת באוטובוס בבועת זן קטנה ומתענגת על ההרגשה שהכל תקין והעולם יפה, והכל יהיה בסדר לא כי ישראלים אוהבים להגיד יהיה בסדר, אלא כי אני מרגישה תחושת ביטחון שורשית שמאגדת עבר-הווה-עתיד. יש בתוכי בועת אושר קטנה. אחרי שעה-שעתיים היא מתפוצצת והכל חוזר להיות בלוי, אבל זה ככה. אי אפשר לדעת מתי זה יקרה, אין חוקיות. רגעים של חסד או משהו. חיוכים זה משהו אחר - לחייך אני מחייכת גם כשהכל חרא, אם משהו מצחיק אותי (אדם או סדרה קומית שמטרתה אסקפיזם מבורך). חיוך קטן מול בור שחור.
לא יודעת באיזה מצב אתה נמצא. בטוח יש משהו שמצחיק אותך.
 
כן כן כן - בדיוק ככה!

למרות שזה בדרך כלל יותר דקות מאשר שעות, אבל אני לגמרי מרגישה את זה. והתיזוזים כל כך קוטביים שזה משהו. בלעעעעעע
 

nivos7

New member
כמה בלאגן

ואבן לא משפיע עליי, אבל בזמנו , הבאתי לחבר כדור שיקח לפני ראיון עבודה, הוא תמיד נלחץ והכל מתפקשש לו , הוא אמר שבמשך שעתיים הוא היה במין אופוריה קלילה.
אסקפיזם זה מעולה ,
אבל עדיין מוצא בזה קשה, להתרכז ולמצוא עניין בדבר מסויים לאורך זמן. לאחר זמן קצר אני שוקע בעצבות כזאת.
זה קשה להעסיק את עצמך כל היום, כשאין חשק
 

מיצי2013

New member
זה שאלה

מה היה לך לפני. האם זה תמיד היה ככה ואם לא מתי זה התחיל, וגם מה הנסיבות האובייקטיביות שלך כרגע- מה אתה עושה בחיים (עבודה? תחביבים? למה אתה צריך להעסיק את עצמך כל היום?), ולאן אתה שואף להגיע.
גם לפי דעתי הואבן לא משפיע עליי אבל אני לוקחת, בטח יש לזה איזה אפקט פלצבו.
 

nivos7

New member
טוב , נלחצתי

שאלת על עבודה , תחביבים, צבע עיניים.
לרגע חשבתי שאלו הן שאלות שצריך לענות עליהן בדייט

כשאתה מעסיק את עצמך, אז אתה אמור להרגיש יותר מסופק ומתחדש

לשאול אותי על שאיפות , את צריכה להזכר שמדובר כאן בפורום דיכאון , ולפי הידוע לי , קצת מויקפדיה , יותר ממה שעובר עליי, שלא שואלים אדם דכאוני מה הם שאיפותיו .

היו תקופות טובות בחיי, היו תקופות רעות, כרגע אני לא בתקופה טובה
 
למעלה