נכון, אך ההשכלה היתה ההתחלה.
ציטוט מתוך הערך "משה מנדלסון" בויקיפדיה: "לאחר מותו, ובפרט ככל שהלך והתברר אופייה של תנועת ההשכלה ושל היהדות הרפורמית שבאה לאחריה, התעצמה ההתנגדות למנדלסון ודמותו הפכה סמל האפיקורסות והמרידה בדת והגורם להתמוטטותה של היהדות המסורתית." ציטוט מתוך הערך "יהדות רפורמית" בויקיפדיה: "התנועה הרפורמית קמה בגרמניה בסוף המאה ה-18 בתגובה להשכלה ולחילון" (בהמשך מוסבר שהיו להם "כוונות טובות" אך התוצאות מדברות בעד עצמן). אז כנראה שאתה צודק שלא הגדרתי נכון את עקרונותיה של ההשכלה, אך לפי מה שכתוב בערך "השכלה": "עודדה השתלבות בחברה הסובבת, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של האומות" זו כנראה היתה ההתחלה של הרפורמה: "לעשות תיקונים בדת ישראל... וויתרו על חלק ניכר מן המצוות... התפילות המסורתיות שונו... התאמת תפילות ואמונות לרוח הזמן..." ועוד... אמנם היום, גם הציבור שומרי התורה והמצוות לומדים מקצועות חול כחשבון וכדומה. לדעתי, ההבדל הוא בתקופה. באירופה יכלו היהודים לחיות את חיי תורה ולשמור מצוות מתוך הבדלות מהגויים, חלקם חיו במקומות נפרדים מהגויים, לרוב הם התפרנסו מעצמם, ואי-ידיעת מדעים בסיסיים או אוצר קטן של שפות, לא הפריע למהלך חייהם. בימינו, שהעולם נהיה "כפר גלובלי" הדבר קשה מאד. בנקים, עסקים חובקי עולם, והעובדה הפשוטה שהתקשורת חובקת העולם מביאה ידע רב לאנשים. ובל נשכח שלפחות במדינתינו הקטנטונת חיים ציבור שומרי המצוות לצד הציבור שלא שומר, כך שקשה להצטמצם בד' אמות ולחיות לבד. ואמנם יש כאלו שקשה להם עם הרוח שהידע הזה מביא. אמנם חשוב לדעת, חשוב ללמוד, חשוב להשכיל, אך דרך זה נכנסות גם רוחות אחרות...