מה לעשות עם ילד שלא אומר שלום?

[א מ א ל ה 2]

יו,זה בדיוק הבת של!

היא בת 5וחצי, וגם מאוד ביישנית-אומרת שלום רק במקומות,ולאנשים שהיא מכירה היטב. לאחרונה דווקא היא אומרת יותר "שלום", אבל רק כי היא למדה שככה מנומס.ורואים עדיין שקשה לה עם זה. גם כן תמיד קשה לה להתחיל לשחק עם ילד, אחרי השניה הראשונה כבר אין לה בעיה-פעם אפילו היא אמרה לי-אמא תבואי לעזור לי, קשה לי להתחיל ואח"כ אין לי בעיה... בדיוק כמו שמישהי כתבה-סטרטר בעייתי. כרגע אנחנו פשוט זורמים איתה, כי אנחנו רואים שזה כל הזמן משתפר. ואם יהיה צורך, חשבנו לקחת אותה לריפוי באומנות, או בדרמה, כדי "לפתוח" אותה.

 

[droli]

עד עכשיו לא ידעתי שזו בעייה

אז הוא לא אומר שלום, אז מה? אולי מביך אותו המעמד והוא מעדיף להטמע בין כל חבריו? הייתי ממשיכה לומר שלום כשאני מגיעה, ומקווה שיום אחד הוא יפנים. אבל לא הייתי עושה לו עניין מזה.

 

[מ א י ה ועוד3]

אני כזאת, וזה נורא

קשה לי לומר שלום ולהתראות, תודה ו"אני אוהבת אותך" או "התגעגעתי". לפעמים יש לי המון רגשות שקשה לי להביע ואני מרגישה ממש מטופשת, וכל זה בעוד בני שיחי חושבים שאני פשוט קרה או מרוחקת. מתוך שלושת הילדים שלי, שניים הם כאלה: הבכורה בת ה-5 ובן ה-3. אני רואה עד כמה קשה להם להישיר מבט ולומר את אחד הדברים האלה, ואני בפירוש מסבירה להם את מה שכתבת כאן ומתעקשת. לפעמים הם מבקשים שאני אומר והם יחזרו אחרי, ולגבי בת ה-5 אני מתעקשת שתאמר לבדה (ביחוד שלום, תודה וסליחה, שהם יותר טריביאלים וכמו שאמרת מצופה ממנה כבר לענות). עם הזמן זה נעשה יותר קל להם, ואני חושבת שזה פשוט שאלה של אימון. גם אצלי זה ככה, אני מכריחה את עצמי ואחרי כמה וכמה פעמים זה משתפר. בהקשר הזה מפתיע אותי עד כמה בת ה-3 (הם תאומים) שונה: היא עונה בקלות ומפתחת שיחה, אין לה בעיה לומר בקלות סליחה ושלום ותודה. אני חושבת שלאחרים יש איזה מעצור נפשי קטן ואנחנו משייפים אותו כדי להקל על הביישנות.

 

[פלגיה]

אני רואה קצת הבדל בין לומר "שלום"

לבין להביע רגשות. אני אומרת שלום בקלות ויכולה לפתוח בשיחה קלילה כמעט עם כל אחד. זאת מיומנות שאפשר ללמוד אותה די בקלות, והיא די נחוצה לקיום יחסים חברתיים. לעומת זאת קשה לי מאוד להביע רגשות 0כמו הדוגמאות שציינת - לומר "אני אוהבת אותך" או "התגעגעתי" או "טוב שאתה כאן, תישאר"). זאת מיומנות מורכבת בהרבה. כדאי שהיא תהיה, אבל אפשר לעקוף אותה ולהסתדר גם בלעדיה.

 

[מ א י ה ועוד3]

בדיוק, זה שאלה של גיל.

כילד, אני לא מצפה שהוא ידע לבד לומר שלום. אני מלמדת וקצת מכריחה להתאמן. כמבוגר, הייתי רוצה שהם יוכלו להביע גם את שאר הרגשות. נראה לי שאם לא מתרגלים לתמלל רגשות (ותאמיני לי יש לי לשון מאד חדה בנושאים אחרים), קשה ללמוד את זה בגיל יותר מאוחר.