קודם כל,
כשעזבתי את המשרד שעבדתי בו עד ספטמבר האחרון וכתבתי הודעת פרידה לכל המשתתפים במתנת הפרידה שלי, השארתי להם לינק לבלוג שלי כדי שיוכלו להכנס לקרוא ולהתעדכן וכו'. שנית, גם אני לא מעט פעמים נכנסתי לבלוג שלי בעבודה, כתבתי ופרסמתי ושוטטתי ברחבי תפוז בזמן העבודה. נדמה לי שהבוסים שלי ידעו את זה תמיד (כן, היו יותר מאחד..) ולא נראה לי שזה עניין אותם אי פעם היות והעבודה בוצעה במאת האחוזים תמיד וקדמה לזה
מה שכן, פעם, אחד מהם ראה אותי שקועה בכתיבה באיזה חוה"מ אחד שלא היתה עבודה כמעט, הוא שאל אותי על מה אני כותבת שם וסובב לי את המסך בדיוק שגיליתי רשומה שלי שקודמה לבחירת העורך. הוא התלהב נורא ואמר שנראה לו שהגיע הזמן שאשלח לו קישור לשם שיוכל לקרוא אותי בעצמו גם, ולא רק כדרך אגב
[יופי, תראה מה עשית.. הזכרת לי כמה אני מתגעגעת לבוס שלי!
]