יעקב, גישתך מובנת, אבל ככל שתטשטש את זהותך
ןתאמר שמדובר למעשה ביהדות, ועוד במשיח היהודים - כך יותר ירדפו אתכם. השנאה הגדולה ביותר היא בין אדם או גוף, וזה שמנסה להדמות לו. שנאה בין דומים לכאורה. כל אחד אומר שהוא האמיתי, והשני חצוף ומושך לבבות בהונאה. אמנם אם הצלחה לא מתווכחים, ויש לכם 15 אלף אנשים כאן, אבל למה לטשטש יחודיות? ישוע ביקר את היהדות ולא היה המשך משופץ ולא שידרוג שלה. ישוע הוא תפנית בהיסטוריה של האנושות. אמנם בגילוי לב, אומר לך כי גישתכם מקלה על יהודים להכנס בשער, בבחינת "אני יהודיה ואשאר כזאת בתוספת לעוד משהו יפה" וראיתי זאת במו עיני, אלא שאנשים רבים חשים במחנק כאן, בצפידות, בניכור למה שיש כאן, לאטימות, לקירנוף, לפורמליזם שהיהדות הרבנית מעתירה, הגורם לאיבון הלב החל מפשעי מלחמה מיותרים שמגבירים את האנטישמיות בעולם עשרות מונים, המשך באטימות לזקנים וניזקקים ורמיסת אנוש בישראל, והמשך באבסורדים צורמים המכוסים במלל שמנוני ומקורנף וצבוע. ודווקא כאן דברי ישוע הם כמו מים חיים, בסיפור על השומרוני הטוב, מול אטימות אלה האומרים, אנו צודקים ומוצדקים בכוח קיום מצוות" ומעטירים צדקתנות עצמית מקורנפת בכל, הנוסכת יאוש בלב. ובסיפור על האשה החוטאת ששטפה את רגלי ישוע בדמעותיה. כן, ישוע הוא מים חיים בשרב איום, בים הסאוב והקירנוף. ישוע הוא אמירת לא לנסיבות הללו, בדרשת ההר הוא מדבר פעמיים על צדק אמיתי. אני קתולי, אך בעקבות פגישה עם שני יהודים משיחיים, אותם הפגשתי עם זוגתי, אחד מהם מבשר, שדיבר בהשראה וכשרון ומרוכז, ראיתי גם שהדברים הללו אפקטיביים, ואף הבאתי הביתה סרט ניפלא בשם "לותר" של אריק טיל משנת 2003, סרט אדיר. אני יודע מה חולף בראש רבים מכם כשאתם שומעים "קתולים" ו"אפיפיור", אך במאמר מוסגר, מה באמת רוצה ישוע, האם לותר תמיד יכול לדעת? כבר ישוע אמר לאשה שמשחה אותו בשמן יקר, העניים תמיד יהיו איתכם, אך אני לא אהיה" ובקומו מן המתים, הוא אומר שבמובן העמוק יהיה איתנו עד קץ כל הימים. האפיפיור פועל בחסד רוח הקודש ובהסמכת ישוע את פטר, ואינך יכול לדעת אם בניית כנסיית פטר הקדוש עתירת יצירות האמנות הגדולות בדורה על ידי האפיפיור מכספי כתבי המחילה, לא היו התקדמות ברצון האל של הציויליזציה האנושית והציויליזצייה של המאמינים באדון. העניין מסובך, אך התפתחות הכנסייה בהיסטוריה מביאה יופי וחסד ואמונה ותחושת חמלה ואהבה לחייהם של מאות מליארדים, ולתחושתי, היופי מפלס דרך לאלוהות, מעלה אותנו. האם תוכל לומר בראייה צרה כי כל האמנות במיטבה היא סתם, ועניין חילוני, או אקט דתי עמוק? נתאחד כולנו, בפרט כאן, אך אינך יכול להיות שופט לדרכו של האחר, ואינך יכול לומר שאתה מבין תמיד מה נכון לרצון ישוע ומה לא. היו פשעים גם מצד אנשי כנסייה, גם כלפי יהודים (שהעובדה שהיו גם רדיפות כלפיהם, לא אומרת שכולם תמיד היו צדיקים גמורים, ולא היו מביניהם שעסקו בסחר עבדים ובפשיעה כלכלית וכד') הרדיפות לכשעצמם לא אומרות שהנירדף תמיד צדיק גמור, גם הרדיפות אינן מצדיקות אותך אלא החסד, ואת זה יהודים רבים סרבו לקבל) בצד קדושים נהדרים, אך היו פשעים, רציחות ושרירות קטלנית משחר ימי ההיסטוריה, והשטן בכל מקום, אין חסינות אוטומטית מפניו. תודעת הכנסייה מתפתחת בהיסטוריה, וניצברת בה חוכמה וזכרון של 2000 שנה, והיה שינוי בוועידת הוותיקן השנייה, כשם שלותר סייע בעקיפין לרפורמה בכנסייה בוועידת טרנט.
