ועוד דבר...למה כל כך אהבו את טייסון
כשהגיע לזירה המקצוענית.... עם פרישתו של רוקי מרצ'יאנו המשקל הכבד והאלופים שהחזיקו בתואר איבדו את מה שהקהל הכיר ואהב במשקל הכבד... האלוף היה מאז ומעולם מתאגרף שמוריד יריבים בנוק אאוט !!! מאז רוקי מרצ'יאנו לא היה מתאגרף כזה ששלט באנף והחזיק בתואר תקופה ממושכת... היה את פלויד פאטרסון שהוא מתאגרף מוכשר, זריז, טכני וכו'... אבל דבר אחד היה חסר לו... הוא היה בחור טוב מדי... גם בזירה הוא לא התלהב מהרעיון של לכסח יריב כך שלא יוכל לקום... הנוק אאוטים שלו לא הגיעו כתוצאה מהתעללות מתמשכת ביריב שהקהל תמיד אהב... הוא היה מומחה לנוק אאוט קלאסי... מכה אחת מדוייקת ולא צפויה... כך גם מוחמד עלי... למרות הלשון החדה שלו והביקורתיות והכל... בזירה הוא ממש לא היה רוצח... מה שאהבו ואוהבים גם היום... עלי היה מראה אומנות גבוהה של איגרוף שלא ראו עד אותו היום בזירה בכלל... אבל גם הוא לא היה רוצח בזירה... מייק טייסון הגדול החזיר לזירה את האבירה של הימים הטובים של ג'ו לויס ורוקי מרצ'יאנו שהיו נוהגים לכסח יריבים עד חצי מוות לפני שהיו מורידים אותם בנוק אאוט... המתאגרפים היו יוצאים על אלונקות מהזירה בקרבות מול לויס ומרצ'יאנו... טייסון בגדולתו ממש סיפק את הסחורה לא פחות טוב מלויס ומרצ'יאנו ועל זה אהבו ואוהבים אותו... חבל שהקריירה שלו נגמרה בצורה כזו... הוא היה גדול...