מוכן לאכול רק בתנאים מאוד מסוימים

[רינת1200]

זאת שאלה טובה. אולי כי אם הוא ״שולט״

אז זה לא ממש חינוכי? הצבת גבולות שמתחילה כבר בגיל קטן? וכו...

 

[TikvaBonneh]

בחירת מטרות, התחשבות, ויתור

בניתוח התנהגות חשובה לא רק הטכניקה, אלא גם בחירה נכונה של מטרות הטיפול. הילד לא בצבא. אנחנו לא מציבים גבולות רק כדי ללמד אותו שיש דבר כזה גבולות. אנחנו מציבים גבולות בעיקר כדי שיתנהל בצורה שנכונה עבורו וגם מתחשבת באנשים סביבו. אם המוזיקה לא מפריעה לאף אחד, אז תחליטו שאתם אוהבים מוזיקה בארוחה, וזהו זה. אם זה כן מגיע למצבים בעייתיים - למשל יש ילד אחר עם רגישות לרעשים וזה משגע אותו, אז ודאי, לטפל.
יותם למשל, תמיד אוהב להשמיע מוזיקה מהפלפון שלו כשאנחנו נוסעים באוטו. אין לאף אחד מאיתנו בעיה עם זה, ולכן אנחנו לא מנסים לשנות הרגל זה.

 

[גור4242]

זה באמת לא חינוכי, ובדיוק בגלל זה אסור ליפול למלכודת הזאת

נניח לצורך הדיון שהוא מנסה לשלוט בכם. במקרה הזה, מהי - לדעתך - הדרך הכי טובה לטפל בבעיה? לשתף פעולה עם המשחק הזה ולהחזיר מלחמה (וכן, גם העורמה ותחבולות שמציעים מנתחי התנהגות זו מלחמה) או לנווט את הדברים לכיוון שפוי יותר?

תזכרי שבשביל דינמיקה של "שולט/נשלט" צריך שניים, וילד בן שלוש לא בדיוק נמצא בעמדה לכפות עלייך את עמדת הנשלטת. סליחה על הבוטות, אבל ה"קרב" הזה הוא לא ממש כוחות. וזה התפקיד שלך, כאדם הבוגר והאחראי ובעל הניסיון, ללמד את בנך - על-ידי דוגמה - גישה אחרת לחיים.

כי אחרת, אתם תבלו כל החיים במלחמות. נכון, מנתחת התנהגות יכולה ללמד אותך איך לנצח בקרבות, אבל האם זו באמת דרך לחיות? והאם זה באמת המסר שאת רוצה להעביר לבנך?

 

[dina199]

הוא סך הכל בן שלוש וחצי.

ואין ספק שמציבים לו ועוד יציבו לו הרבה גבולות. ויהיו גם מלחמות.
אז כרגע נראה לי שיש לכם ניצחון קטן בקרב על אוכל (בתנאים מסויימים) והפסד בקרב הזה (כשהתנאים לא מתקיימים). לכן כדאי להתמקד בדברים אחרים.

 

[קוקי1106]

נכון דינה מסכימה איתך

 

[TikvaBonneh]

הדהיה

לא להפסיק בבת אחת. כלומר, את כותבת שרצוי בליווי קליפ, זה אומר שאפשר גם בלי קליפ, אז קודם כל לנסות להפסיק עם הקליפ. בהמשך להתחיל בהדרגה כל כמה ימים להוריד קצת את הווליום של המוסיקה, עד שיצליח לאכול בלי מוסיקה בכלל. בהצלחה

 

[קוקי1106]

גם אצלי היה ככה

הפתרון להוריד ווליום כהתחלה ואז קליפ
ואז תתחילי לשיר אצלי זה עובד
מזל שאין לי שכנים ....
חיבוק רינת

 

[רינת1200]

תודה מותק, לצערי לא עובד לנו לשיר..

ניסינו הרבה פעמים....

 

[dina199]

הרי אמרת שאחרי מלחמות הוא חוזר לבקבוק.

אז תמשיכו כך עד שהבקבוקים פשוט לא יהיו בסביבה.

 

[dina199]

מצאתם שיטה לאוכל מוצק. מצויין

הרי יש גם מלחמות אחרות. אז תמשיכו כך בינתיים.
האם לפחות הוא אוכל אוכל מוצק מגוון ?

 

[רינת1200]

הוא לא אוכל מכל דבר, אבל

בסך הכל כן- בשר, אורז, קצת פירות, גבינה, לחם....קורנפלקס קצת...
ירקות מכניס לפה ומוצץ ואז פולט, עדיין קשה לו ללעוס אותם אך בהחלט מנסה.
ונכון, לא חסרות לנו מלחמות...

 

[קוקי1106]

היייי אולי מנות קטנות כל פעם ככה התחלתי ועלה במשקל

והתחלתי לאפות אז בכלל הילד עף

 

[dina199]

הרבה יותר מגוון מאשר הבן שלי במשך הרבה שנים

אז תתנו לו את תנאים בהם הוא אוכל מצב מוצק לפחות עד ילמד ללעוס טוב.

 

[רינת1200]

תודה דינה. חיזקת אותי

 

[dina199]

 

[AnatShemer1]

הדיעה שלי תהיה

אולי קצת חריגה. אני חושבת שזה נהדר שהוא נהנה ונעזר במוסיקה ווידאו מהנייד כדי להתמודד בהצלחה עם תיפקוד מורכב כמו אכילה (שעבורו לפי עדותה של אמא הוא אפילו קשה, אולי מפחיד יותר מלאחרים).
הפיתרון שהוא מצא הוא נגיש, לא מפריע לאחרים, ברור שהוא עוזר לו מאוד והוא גם מקובל (רוב האנשים שאני מכירה עושים משהו נוסף במקביל לאכילה). אני חושבת שצריך להתייחס לזה ההפך מ"בעיה שאולי תיפטר במהרה בימינו" - כדאי לשמוח איתו, להתעניין במה שמאזין לו, להמליץ לו על מוסיקה וסרטונים נוספים, ואולי על עוד דברים נחמדים שיכולים ללוות אותו בארוחה (אני המלצתי לשני ילדים שהיה להם קשה לשבת לשולחן על דג בטא קטן במיכל זכוכית. הם נהנו לאכול ולהסתכל עליו...).
בעיני חשוב מאוד לזכור שלילד מיוחד יש חוויה תמידית של אוטו מקולקל שמנסים לתקן אותו. כאיש-טיפול, אני חייבת לנסות כל הזמן להפחית מהחוויה הזאת ולאפשר את מה שכל-כך מובן מאליו לילד בהתפתחות "רגילה" - שכל מה שהוא עושה הוא (כמעט כל הזמן) בסדר, ואפילו מצוין!
לשמוע מוסיקה בזמן האוכל בגיל 3 זה מצוין...

 

[dina199]

 

[גור4242]

תנו לגברת מדליה

עצוב מאוד שהאווירה הטיפולית בימינו הכזאת, שמטפל צריך להקדים לדבריו את האמירה "הדיעה שלי תהיה אולי קצת חריגה..." לפני שהוא אומר דברים שהם קומון סנס פשוט.

הלוואי שכל המטפלים היו כמו ענת. יישר כוח

 

[רינת1200]

תודה ענת נהניתי לקרוא את דברייך.

ואת צודקת. גם אנחנו עושים עוד דברים במקביל לאכילה. יכולה להעיד על עצמי אישית שאני תמיד מתעסקת בנייד שלי תוך כדי...