מוכר לכם המשפט "הקשר בין _ לתחלואה טרם הוכח"?

פולספגן

New member
זה שתכתוב את זה אלף פעם לא יעשה את זה נכון

קרא את הקישורים שהבאתי לך ותשכיל קצת ...
 

deathcaster

New member
ממממ

חבל שאת לא עושה מה שאת מציעה, לו תעשי זאת, תיווכחי בטעותך.

חשבתי שבזמנו אמרת שאת מבינה גדולה בכימיה פיזיקלית...
 

קומרן

New member
נכון , הכתיבה עצמה לא תהפוך את זה לנכון

אלה חוקי הטבע שהיית אמורה להכיר היטב אילו באמת יש לך את אותה השכלה שאת טוענת שיש לך בתחום שאת טוענת שאת עוסקת בו.
 

deathcaster

New member
OK

קראתי בעיון,
היכן כתוב שם "שחור על גבי לבן" שהקרינה נאגרת ו/או מחלחלת?

אשמח לתשובה.
 

קומרן

New member
לא בגלל שקרינה מצטברת

אלה בגלל שהחומר הרדיו אקטיבי כן יכול להצטבר, או יותר נכון להיות מוטמע בגוף
 

deathcaster

New member


 

deathcaster

New member
מעניין מאוד

יש לך סימוכין לכך שקרינה מחלחלת לאדמה ויכולה להיאגר?

איפה היא נאגרת?

מה קרה בצ'רנוביל? חלחלה שם קרינה לאדמה? יש לך סימוכין?
 

deathcaster

New member
תגובה

סבבה,
עדיין לא הבנתי כיצד הסקת שקרינה נאגרת והיכן ומחלחלת ולהיכן.
 

פולספגן

New member
מיותר לציין, שלא קראת ...

כנס לקישור שנתתי לקומרן על השפעת קרינה מייננת על מערכות ביולוגיות ושם כתוב לך את זה שחור על גבי לבן.
 

deathcaster

New member
תגובה

גם בקישור של קומרן וגם בקישור "שלי", לא כתוב שקרינה נאגרת ו/או מחלחלת.

רוצה לנסות שוב? או להודות בטעותך?

את עוזי את מעריכה לא? תקראי את הודעתו בסוף השרשור.
 

פולספגן

New member
תגובה

מהקישור:-
{
ניתן לומר כי בסופו של דבר הכורים הגרעיניים משחררים לאוויר למים ולקרקע, חומרים רדיואקטיביים כמו יוד, גזים אצילים, פחמן רדיואקטיבי, מים, פלוטוניום וכן היסודות הנמצאות מעל האורניום בטבלה המחזורית הנוצרים במהלך הביקוע. אין ספק כי בשלב מוקדם או מאוחר, גם כל אותם חומרים שאוחסנו בחביות או במעבה הקרקע ישתחררו אף הם, כחלק ממנגנון הטבע למחזר את הקרקע באופן מחזורי, אלא אם כן החומרים יארזו מחדש מדי תקופה. אותם חומרים רדיואקטיביים המשוחררים לביוספירה, מגיבים עם חומרים אחרים כדי ליצור תרכובות מוצקות ויציבות, או תרכובות מומסות או תרכובות בעלות פעילות ביולוגית. ואלו מן הסתם יכנסו למחזור החיים של האדם באופן ישיר או עקיף ויגרמו לנזק לא הפיך כמקורות קרינה מסוכנת. חומרים אלו יכולים להיות מחוץ לגוף ועדיין לגרום לקרינה מייננת או יכולים להיות מוכנסים לגוף עם המזון, השתייה או הנשימה ולגרום לקרינה מתוך הגוף שהיא הרבה יותר מסוכנת, וזאת מאחר וכמעט כל הקרינה נבלעת בגוף כאשר קרינה זאת פוגעת ישירות מטווח אפס בתאים החיים ובאיברים רגישים ועדינים. יותר מזה, הם יכולים להתרכז באיבר מסוים ולהקרין אותו איבר במשך זמן מושך ובכך לגרום לו נזק גדול יותר באופן יחסי לשאר האיברים. ברפואה גרעינית למשל, בוחרים סמנים רדיואקטיביים שתכונתם הדומיננטית היא זמן מחצית חיים גרעיני ומטבולי קצר ביותר ומופרשים עם השתן תוך שעות. גז הרדון למשל, ממנו נפגעים בעיקר כורים במכרות אורניום, מתפרק במהלך חייו ליסודות בת כמו עופרת אשר מלבד היותה מקרינה, היא גם רעילה מבחינה ביולוגית לגוף. חומר זה ידוע כגורם נזק למוח גם אם אינו רדיואקטיבי. כך גם הפלוטוניום אשר תכונתו להקשר לעצמות בדומה לחומר הטבעי רדיום. אולם הפלוטוניום להבדיל, נמצא דווקא על שטח הפנים החיצוני של העצם, ומאחר ומנגנון ההקרנה מבוסס על שחרור חלקיקי אלפא, הנזק שנגרם לתאים הסמוכים לעצם גדול ביותר, בעוד שהרדיום חודר לתוך העצם באופן הומוגני ובכך יורדת מידת הנזק שנגרם מחלקיקי האלפא. זה הופך את הפלוטוניום בגלל מנגנון הפעולה שלו, לחומר הרבה יותר מסוכן מבחינה ביולוגית ביחס לרדיום. רמת הפלוטוניום המותרת היא לכן מאוד נמוכה אולם עדיין יש ממצאים המצביעים על נזק גבוה מהצפוי עבור חומר זה. הבלתי צפוי שנגרם כתוצאה מחשיפה לפלוטוניום. לחומר הרדיואקטיבי השפעה בהתאם למיקום בו הוא נאגר בגוף. כך למשל חומר רדיואקטיבי הנמצא בעצם גורם לסרטן מח העצמות אולם חומר הנמצא בריאות גורם למחלות כלי הנשימה. חשיפה לקרינה מחומרים רדיואקטיבים דומה מבחינת הנזק לחשיפה לקרינה טבעית אולם זאת מאיצה את תהליך הזדקנות הגוף עוד יותר.
} (הדגשתי בשבילך בכדי שתודה בטעותך

הנה ציטוט מדבריו של uzi2 "בנוסף לכך משתחררים בתהליך חומרים רדיואקטיביים נוספים שמתפרקים לאט (לסוגים שונים של קרינות רדיואקטיביות) ולכן לא גורמים לנזק מיידי משמעותי אלא יותר לנזק ארוך טווח וזוהי הנשורת הגרעינית" שזה פחות או יותר מה שכתבתי "קרי, כניסה למארג המזון והישארותו כחלק ממנו עד אשר יתפרק לחלוטין, כפי שקרה בצ'רנוביל"
 

פולספגן

New member
לחצתי בטעות "שלח" במקום סיום הדגשה, אז מחדש -

{
ניתן לומר כי בסופו של דבר הכורים הגרעיניים משחררים לאוויר למים ולקרקע, חומרים רדיואקטיביים כמו יוד, גזים אצילים, פחמן רדיואקטיבי, מים, פלוטוניום וכן היסודות הנמצאות מעל האורניום בטבלה המחזורית הנוצרים במהלך הביקוע. אין ספק כי בשלב מוקדם או מאוחר, גם כל אותם חומרים שאוחסנו בחביות או במעבה הקרקע ישתחררו אף הם, כחלק ממנגנון הטבע למחזר את הקרקע באופן מחזורי, אלא אם כן החומרים יארזו מחדש מדי תקופה. אותם חומרים רדיואקטיביים המשוחררים לביוספירה, מגיבים עם חומרים אחרים כדי ליצור תרכובות מוצקות ויציבות, או תרכובות מומסות או תרכובות בעלות פעילות ביולוגית. ואלו מן הסתם יכנסו למחזור החיים של האדם באופן ישיר או עקיף ויגרמו לנזק לא הפיך כמקורות קרינה מסוכנת. חומרים אלו יכולים להיות מחוץ לגוף ועדיין לגרום לקרינה מייננת או יכולים להיות מוכנסים לגוף עם המזון, השתייה או הנשימה ולגרום לקרינה מתוך הגוף שהיא הרבה יותר מסוכנת, וזאת מאחר וכמעט כל הקרינה נבלעת בגוף כאשר קרינה זאת פוגעת ישירות מטווח אפס בתאים החיים ובאיברים רגישים ועדינים. יותר מזה, הם יכולים להתרכז באיבר מסוים ולהקרין אותו איבר במשך זמן מושך ובכך לגרום לו נזק גדול יותר באופן יחסי לשאר האיברים. ברפואה גרעינית למשל, בוחרים סמנים רדיואקטיביים שתכונתם הדומיננטית היא זמן מחצית חיים גרעיני ומטבולי קצר ביותר ומופרשים עם השתן תוך שעות. גז הרדון למשל, ממנו נפגעים בעיקר כורים במכרות אורניום, מתפרק במהלך חייו ליסודות בת כמו עופרת אשר מלבד היותה מקרינה, היא גם רעילה מבחינה ביולוגית לגוף. חומר זה ידוע כגורם נזק למוח גם אם אינו רדיואקטיבי. כך גם הפלוטוניום אשר תכונתו להקשר לעצמות בדומה לחומר הטבעי רדיום. אולם הפלוטוניום להבדיל, נמצא דווקא על שטח הפנים החיצוני של העצם, ומאחר ומנגנון ההקרנה מבוסס על שחרור חלקיקי אלפא, הנזק שנגרם לתאים הסמוכים לעצם גדול ביותר, בעוד שהרדיום חודר לתוך העצם באופן הומוגני ובכך יורדת מידת הנזק שנגרם מחלקיקי האלפא. זה הופך את הפלוטוניום בגלל מנגנון הפעולה שלו, לחומר הרבה יותר מסוכן מבחינה ביולוגית ביחס לרדיום. רמת הפלוטוניום המותרת היא לכן מאוד נמוכה אולם עדיין יש ממצאים המצביעים על נזק גבוה מהצפוי עבור חומר זה. הבלתי צפוי שנגרם כתוצאה מחשיפה לפלוטוניום. לחומר הרדיואקטיבי השפעה בהתאם למיקום בו הוא נאגר בגוף. כך למשל חומר רדיואקטיבי הנמצא בעצם גורם לסרטן מח העצמות אולם חומר הנמצא בריאות גורם למחלות כלי הנשימה. חשיפה לקרינה מחומרים רדיואקטיבים דומה מבחינת הנזק לחשיפה לקרינה טבעית אולם זאת מאיצה את תהליך הזדקנות הגוף עוד יותר.
} (הדגשתי בשבילך בכדי שתודה בטעותך
 
כל מה שאני רואה כאן

זה שחומרים רדיואקטיביים, ולא קרינה יכולים להיאגר. ועל זה אני סבור שאיש לא חלק מלכתחילה.
 

פולספגן

New member
ומה עושים חומרים אלו?

ראה בתוך ההדגשה שלי "לגרום לקרינה מתוך הגוף שהיא הרבה יותר מסוכנת, וזאת מאחר וכמעט כל הקרינה נבלעת בגוף"
צמד המילים "לגרום לקרינה" אפילו מופיע בתוך ההדגש שלי פעמיים
 
חומרים רדיואקטיביים פולטים קרינה

קרינה לא נאגרת בשום מקום. אם לא תראי סיבה להניח שכן אני סבור שמיצינו.
 
למעלה