מועדון ההריון ארוווך

[עמית@]

אדם - שם משגע.

 

[בלינקה]

../images/Emo24.gif

אני מוטרדת (בקנה מידה קטן) מכל מה שאת מספרת כבר היום. ואני בכלל לא בהריון. כך שהרבה מילות עידוד אין לי, מלבד העובדה שמה שאת יודעת בראש הוא נכון: במבחן המציאות הכל יהיה באמת בסדר. לגבי שם, חשבתם על שמאי?

סתם, לבן שלי היו קוראים יונתן, או שחר, אבל שחר כבר תפוס, והאיש הטיל וטו על יונתן, אז זה בטח יהיה מתן.

 

[yaelia]

בטח חשבנו שמאי

אבל אז איך זה יסתדר עם עם המקצוע העתידי של הלל 'הלל - שמאי מוסמך'. בסוף נשאר עם 'נוח'

מבטיחה לספר לך 'אחרי', כמה שסתם הייתי חרדתית לא בצדק.

 

[pepperony]

גם אני שם ../images/Emo24.gif

שבוע 17 או 18...בכ"ז הריון שני ...למי יש זמן לספור? לחירי שלי תהיה בדיוק בת שנתיים כשהקטנטונת תיוולד...ופשוט אין עוד שם יפה כמו לירי...לא מוצאת כזה...המוצא הישר מוזמן. ואיך בכלל הופכים להיות אמא לשתי בנות? ואיך אני עושה את זה ללירי שהיא עוד כל כך תינוקת ושעברתי יסורים עד שקיבלתי את האושר הזה , והרקשר המופלא הזה בין שתינו - מה יקרה לו? הרגשתי בוגדת - למה האושר הזה לא הספיק לי? ומצד שני ריחמתי על העוברונת הזו - למה לה לא מגיע הריון מאושר כזה כמו של לירי? הרי גם היא רצוייה - אז למה שלה לא יהיה הריון מלא ציפייה כמו ללירי? מה היא שווה פחות? והתגובות של לירי להריון הן של כעס (עכשיו אני מבינה) וזה מצד אחד העציב אותי..אבל מכיוון שאני נפגשת עכשיו עם פסיכולוגית והעלתי גם את הנושא הזה..אני כבר מרגישה אחרת..כבר לא בבור...אני מרגישה הרבה יותר שלמה. ודווקא מרגישה את הצמיחה - שלי בתור אמא ושל לירי בתור אדם והקשר בין שתינו, לאור השינויים שחלים. אז אני שולחת לך המון חיזוקים - זה כנראה רק טבעי שהתחושות הן כאלה...והאחריות שלנו היא מה אנחנו עושים איתם - אני פניתי לתמיכה יעוצית את פנית לתמיכה של חברות בפורום וזה נהדר. הרבה חיבוקים - ואני רצה לקרוא מה כתבו אחרות - אני בטוחה שדברי חכמה שרק אלמד מהם.

 

[ornaok]

לירי זה באמת השם הכי יפה בעולם../images/Emo23.gif

יעלי - אני עוד לא בהריון שני וגם לא מתכננת עדיין, והרבה מזה זה בגלל החששות האלה. וכל פעם שנעשה לי חשק ובא לי להכנס להריון אני נתקפת ברצון הזה לגונן על לירי הקטנטונת, למרות שהיא כבר לגמרי לא תינוקת. איך זה קרה. איך היא גדלה כל כך מהר? אני רוצה את לירי התנוקת...זה כמו קרוסלה! אז אני לא יכולה לעודד אותך, ואני מבינה שאת מבינה שכשהרגע יגיע הכל יהיה בסדר, אז בינתיים אני רק יכולה לשלוח לך

ים ולעודד אותך להשמיך לשפוך את הלב. לגבי שמות - קודם כל שמות לבנים: אני רוצה אורי (כמו אורי בשיר עקרה של רחל, לא האור שלי) אבל זה קצת מתחרז עם לירי. ערכתי לך רשימה של שמות בנים שיפים בעיני: אדם, ארז, מור, איתי, ענר, שחם, שחף, גיל,עזרי, ניצן, עינב, תדהר, דולב, עילם, אביתר, אבנר, יאיר, אילון, אמרי, אשד, תור, דביר, ינאי, עברי ושמות לבנות - פפרוני, נראה לי שהטעם שלנו קצת דומה

אם תהיה לי עוד בת אני מאוד רוצה לקרוא לה היילי - זה גם נשמע כל כך יפה עם לירי, אבל הבעל מתנגד. הוא חושב שזה שם יפה, אבל יש לו קושי להגות אותו בגלל פגם קל בדיבור. אני אוהבת גם גילי אבל לירי וגילי נשמע כמו צילי וגילי. עוד שמות של בנות שאני אוהבת - דורין, יעלה, דנה, אוריאן, כליל, מיקה, נורית, נעמי, רות, רעות, רוני פששש לקח לי המון זמן לחשוב על כל השמות האלה!!!

מקווה שזה עזר במשהו

 

[pepperony]

הטיעם שלנו באמת דומה ../images/Emo6.gif

והיילי מוצא מוצא מאוד חן בעיני - האיש פסל על אותו בסיס (גם הילי...שגם נותן את אפקט צילי וגילי) גילי לא מתאים לנו - למרות שהוא מקסים

- פשוט ללירי יש אח גדול (הבן של האיש מנישואין קודמים - בן 14) - קוראים לו גיל - אז כבר "השתמשנו". לי קוראים כחיבה רוני פפרוני - אז למרות שאני אוהבת רוני - זה יהיה לי קצת קשה - אבל נראה. עוד שמות שכתבת אני אוהבת...לחלק האיש מתנגד...ופשוט גם כל הזמן אומרים לי לירי שם כלכך מיוחד...עכשיו אתם חייבים למצוא שם מיוחד נוסף - אחרת הקטנה תקנא...נו, אין לי מספיק רגשות אשם גם ככה?????????????????????

 

[pepperony]

אוף...המקלדת שלי כל הזמן נתקעת על

אותיות..וכל הזמן צצות אותיות עודפות

 

[ornaok]

איי איי איי אז לא עזרתי?

אני אחשוב על זה עוד, ואם תבוא לי הברקה אני אודיע לך

 

[yaelia]

תודה חמודה../images/Emo24.gif

כמו שאמרו הבנות שכבר 'היו שם' כל הריון הוא שונה, אני קצת שמחה שאני לא מקדישה כל כך הרבה מחשבה להריון הנוכחי, הוא פשוט עובר לו ואני מקווה שבטוב, ה'אין זמן' להיות בהריון דווקא די חיובי, חוץ מהעובדה שהוא עובר נורא נורא מהר.

 

[אמא של פילפילון]

מבינה אותך מאוד ../images/Emo24.gif

גם אם נוריד מן הפרק את העניין ההורמונלי. מצד אחד, ברור שעם הלל כל כך מקסים, צריך להרחיב את החבורה (או, כמו שאבא שלי מנסח זאת: הדוגמית מצויינת, אפשר לעבור לייצור סדרתי) ומאידך, הוא כל עולמך, אז אפשר לחלק זאת? אני חושבת שהסיפור על כך ש"עם כל ילד חדש, הלב של אמא גדל" נועד להרגיע אמהות לא פחות מילדים. בהריון השני שלי (לפני כמעט 7 שנים) הרגשתי ממך כמוך. ולקראת סוף הריון זה הפך לסוג של דאגה מאוד ברורה: איך, למען השם, אני אצלימ לאהוב עוד מישהו בעוצמה בה אני אוהבת אותה. וכמובן, גם דאגות יומיומיות יותר, כמו איך מסתדרים עם שניים (וזה באמת לא פשוט בהתחלה). לפחות מהבט הרגש הרגשתי בתחילה שאותו אני אוהבת באותה אהבה לא מותנית וללא גבולות בה אוהבים ינוק ואילו אותה (שהייתה אז בת שנתיים ותשעה חודשים) אני כבר כל כך אוהבת בזכות מה שהיא, בזכות האישיות שלה. אני יודעת שיש אנשים שנבהלים ממה שאכתוב עכשיו, אבל מקווה שההסבר יבהיר: אני ממש לא חושבת שצריך לאהוב את כל ילדינו צורה שווה. אם ישאלו אותי את מי מילדי אני הכי אוהבת, אין לי לזה בכלל תשובה. כל אחד מהם אני אוהבת הכי בעולם, אבל כל אחד מהם אני אוהבת באופן ייחודי, כי הם אנשים שונים והיחסים ביננו אינם זהים. למעשה, מצב אחר נראה לי לא נתפס, מלאכותי ומעורר תמיהה. אל תדאגי, להלל יש את המקום שלו ושום דבר לא ישנה את זה (גם לא העובדה, המפחידה בהתחלה, שנוכחות אח חדש מוציאה מילדים סוגי התנהגויות שלא חוינו עימם בעבר, ולא כולן נעימות). ואת ה"חדש" תאהבי לא פחות. ולגבי הדאגה לעומת התמימות של ההריון הקודם, גם זה מוכר ושכיח, כי ככל שאנו נחשפות יותר ויותר למציאות ההריונית, ככה אנו גם נחשפות לתסריטים פחות טובים. ועדיין, רוב מוחלט ומוחץ של ילדים נולדים בריאים לאחר הריונות תקינים. ולגבי שמות: מה עם גלעד? איתן? אמיתי? יואב? בארי? או...מלאכי?

 

[yaelia]

מאוד מסכימה

כמו שהיחסים של כל אחד מאיתנו האחים עם הורינו שונים לגמרי, אני מתארת לי שגם היחסים עם ילדינו שונים לגמרי אבל מבחינת כמות האהבה שיש לתת לכל אחד אלא מבחינות אחרות, כי כל אחד הוא אדם אחר לגמרי. מוצאת שזאת פרספקטיבה מנחמת ומרגיעה מאוד. אמיתי הוא שם שבהחלט נלקח בחשבון, אני מאוד אוהבת.

 

[sharonmx]

אני מה -זה- מבינה אותך!

ההריון הראשון עבר עלי בקלי קלות, חוץ מבטן שצמחה לה המשכתי לקפץ על הגבעות עד ליום הלידה. עכשיו, או הו, אני הסמרטוט האנושי. אין לי כח לכלום, אני בקושי מתפקדת. אולי זה בגלל שזה שתים, אולי הגיל... ואיכס לי רוב הזמן. גם אני חושבת על איך לחלק את האהבה לתינוק חדש, ואצלנו זה לוד שתיים, ועל איך שבעצם כבר לא כל כך נתפעל מכל שטות שהן יעשו כי כבר נכיר את רוב השטיקים. אני חושבת (ובעיקר מקוה) שכל זה נעלם ברגע שהתינוק נולד ויש לו את האישיות והאופי והצרכים שלו. בכל מקרה, שיעבור בקלות!

 

[גורבי]

עוד אפשר להגיב? ../images/Emo24.gif

כתבת, כמו בד"כ, מנהמת לבי (האמת, לא זכור לי שהלב שלי נהם אי פעם, אז אולי מנהמת בטני?). גם אני מתמודדת עם הרבה מהשאלות האלה עכשיו, רק שלך יש פור של כמה שבועות (נגיד, בנושא המין של "השני"). רגשות האשם כלפי שחר, שממש הדירו שינה מעיניי בתחלה, דווקא הוקלו קצת בזמן האחרון - אולי כי אני מרגישה קצת פחות סחבתית, ויש לי יותר אנרגיות להקדיש לו. ואני משתדלת לשנן את מה שכתבו לך כאן - הרי אותו אני אוהבת כ"כ בזכות הילד המופלא שהוא, ואת הבא/ה אוהב אחרת, אבל בעוצמה לא פחותה. נקווה. זה בהנחה, כמובן, שהכל יהיה בסדר עד אז (היום השקיפות).ובעניין שמות, הייתי ממליצה לך על שחר, אבל הלל בן-שחר זה הרי שמו העברי של לוציפר, אז אולי עדיף שלא

. יותם אני אוהבת, ויואב גם, ושמות של אור (יהל מקסים בעיניי, אבל מתחרז קצת יותר מדי עם הלל).

 

[yaelia]

וגם עם יעל../images/Emo6.gif

מה שטוב זה שממרחק זמן ומעט פרופורציות, הדברים בטוח יראו ויהיו שונים ממה שהם בתסריטים הכי גרועים שלנו. אז אני מתנחמת בזה ומשננת לעצמי הורמונים. הורמונים. מדהים שלש. אין ולו לרגע אף אחת מהמחשבות האלה.

 

[גורבי]

מה שנכון ../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

(כמו שאת רואה, הדמיון יעל-יהל כלל לא עלה במוחי - ג'לי, זה כל מה שנשאר. מעניין אם זה מחמיר מהריון אחד למשנהו.) גם אצלנו י. לא נראה טרוד כלל - רק אתמול הוא הושיב את שחר על ברך אחת ותהה בקול איך יהיה עם עוד אחד על הברך השנייה... וחוץ מזה, אחרי בילוי של שבת עם הורים (מותשים ועצבניים) לשניים, הגעתי למסקנה (או לדיסוננס הקוגניטיבי, איך שתרצי לקרוא לזה) שהשאלה היא לא השאלה הכוללנית של איך מסתדרים עם שניים, אלא איך אנחנו, ס. ו-י. ושחר והתוספת. נסתדר אחד עם השני. כלומר, איך זה יסתדר בתצורה המשפחתית הפרטית שלנו, ויש לי משום מה הרגשה שזה יסתדר טוב.

 

[yaelia]

גם לך

עם שתיים זה נראה לי באמת מעייף נורא, חוץ מזה שאני בטוחה שכל מה שהן יעשו יראה לכם מופלא ומקסים כמו עם הראשונה.

 

[מיריVA]

היי - את תראי שיהיה בסדר

אני ילדתי בן שני לפני חודש. אז בהחלט מזדהה עם החששות (ועשיתי את כל הבדיקות האפשריות) ולא יכולתי בכלל לדמיין איך זה יהיה להיות אמא של שניים. וגם בכל הקושי של תינוק חדש יש רגעים נורא כיפים שהילד הראשון מספק - למשל כשהוא מחבק את הקטן או מנסה להרגיע שלא יבכה (ע"י דחיפת החיות שהוא אוהב לידיו של התינוק) - יש מלא קטעים מצחיקים עם שניהם שאני בטוחה שיהיו גם אצלכם. דווקא לגבי השם אני ממש מזדהה - לא הצלחנו למצוא שם - שמות שהוא אהב אני לא אהבתי וההפך. בסוף גם אנחנו הצלחנו למצוא שם (רק ביום שהוא נולד) אז אני בטוחה שגם אתם תמצאו. המון בהצלחה עם ההריון והלידה