באהבה
מכל הלב --- הרהורים של ישראלי פשוט (נכתבו בתגובה ל - פסיקת בג"צ בנושא חוק האזרחות) כותב אלמוני, מאי 2006 "ערביי ישראל" מסכנים שכמותם .. הם כל כך מקופחים, שכשאני הולך לקרוע את התחת שלוש שנים כדי לשמור עלי, על משפחתי ועל עם ישראל מפני הרצחנות שלהם ושל אחיהם, הם הולכים לאוניברסיטה ולומדים איך לדפוק אותי. כל כך מקופחים , שכשאני נאלץ ללכת למילואים, הם "מפגינים" עם דגלי אש"ף החמאס והחיזבאללה, זורקים אבנים, בקבוקי תבערה ומוטות ברזל, או סתם מסייעים לביצוע פיגועים נגד המשפחה והחברים שלי. כל כך מסכנים , שלמרות שהם מהווים 20% מאוכלוסיית המדינה, הם זוכים ב-50% מתגמולי הביטוח הלאומי. הם כל כך אומללים, שגביית המיסים במגזר הערבי היא מגוחכת, והנתונים על כך ידועים לכל מי שמעוניין לדעת אותם. מילא שמדובר במיסי המדינה כמו מס הכנסה ומע"מ, אבל הם גם לא ממש טורחים לשלם את המיסים העירוניים שלהם, ועוד מצפים מהממשלה לכסות את הגירעונות שהם יוצרים. כל כך מקופחים , עד שברשויות המקומיות שלהם הם מעסיקים את כל החמולה, וכל שתי דקות דורשים ומקבלים מענקים מהממשלה כדי שהרשויות לא יקרסו. ואם מענק כזה יתעכב אפילו ביום, זאת כמובן ההוכחה לכך שישראל היא "גזענית". כל כך מופלים , עד שכל המגזר הזה חי בבתים צמודי קרקע, יעני וילות, ולמעשה - טירות ענק. מאות אלפי בתים במגזר הערבי נבנו שלא כחוק, ואל תספרו לי ש"אין להם תוכניות מתאר". אין תוכניות, כי הם לא עושים שום צעד בכיוון של תכנון המרחב העירוני. אם אתם לא יודעים, ועדת התכנון המקומית היא זו המאשרת תוכניות מתאר מקומיות, וזו האחריות של הרשויות המקומיות הערביות לדאוג לאנשיהם. אבל הרבה יותר קל לבנות בניגוד לחוק בישראל. אף אחד הרי לא מעז להרוס בית של ערבי, בעוד שאם אני רק אתקין פרגולה או אסגור מרפסת שלא כחוק, יעמידו אותי לדין ויחייבו אותי בהוצאות ההריסה ובהוצאות משפט, בנוסף על הקנס. כל אחד מהם חי על ג'בל משלו כאילו האדמה היא משאב לא מוגבל בארץ הזו. תושבי סכנין מתלוננים על "הפקעת אדמות". הם רק שוכחים לציין שבסכנין חיים 20 אלף איש על שטח של 8,000 דונם, בעוד שברמת גן לדוגמא חיים למעלה מ-150 אלף על שטח של 12,000 דונם שרבע ממנו הוא פארקים וגנים. חיים טוב, הערבים. מספיק לנסוע בוואדי עארה ולראות על איזה שטח יושבים יישובים כמו אום אל פאחם ומוסמוס. הם כל כך מסכנים , עד שישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שבה ערבי יכול לבחור ולהיבחר בבחירות דמוקרטיות חופשיות, שבה ערבי נהנה מכל החירויות האזרחיות שבמדינות ערב אנשים אפילו לא חולמים עליהן, ושבה ערבים יכולים להפגין בלי לחטוף כדור בראש. ולמי שעוד לא הבין - מה שקרה כאן באוקטובר 2000 לא היה "הפגנות", אלא סיוע פעיל לאויב שפתח באותם ימים ממש במלחמה נגד ישראל. בכל מדינה אחרת, אוכלוסיה שהייתה מנסה לחסל את אזרחי מדינתה-שלה בכבישים באמצעות אבנים, בקבוקי תבערה, מוטות ברזל ונשק חם הייתה סופגת 13,000 הרוגים, ולא 13. הם כל כך אומללים , עד שמותר להם להזדהות בגלוי עם הגרועים שבאויבינו - איראן, חיזבאללה, החמאס, סוריה, הג'יהאד האיסלמי וכל שאר הכולרות - ואיש אינו מעלה על הדעת ברצינות לדרוש מהם נאמנות מינימלית למדינתם. הם כל כך מקופחים , עד שלעולם לא תראו שבמסגרת "איחוד משפחות" איזשהו ערבי יבקש "להתאחד" ב"פלסטין", "ירדן", "מצרים" או "סוריה". הפלא ופלא - תמיד תמיד הם מעוניינים להתאחד דווקא במדינה ה"גזענית" הזו! באמת מעניין. אולי כדאי שמישהו ייתן פעם את דעתו על התופעה המרתקת הזאת. הם כל כך מופלים , עד שבכל מדינת ישראל לא תמצאו ערבי אחד שמוכן לעבור ל"פלסטין" - מדינה שבה כל האזרחים הם בני עמו, דוברים את שפתו, מאמינים בדתו ומנופפים בדגל האהוב עליו. הם אפילו לא מוכנים להישאר במקומם ושגדר הגבול תעבור ממערב להם ותשאיר אותם בשטח "פלסטין", בלי שייאלצו לעזוב את הבית. אפילו תושבי אום אל פאחם - רובם תומכי התנועה האיסלאמית וההסתה האנטישמית של ראאד סלאח - אינם מוכנים לשמוע על האפשרות שהגדר תעבור ממערב להם והם יסופחו ל"פלסטין" על בתיהם ורכושם. אבל הרי הם "פלסטינים", לא? והרי לא טוב להם במדינה יהודית "גזענית", לא? מה לעזאזל קורה כאן?
