מותו של היו"ר

[גנגי]

מותו של היו"ר

הזכיר לי את "מי רוצה להיות מיליונר", ששם עונים על שאלה (למשל - מה בין הבאים אינו סוג של ירק-מאכל? א. כוסברה ב. חציל ג. טלפון ד. סלרי), וכשהנבחן עונה בביטחון "ג., טלפון!" שואלים אותו - סופי? ועד שהוא לא עונה "טלפון - סופי" התשובה לא מתקבלת.

 

[שבולת ירוקת העין]

אין דבר סופי

מלבד המוות. ראינו הפעם ניסיון לערער על הקביעה הזאת. אבל הוא הוכיח שבסופו של דבר גם זה סופי. ומבין שלל הביטויים שיש בלקסיקון העברי עבור מת (ע"ע פונטנלה) אני בוחרת כאן את "עבר מן העולם". ברוך שפטרנו

 

[shellyland]

מה.... זהו? הוא מת? נותק מהמכשירים?

תסלחו לי, אבל אני קצת לא בעניינים (היו לי דברים חשובים ומשמחים יותר לעסוק בהם אמש). אז עכשיו יתחילו המהומות בירושלים? שיבולת, היום אני באוניברסיטה. אנחנו יכולות שוב להתקע בסלאח-א-דין שלוש שעות. מה את אומרת?

 

[Lאחד]

אני הייתי מעדיף - "התפגר" ../images/Emo122.gif

 

[Lאחד]

אפרופו טלפון

הוא עבר ממצב רוטט למצב שקט

 

[shellyland]

המתחיל במצווה...

שיצרף גם את הקובץ המתאים.

 

[Lאחד]

../images/Emo6.gif

לא ידעתי שכבר הקדימו אותי...

 

[אטיוד5]

קיבלתי באהבה

כל הסצינה הזאת של האיש שקוברים אותו חצי-מת חצי-חי הזכירה לי את סיפורו הראשון של א.ב.י, "מות הזקן", שבו השכנים קוברים את הזקן מדירת הקרקע בעודו בחיים כי הוא ממילא לא רלונטי. ממש מצב דומה.

 

[גנגי]

גם בזורבהיווני

המקוננות עושות את מלאכתן בטרם יצאה נשמתה של הגברת, וגם בוזזות את רכושה באותו זמן. אויש, חבל, סוהא יכלה לשחק בסרט..

 

[shellyland]

מה נהיה לך מאב"י לאחרונה?

 

[אטיוד5]

ידכם במעל

כתבתי פה משכבר זה בימים שקראתי שני רומנים שלו והתאכזבתי. אז אמרתם לי "צודק, לך לקרוא את הסיפורים הראשונים שלו". וזה מה שעשיתי. קניתי ספר שמכיל את *כל* הסיפורים וקראתי את 6-7 הראשונים.

 

[shellyland]

../images/Emo45.gif

נכון שווים בטירוף? אני מניחה שאת "מול היערות" כבר הכרת קודם. איך האחרים?

 

[גנגי]

בפורום הזה אב"י

הוא לא אבא שלי וגם לא א.ב. יהושע, במחילה. לתשומת לבך.

 

[זולל מישמישים]

אבל אבא שלך זה אב"ג, לא?

אבו-גנגי

 

[אוֹחַ]

"תמתי לגווע" (אילנה דיין, הבוקר,

מצטטת קטע מ"חיי המתים" של חנוך לווין).

 

[ספלינטור]

המונח "תמנו לגווע"

הוא לא המצאה של חנוך לוין. במדבר י"ז כ"ז-כ"ח: וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר: הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ, כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ. כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל-מִשְׁכַּן יְהוָה, יָמוּת; הַאִם תַּמְנוּ לִגְו‍ֹעַ. ומשם גם לקח רוטבליט את הדימו בשיר דרכנו: עוד מעט יתם הנר לגווע עוד מעט יובס השקט המבורך המולת היום תתחיל לשקוע לא תהיי לבדך אני אהיה שם איתך

 

[shellyland]

זה ביטוי יפה.

 

[shellyland]

רגע! אבל...

אלו בכלל משמעויות הפוכות, לא?

 

[ספלינטור]

נראה לי.

נראה לי שבני ישראל מתכוונים "אולי די כבר?", כלומר האם גמרנו למות, כלומר אנשינו גמרו למות במגיפה, ועכשיו אנחנו יכולים להמשיך לחיות. אבל רוטבליט ואילנה דיין (לא מכיר את הקטע של חנוך לוין) מתכוונים שתהליך המיתה נגמר, והעכשיו האוביקט גמור.

 

[שבולת ירוקת העין]

אני חשבתי

שפירוש תמנו לגווע הוא "האם נגזר עלינו לגווע?"