מזל טוב!!!!

[magy]

בבקשה

רק בגלל שאימא שלו אספה אותו מהבית ספר, שמה לו אוכל על השולחן, והקשיבה לו כשהוא היה זקוק לכתף תומכת. גם ההורים שלי הלכו בשביל הביניים, ופיזזו בין עבודה, בית וילדים. גם ההורים שלי דאגו והקשיבו והיו שם, בדיוק כמוך, האם מגיע להם פלוסים\הערכה\כבוד כי הם הלכו בשביל הביניים

 

[Breaking Wave]

זה לא נקרא ציטוט.

 

[magy]

גם ווינט בחגיגה

גם הם התרגשו אתמול.....גם להם קשה להחליט..... הטוקבאקים רבים........ומגוונים..... http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3177273,00.html

 

[hopheya]

איפה נכשלתי בגידול ההורים האלו?

באופן אישי, אני חושבת שהבעיה היא בהורים, שמקבלים על עצמם את גידול הילדים בהנחה שהם הולכים ללמד את הילד שלהם איך לחיות ולעשות אותו כמה שיותר דומים אליהם. אתם אומרים שזה נפלא להביא לעולם מישהו שדומה לך, את דור ההמשך שלך, שיהיה כאן אחרייך. בעוד שהאמת היא, שברגע שאתם מביאים ילד לעולם, אתם מביאים ממש מתוככם אדם שהוא לחלוטין ש ו נ ה מכם. האין זה נפלא? מישהו ח ד ש בא לעולם. מישהו שישתנה, ומישהו שישנה את העולם. מישהו שלא היה פה קודם, ושלא יהיה כמותו אחריו. האדם הזה יכול להיות שונה מאוד ובכל זאת קרוב להורים שלו, ואם הם יהיו מוכנים להקשיב לו, הם יוכלו לראות סיפור חיים לגמרי אחר, של אדם אחר - את כל הסרט ממש מהלידה שהיא תחילתו, לנגד עיניהם. אז אתם יכולים להתערב בתסריט, אתם יכולים להביא את הסרט לשיאים חדשים ומרהיבי עין, למקומות שאתם הייתם רוצים לראות אם הייתם יכולים. אבל תזכרו שאתם לא העורך הראשי. תיזהרי שהילד לא ינסה להתמרד. אנחנו עושים את זה לפעמים כדי לנער אתכם קצת ולהבהיר לכם שאנחנו לא חייבים להיות כמוכם, ולפעמים גם בלי סיבה, רק כדי להשוויץ. (את יכולה לפחות ליידע אותי שקראת את זה? עד שחשבתי על איך ומה בדיוק לכתוב לקח לי לפחות שעה, ואמא ש ל י כבר תאשים אותי שלא אכלתי צהריים בזמן)

 

[ענבר.]

מה קורה עם ארוחת הצהרים?../images/Emo6.gif

עברה בלי האשמות של אמא?

זה נכון שזה נפלא להביא לעולם ילד חדש, באריזה יפה, משהו קצת שונה מאיתנו. הבעיה מסתובבת סביב ה"מאוד" שונה ולא "קצת" שונה. בהודעה הראשית שלי דיברתי על "בן אדם" כברירת מחדל, ולא על מקצוע שהילד מאמץ לעצמו. המקצוע ממש לא מעניין אותי, שהילד, כאדם בוגר, יחליט בעצמו ועבור עצמו עם מה הוא רוצה ללכת למכולת או לסופר או לשוק. אני מסתובבת סביב ההגדרה של "של מי הילד הזה"?, במקרים כמו: נערים שרצחו נהג מונית בן שרצח ראש ממשלה ילד שרצח ילד אחר, כי הוא במקרה עבר ברחוב ילד בן 13 שאנס ילדה בת 9 נער מכור לסמים שהופך ליבואן סמים וברור שזה רק דוגמא על קצה המזלג. האם אלה מקרים של מרד בהורים? זה "לנער אתכם קצת ולהבהיר לכם שאנחנו לא חייבים להיות כמוכם" (ציטוט שלך)? זה "רק כדי להשוויץ"? זה התפוז המכני? נורמת חיים חדשה שהולכת ותופסת מקום נכבד באמצע החיים שלנו? נו, אז מותר להורה לשאול - מי פה נכשל, אני או הילד?

 

[hopheya]

אלו כבר מקרים חריגים

כולם אומרים שפעם היה טוב יותר, אבל אני לא בטוחה בזה - הרי גם פעם היו פסיכופתים, אנסים, רוצחים, כל השאר. זו נורמת חיים חדשה? פעם היה בכלל חוק נגד עישון? חוק נגד סמים? חוק שאסר על קיום יחסי מין עם קטין? הילדים האלו הם מקרים חריגים, בדיוק כמו אותם מבוגרים שהם מקרים חריגים. הם ילדים עם בעיה, הם ילדים עם פגיעה - והם לא נולדים ככה. דברים כאלו יכולים להווצר מהמצב החברתי או המצב המשפחתי (במקרה שיש משפחות הרוסות, הורים מכים או מקרים דומים), והם שילוב של כשלון של הילד ושל ההורים ביחד. לפעמים הילד נכשל קודם, וההורים שבהתחלה לא מוותרים, נכנעים גם. לפעמים זה ההפך, ובמשפחה יש עוד בעיות מלכתחילה (לא חייב להיות מקרה קיצוני, לפעמים גם מצב של הורים גרושים יכול להשפיע מספיק רע), ובסוף גם הילדים מוותרים ומדרדרים. החיים הם דבר עצום ומסובך, כל דבר יכול להשפיע על השני. לפעמים בעיות גדולות יכולות להתחיל מדברים קטנים ולא משמעותיים. אז אין טעם לחפש אשמים ולשאול "מי התחיל". בקשר לצהריים - עברה בלי בעיות, הספקתי לגמור לאכול עוד לפני שהיא חזרה הביתה.