מחאה בדימונה

יש משהו בדבריך

אני מסכים שבמידה מסוימת, המדינה אכן הרגילה אותם לחיות על בט"ל (ביטוח לאומי), אבל יש לזה עוד כמה משוואות שאתה שוכח לציין. 1. המדינה הושיבה אותם בדימונה, ולכן הערך של ביתם הוא נמוך, במידה שהוא שלהם כמובן, במידה שהוא לא שלהם, המצב עוד יותר בעייתי. 2. בדימונה אין מספיק מקומות עבודה, והממשלה לא טורחת להפנות לשם משאבים, אם במקום לתת הטבות לחקלאעם היו משקיעים חלק מהסכום בהקמת תשתיות לדימונה, זאת הייתה התחלה טובה לנושא החכות. 3. גם חלק ממקומות העבודה בדימונה משלמים שכר נמוך מאד, שאינו שונה בהרבה מקצבת בט"ל, למעלה מ30% מהעובדים בדימונה מרויחים שכר מינימום או פחות מכך, במצב שכזה, מי ירצה ללכת לקרוע את עצמו בפס ייצור, שהוא יכול לחיות על בט"ל? 4. בניגוד לערים במרכז, בדימונה אין בדיוק ביקוש גדול לעובדי נקיון, מטפלים בקשישים, מכיוון שמרבית האנשים לא יכולים להרשות לעצמם דברים כאלו, זה נפוץ באיזור המרכז, לא בעיירות פיתוח. 5. לגבי החברה מדימונה, ראיתי חלק מהצילום שהיה שם (לא מה ששודר בטלויזיה), האנשים האלו לקחו מילקי בסופר, ולא קמח ואורז, אני יכול להבין שרוצים לתת משהו מתוק לילדים, אבל אפשר לקחת חפיסת שוקולד, או אפילו ממרח שוקולד או ריבה, גם האמהות ששתו שוקו לא בדיוק עשו חשק להגן עליהם, אבל, למדינה יש חובות מסוימים כלפי אזרחיה, ושהיא מתנערת מהם צריך לפעול לתקן זאת. 6. תמונה אחת שבתה את ליבי, שלושה קופאים בסופר (בחור ושתי בחורות) הסתכלו על כל האירוע בתדהמה מעורבת בקורטוב של פחד, וחשבתי על איך מתייחסים אלינו לעולים, ואין מה להשוות ליחס שלו זוכים עולים, לעומת היחס שלו זוכים הגמעה מדימונה, אבל העולים הגיעו מתרבות של עבודה והסתפקות במה שיש, ובגין גידל פה דור של בטלנים מקצועיים, והיום צריך לפתור את הבעייה הזאת.
 

מטרניך

New member
עד למשפט האחרון כתבת דברי טעם

FOR A CHANGE, אבל במשפט האחרון הפכת שוב למסית. מכיר את הביטוי 'כף של זפת בחבית של דבש'? בגין היה כולה 6 שנים בשלטון ודווקא הוא השקיע הרבה בשיקום השכונות. אבל מי שהושיב אותם בדימונה... וגידל אותם כבטלנים... זה לא זה שהיה רוב הזמן בשלטון? תזכיר לי את שמו... שכחתי...
 
1973

היא שנת המפנה שאותה מסמנים הכלכלנים כנקודת המפנה במשק הישראלי. בוא נבדיל בין מפאי שהייתה "קונה" את קולות המצביעים ע"י מתן עבודה, שבסופו של דבר תורמת למשק, לבין מחל ש"קנתה" את קולות המצביעים ע"י מתן כסף, זה קרה עם החרדים, וזה קרה עם עיירות הפיתוח.
 

מטרניך

New member
הצחקת אותי קשות. מכיר את 'בנק

אגודת ישראל'? זאת המתנה של מפא"י לאגו"י תמורת תמיכתה בממשל הצבאי.
 
חברה מה קרה ליכולת ההבדלה שלכם?!

כאילו כל המובטלים הם מיקשה אחת?! מה שאנחנו שומעים בתקשורת בעת האחרונה היא של רבים שאין ביכולתם לעבוד או שכלל לא מוצאים עבודה [לך תמצא עבודה בדימונה או מצפה רמון] כמו בכל דבר גם כאן יש סוגים מסוגים שונים למי שאינו יכול לעבוד [100% נכות] המדינה מקציבה פחות מ2000ש"ח! אין הוא בדיוק יחיה?! אגב יתכן והביטוח הלאומי מעודד אי עבודה אבל לא בגלל תגמולים גבוהים [שהם בדיחה אילולא היו בכיה] אלא בגלל שאם תרויח מעט יותר מהתגמולים/מינימום שלא מספיק ינכו ממך הקצבה [זה נכון גם לקשישים]
 

chatul

New member
פלאפון וסיגריות

הנושא לא סגור: פלאפון: גם אם התחייבת ל-3 שנים, אתה יכול להשאיר אותו בבית ולא להשתמש בו, מי שמסתובב עם פלאפון גם משתמש בו (וזו שהייתה עם פלאפון ביד מול המצלמה, למה הוא היה בחוץ לדעתך, בגלל שימוש או רק רצתה שיראו שיש לה פלאפון?). סיגריות: אם זה היה קרב אבוד מראש לא היו אנשים שמפסיקים לעשן. שיתאמצו, שיקצצו עד שיפסיקו, ברגע שאתה מאפשר להם לגנוב אוכל ולעשן בו זמנית למה שיפסיקו לעשן? אם לא תאפשר להם לגנוב יאלצו להחליט איזה צורך יותר חשוב, אוכל או סיגריות. מה הלאה? אנשים שימכרו את ביתם בשביל מכונית בגלל צורך נפשי ויבואו לבקש מהמדינה דירה?
 

iceviper

New member
יופי

לסחבק יש פלאפון שמעלה אבק במגירה והוא בכל זאת משלם עליו כל חודש. נו באמת,אתה משווה מכונית לסיגריות? יש קצת הגיון שאפשר לפנות אליו?
 

chatul

New member
אם לסחבק אין כסף לאוכל

אז עדיף שהפלאפון ישאר במגירה ולא יצטרך לשלם גם על השיחות בנוסף לתשלום הקבוע, לא? ומה עם להעביר את הפלאפון למישהו אחר, נניח בן משפחה שיכול להרשות לעצמו? יש הרבה הגיון, מכונית וסיגריות שתיהן מותרות, אין לי שום בעיה שלאנשים יהיו10 מכוניות ויעשנו פאקט ביום, אבל שלא יספרו סיפורים אח"כ שאין להם כסף לאוכל (ובכך יצדיקו גניבה מסופר שנוח נורא לשכוח, אבל מאחוריו גם עומד בן אדם...). רוצה הגיון לפנות אליו? אם אין כסף לאכול אז אין כסף לכלום, אוכל יותר חשוב כי אוכל זה צורך קיומי, פלאפון וסיגריות זה לא.אתה באמת לא רואה את הבעייתיות בשימוש בפלאפון וסיגריות בזמן שאין כסף לאוכל?
 

אשרת

New member
גאון, לשלם רק את הדמי מנוי

זול יותר מאשר לשלם גם את זה וגם את כמות השיחות. את היודע שיש לי פלאפון, וכעקרון יש מי שישלם לי את החשבון. אבל משום שאני לא מעוניינת שההורים שלי ישלמו לי גם את זה... אז חשבון החודשי שלי יוצא משהו כמו 80-90 ש"ח לחודש, ששני שליש הם דמי מנוי, ביטוחים וכו'. כך גם הם, הם יודעים שאין להם כסף, שישאירו את המכשיר בבית. שיעלה אבק, ושהכסף שיחסך יוכלו לקנות אוכל ...
 

iceviper

New member
כמה הם כבר מדברים?

אין לך איך לדעת את זה,וגם לי לא. אבל אי אפשר לראות אותם שניה בטלויזיה ומזה לבסיק שהם מוציאים המון כסף על פלאפון.אולי אלה ה-5 דקות חינם? אולי יש להם הסדר כלשהו? אולי הם מקפידים לעשות מינימום שיחות?
 

chatul

New member
מי מדבר על חגיגה?

אם אני הייתי רעב ללחם אז לא הייתי חוסך בטלפון אלא נמנע לחלוטין משימוש בו, במיוחד אם הייתי מגיע למצב שבו אני צריך לגנוב אוכל, אבל הרבה יותר נוח לגנוב אוכל...
 

chatul

New member
הסדר?

הסדר של שיחות בחינם? לא מדובר על המון כסף, מדובר אפילו על 50 ש"ח בחודש, או פחות, וזה כסף שבא על חשבון האוכל של הילדים שלהם (הם בעצמם אומרים שאין להם כסף לאכול, נכון?), אתה לא רואה שום בעיה בתופעה הזאת? אתה חושב שזה בסדר שאנשים שמחזיקים פלאפונים, גם אם לשימוש מינימלי (וקשה לי להאמין שאדם שהולך עם הפלאפון ביד עושה בו שימוש מינימלי כמו שאתה הצעת) יגנבו? על אדם רעב באמת אני מוכן לקבל את זה, אבל על אדם שמוציא חלק מכספו על מותרות? בשום אופן לא, אתה צריך לזכור שמה שאותם אנשים גונבים נגנב ממישהו אחר...
 

iceviper

New member
נו בטח

אם ניתן לתחום את החיים שלהם למינימום שבמינימום בלי שיהיה להם שום דבר בחיים חוץ מדאגות פרנסה מדוע לא לעשות זאת? הרי אנחנו מדברים על מותרות בלתי נתפסות.פלאפון ב-50 ש"ח לחודש! איזה מותרות! מה השלב הבא? הם בטח יחסכו בכסף לאוכל על מנת לעבור קורס טיס אזרחי (40 אלף ש"ח למתעניינים).
 

אשרת

New member
פלאפון זה עדין בגדר מותרות , למרות

שלנו זה נראה מאוד ברור שיש את זה...
 

chatul

New member
שים לב שדיברתי על פלאפון

ולא על טלפון, כבלים או ספרים, אני לא מעוניין להגביל את חייהם של עניים למינימום, אני לא חושב שיש הרבה טעם בחיים שכל מה שיש בהם זה דאגות פרנסה. ובכ"ז, אם הכל בא על חשבון אוכל, מה יותר חשוב? האם אתה חושב שבמקרה כזה גנבת אוכל היא מוצדקת? אייס, אותם אנשים שבוכים שאין להם אוכל ומבזבזים חלק (גם אם קטן) מכספם על סיגריות ופלאפון מזכירים לי את החיילים הבריאים שכל היום יושבים במרפאה כדי להוציא גימלים וכך דופקים את החיילים שבאמת צריכים רופא (כי הוא כבר לא מאמין להם). יש אנשים שבאמת אין להם, וחייבים לעזור להם, אבל כשיש כל כך הרבה מתחזים (בדרגות שונות) אז אלו שצריכים עזרה סובלים. גם אתה חי בארץ, תסתכל מסביבך ותראה כמה אנשים מחפשים לקבל כסף מהמדינה, כסף שלא מגיע להם מבלי לעבוד.
 

iceviper

New member
האמת

שתכל'ס אני נגד מה שקרה בסופר,הבאתי את זה כדי להראות על מצב שנוצר.הרי לא מדובר בגנבים מקצועיים,אלא באנשים שהמצב גרם להם לעשות את שעשו מתוך תיסכול. אני מסכים שיש מובטלים מרצון,ובאלה יש לטפל-לילי כתבה הודעה מצויינת על זה. השאלה איך עושים זאת בלי לפגוע באלה שבאמת מסכנים.
 

ליליxx

New member
לא הסיגריות הופכות את הבן אדם לעני

אומנם יש בטלנים מקצועים, אבל אי אפשר להאשים את כל העניים בבטלנות. אני משתגעת מכל המפוטרים מכל מיני משחטות ומפעלי טקסטיל הבוכים על פיטוריהם מעבודה עלובה בשכר מינמום. באמת שרוב האנשים בעיירות פיתוח הם אנשים טובים וישרים המוכנים לעבוד ומעונינים לפרנס את משפחתם בכבוד, אבל אין להם אפשרויות. יחד עם זה, התרבות של מגיעה לי הינה שערוריתית. אני מאמינה שיש צורך לדאוג שלאזרחים תהיה אפשרות להתפרנס, אבל לא מוכנה לסבול שידרשו זאת בכוח. הנקודה החשובה ביותר היא שלחלק קיצבאות או לבנות מפעלים כושלים אינם הדרך, גם זורקים כסף סתם וגם לא מדובר בפתרונות אמיתיים המחלצים אנשים מהעוני או פותחים לו ולבניו פתח לרווחה כלכלית אלה מנציחים גם את מצבו וגם את עלותו למדינה. לדעתי, הדרך הנכונה ביותר היא בעידוד מסיבי של יזמות פרטית, בעיקר בפריפריה, ובאופן אקטיבי, ז"א ממש לחנך לכך, לחפש אנשים עם נטיה או רעיון התחלתי, אפשר להצמיד לו "חונך" בדמות אנשים שעשו זאת בעבר והצליחו, ועזרה בלימוד כלכלה מעשית, השקעות, ניהול פרוייקטים וכ', ועוד כל מיני דברים בסגנון. צריך לעודד השקעות, ועדיף "לבזבז" את הכסף בהנחות וויתורים לחברות חוץ (או ישראליות מצליחות) כמו שנעשה עם אינטל, מאשר להוסיף עוד קיצבות. כמובן שחשוב להשקיע בחינוך, במיוחד במקצועות הטכנולוגים, ובעיקר להדגיש את הדור הבא או את האנשים הצעירים, כאשר ברור שהתקציב מצומצם ובמקום לפזר סתם כסף צריך להשקיע אותו איפה שהסיכויים להצלחה(במובן של החלצות מעוני). לדעתי, בקשר לכל העבודות ה"נחותות", כמו חקלאות, בניה וסיעוד, לא בטוח שהאפשרויות מובאות לידיעת המובטלים, ואם המדינה תוסיף קצת למשכורת ויעשו משהו להפוך את העבודות האלה יותר הטרקטיביות (לדוגמה יום עבודה קצר במשכורת יפה ומכובדת), לא מין הנימנע שאנשים ילכו לכיוון הזה. לגבי קבוצות לחץ מתאם ה"עניים", כמו ויקי כנפו ודומיה, לדעתי צריך לנסות לשתף אותם בתכנון פתרונות לעתיד, לא ע"י זה שנכנעים לדרישתם וזורקים להם עוד כמה גרושים (דבר שאין לו סוף) אלה ע"י זה שישבו איתם וינתחו את הסיבות הישירות שגרמו לכך שיגיעו למצבם בחיפוש פתרונות לבעיות המעותיות במקום לטייח מעל (ע"י קיצבאות). לגבי פראזיטים וקבוצות שאינן מוכנות לעבוד, צריך לצמצם את כל המתנות שהמדינה נותנת להם ולהבאיר שאין דבר כזה שאנשים יחיו על חשבון אחרים.
 

ליליxx

New member
עוד משהו שרציתי להוסיף:

קיים דבר כזה "פסיכולוגיה של העוני". הרבה פעמים חוסר האונים יותר סובייקטיבי מאשר אובייקטיבי, וצריך להציג בפני האנשים את כל האפשרויות העומדות בפניהם בכדי להצליח. לא דומה המצב של בן אדם העובד בניקיון ומרגיש שנידון לעשות זאת כל חייו, למצב שבו סטודנטים ממנים את זמן הלימודים בעבודות נקיון וכדומה, כמו כשאני היתי סטודנטית. גם אם הבן אדם במצב גרוע היום, אם יהיה לו ברור שמה שהוא עושה בהווה הינו שלב בדרך לחיים טובים יותר אז יחסו יהיה שונה.
 
למעלה