נתניהו כתב ספרים שעסקו ב"ביטחון", כאשר הוא ניסה בכל כוחו להפגין את הידע והניסיון שהוא ניחן בהם בתחום.
לעומת זאת, כל דרכי פעולתו לאורך שנים ארוכות, לא הוכיחו כל מומחיות מעשית שלו בתחום. כל אלה, ללא כל קשר לקיומו של ממלא מקום "פעיל", או שלפחות הצבת נציג של איפכא מסתברא נשכני. נציג כזה, היה אמור לייעץ לו בהתאם למצבים המשתנים בשטח.
ואפרופו, הגוף שכונה 'איפכא מסתברא', שקיומו החיוני נקבע (ונולד) בעקבות מחדל מלחמת יום הכיפורים, הפך במהלך השנים מקבוצת אנשי צוות מקצועית ופעילה, להעסקה של איש אחד ויחיד, שגם הוא לא היה קצין או חייל, אלא אזרח עובד על צה"ל.
לכן, דווקא במקרה זה, כל השתלשלות העניינים (שכלל לא החלה ב-07.09.23) לא נבעה ממחסור בממלא מקום, אלא מזחיחות, שהובילה לקונספציה, שאף גלשה לנטישת קבוצת המחקר שהייתה אמורה לטפל ולדחוף לשיקולי ה"מה יכול לקרות, למרות מה שנראה לנו שקורה".