אוי, מתוקה...../images/Emo7.gif../images/Emo201.gif
אני יכולה רק להגיד לך שעד כמה שזה נדוש- הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לא לנחם אותה (כי זה קצת קשה:\) אלא פשוט לתת לה לדעת ולהרגיש שאת תמיד שם בשבילה. אם היא רוצה לצחוק תצחיקי אותה, אם היא רוצה לבכות תני לה כתף. אבל הגלל שאני מכירה אותך, אין לי ספק שאת זה כבר עשית.
אני יכולה להגיד לך שה"נסיון" שלי בנושא היה עם מישהי מהכיתה שלי שאבא שלה התאבד. כל הזמן כל הכיתה הייתה שם. היינו בהלוויה, בשבעה, גייסנו כסף וקנינו לה דברים קטנים כדי לעודד אותה קצת, וחיבקנו אותה בהלויה ונתנו לה לבכות. זה לא אותו דבר, ברור שלא, אבל הרעיון הוא פחות או יותר אותו דבר... תמיכה, אהבה. זה הדבר היחיד שאפשר לתת. אבל בכל מקרה, אחרי החפירה המיותרת הזו, יש לי רק דבר אחד להגיד לך-