מה שכן נותן לנו סיבה לרדת עליו
היא העובדה שכבר עשר שנים הוא ממחזר את עצמו. תראי: לכולנו יש הערכה רבה לעובדה שהוא לבדו אחראי לעובדה שעכשיו רוב ילדי ישראל יודעים בכלל לקרוא קומיקס, שזה הישג כביר בזכות עצמו. אורי גם יודע ומבין קומיקס טוב מאוד, והוא יודע להעביר סיפור בקומיקס בצורה קלאסית ומעולה. אבל: העלילות שלו רדודות, האמא של הבנאליות, סיפורי פואנטה צפויים מראש, דמויות פלקטיות וסטריאוטיפיות, הציורים מחופפים, דחוסים ומבולגנים, הצביעה של העבדים הקטנים נוראית, רוויה, כהה, כבדה ללא אוויר לנשימה. הוא מצליח להתחבר לנוער כי הוא מספר סיפורים מהחיים של הנוער, אבל גם כי הוא עצמו כנראה נשאר לנצח בן 15 בנשמתו. בכל הפרוייקטים הצדדיים הרבים חוץ מזבנג, גם כשיש לו רעיונות לא רעים בכלל, למשל בסיפורים היותר פוליטיים, תמיד צץ אותו מנגנון אורי פינקי ילדותי ומטופש שמנחית את הפואנטות הגרועות ואת הפארודיות שיצאו כבר מהאף. אחרי שאמרתי את כל זה, אני יכול להגיד שה"פינק!" החדש באנגלית הוא מהפחות גרועים שלו. הציורים יחסית מושקעים, והוא פחות בנאלי וילדותי מבד"כ. הידד!