מחפש ראיות על קיום מצוות בעת העתיקה

[yonipr22]

מחפש ראיות על קיום מצוות בעת העתיקה

שלום לכולם. חשבתי שזה יהיה מקום טוב לשאול את שאלותיי, ואשמח לקבל תשובות וקישורים שונים. אני מחפש הוכחות וראיות לכך שיהודים קיימו מצוות גם לפני 2000 שנים. אני לא מתכוון עכשיו למצוות כמו קורבנות, או תרומות ומעשרות או אפילו בניית מעקה, כל המצוות האלו כתובים שחור על גבי לבן בתנ"ך ולכן יותר מסביר להניח שלפחות חלק מהיהודים (המשכילים שבהם) כן קיימו את המצוות האלו. אני מעוניין לדעת לגבי מצוות מעשיות, שלא ממש מנומקות במקרא, אלא רק מרומזות אם בכלל, למשל מצוות ציצית, או תפילין, וישיבה בסוכה, והפרדה בין בשר לחלב, ומצוות מזוזה. בספר קדמוניות היהודים ומלחמות היהודים של יוספוס פלביוס, הוא אומנם מזכיר כל מיני ערים שלא נלחמו ביום השבת מאחר שזהו היום הקדוש, אבל עדיין בין לא להלחם בשבת לבין לקיים את ל"ט אבות המלאכה ועוד איןספור התולדות שחז"ל קבעו, הדרך עוד ארוכה. אם ידוע לכם על מחקרים היסטוריים ומדעיים, אנא שתפו אותי. דעתי האישית, שאורח החיים היהודי-מסורתי, שאנו מכירים כיום, שלמעשה הגיע לשיאו בכתיבת ה"שלוחן ערוך" של ר' יוסף קארו, זהו תהליך די מתמשך שהגיע לשיאו עם כתיבת הספר, אך בעת העתיקה לא היה ולו עשירית מהמצוות שאנו עדים להם היום. מה דעתכם? ? ? אגב, סחתיין על הפורום, מעניין מאוד.

 

[אלי ו.]

קרא את המשנה

שעוסקת בהרחבה ברוב הנושאים שהזכרת. (נחתמה ע"י ר' יהודה הנשיא, בהחלט בעת העתיקה) תוכל גם לקרוא את הגמרא שנחתמה גם היא עדיין בעת העתיקה. (אם אני זוכר נכון את ההגדרות) אם אתה לא סומך על כתבים דתיים, קרא ספרים חיצוניים, או אפילו את הברית החדשה, שם תמצא ביקורת רבנים פרושים על תלמידי ישו שלא הקפידו על נטילת ידיים או על ריפוי חולים לא מסוכנים בשבת. תוכל גם לקרוא את משנה תורה לרמב"ם שנכתב בתחילת האלף הקודם, או את פירוש רש"י. אורח החיים הדתי אכן התפתח, אך הלכות חדשות אין מאז התלמוד. למיטב ידיעתי כל פסקי ההלכה כיום מבוססים על הלכות שנלקחו מהתלמוד. חלק מהפרשנויות אולי לא יתקבלו ע"י אנשים עם תפישה חילונית, אבל עדיין זהו הכלל. התוספו מנהגי חסידות, תקנות שעה וכו'.

 

[yonipr22]

הרבה אי דיוקים יש לך בתשובתך...

ראשית. תודה רבה על תשובתך. אך אני אתקן אותך במספר אי דיוקים: א. הגמרא או התלמוד (גם הבבלי וגם הירושלמי) למעשה נחתמו ע"י אחרוני האמרואים ותחילת הסבוראים רבינא ורב אשי, במאה ה5-6 לספירה. אני אנסה להסביר את עצמי יותר טוב: בסוף בית שני קמו התנאים - תקופה שנמשכה כ 200 שנה בתקופה זו נכתבה המשנה הברייתא והתוספתות, ר' יהודה הנשיא כתב את כל המשנה, ומה שלא הכניס במשנותיו הוכנסו בתקופה מאוחרת יותר לברייתות ולתוספתות. אחרי התנאים באו האמוראים- הם פעלו בשני מוקדים עיקריים בבל ובארץ ישראל, רבינא ורב אשי חתמו את התלמוד הבבלי במאה ה5-6 לספירה. אחריהם באו הסבוראים- הם אלו שלמעשה הכניסו את ההלכות בסוף המחלוקות בגמרא, הם הכריעו לפי מי נפסקה ההלכה למעשה! אחרי הסבוראים הגיעו הגאונים- הם פעלו בעיקר בסורא ובפומפדיתא ערי בבל שנהפכו לעיירות יהודיות לכל דבר, חודשיים בשנה היו מגיעים אליהם רבבות ישראל לשאול את שאלותיהם, חודשים אלו נקראו "ירחי כלה". הבולטים שבגאונים הם ר' האי גאון ורב סעדיה גאון. בשלב זה בהיסטוריה התחילה המחלוקת עם הקראים, כשענן בן דוד, אחד מהגאונים, לא קיבל את הנשיאות, להיות ראש הגולה, ובעצם פרש מהיהדות הרבנית והקים לו כת עצמאית, שנקראה הענניים בהתחלה, וכיום ידועה כקראים. אחריהם הגיעו ה"ראשונים", בלטו בהם חכמי ספרד ומצרים, בינהם הרמב"ם, ר' יהודה הלוי, הרמב"ן ועוד רבים אחרים. מאז ועד תקופתנו אנו זה תקופת ה"אחרונים". בכל התקופות הללו, ידוע גם ידוע על כתובים שמדברים על קיום המצוות!!! זה הרי ברור. אני שואל אבל שאלה אחרת, ההאם נמצאו גם ממצאים ארכיאולגיים? האם ישנם הוכחות מעשיות, או רק בכתובים??? אבל הכי חשוב, אני לא מדבר מתקופת סוף בית שני, אני מדבר על תקופת ההתנחלות וההתיישבות, תקופת המלכים, בתקופות אלו אשמח אפילו לראות הוכחות כתובות (ולא אין כאלו, עד כמה שידוע לי)! לגבי תקופת המשנה והגמרא הרי שאני רוצה כבר הוכחות מדעיות, מאחר שלפי דעתי, מועד חתימת המשנה הוא מאוחר יותר מהמקובל במסורת, ומה עוד שלעניות דעתי הוא מייצג אסכולה מאוד מצומצמת ביהדות, שאולי הם כן קיימו מצוות, אבל רוב העם לא היה לו מושג מהם (ולראיה ראה את מציאת ספר התורה ע"י יאשיהו, מלך ישראל! והוא אפילו מופתע מהספר! עד שהוא נאלץ להביא כוהן שיסביר לו במה דברים אמורים!!!). תודה מראש. יונתן

 

[אלי ו.]

חתימת המשנה

נעשתה ע"י ר' יהודה הנשיא. אני לא מכיר הסטוריונים שחולקים ע"כ. הוא חי במאה השניה והשלישית. הוא "כתב" את המשנה מלשון להעלות אותה על הכתב, הוא גם תרם רבות למשנה אך הוא לא חיבר את המשנה, הוא ליקט וערך את התושב"ע ושם אותה על הכתב מחשש שתאבד. שוב, אני לא מכיר דעות מוסמכות שטוענות אחרת. (אשמח להכיר אם תביא קישורים) כל זה היה שנים רבות לפני יוסף קארו. לפני ר' יהודה הנשיא היה אסור לתעד את התושב"ע ולכן אני לא רואה איזה ראיות ארכיאולוגיות אתה יכול למצוא. לא יכולות להיות ראיות ארכיאולוגיות לתורה שהועברה מפה לאוזן. התקופות שאתה מדבר עליהן מאוד עניות בממצאים ארכיאולוגיים בכלל, איזה ראיה אתה מצפה למצוא? במסכת אבות ובהקדמת הרמב"ם למשנה תורה מתארים את שלשלת העברת האינפורמציה אם זה מענין אותך. לא מבין את הבעיה עם יאשיהו. כפי שהתנ"ך מסביר לא בכל תקופה עבדו בני ישראל את ה'. יאשיהו נולד למציאות מסוימת, סבו היה הגדול בעובדי האלילים וגם אביו לא היה צדיק גדול. באותה תקופה נשתכחה תורה מישראל. די מובן שהוא לא למד תורה כנער. אם תמשיך לקרוא תגלה שבאותו אירוע יאשיהו מוציא פסלי בעל ואשרה מבית המקדש ומבער את עבודת האלילים מיהודה. התנ"ך אומר פחות או יותר את מה שאתה אומר, לא בכל תקופה בני ישראל עשו את "הטוב בעיני ה'" ההבדל הוא שאתה מנסה לומר שקיום המצוות הוא דבר חדש לחלוטין לסוף בית שני, בעוד התנ"ך אומר שמדובר בתקופות של קיום מצוות ותקופות של עבודת אלילים. (סתם חילוניות לא ממש היתה באותה תקופה) אם הנושא מאוד מענין אותך, בפורום ערוץ ההסטוריה אולי מישהו ידע, כמו כן שוה לשאול בפורום שאל את הרב למקורות בתנ"ך. שוב, היתה התפתחות מסוימת בהלכות. ברור שהיו חקלאים "עמי ארצות" שלא ידעו את כל ההלכות בתקופתם. אבל היתה יהדות הלכתית, זה די ברור במעבר מהתורה למשנה ולגמרא.

 

[yonipr22]

שלום רב

תראה אני יודע מה היהדות המסורתית טוענת: שר' יהודה הנשיא בראותו שהתורה שעד זמנו הייתה עוברת בעל פה עמדה להישכח הוא העלה אותה על כתב. ובאשר ל מסכת אבות והקדמת הרמב"ם למשנה תורה שמתארים את שלשלת העברת האינפורמציה אני מכיר היטב את מה שהרמב"ם אומר. לא בהאי עסיקנן... אני מופתע עד מאוד שאתה לא מכיר דעות שסותרות את העובדה של עצם היותה של התושב"ע. האמת שאני מכיר מעט מאוד דעות שמאשרות את זה... חוץ מהרבנים, תראה לי מאמין בזה, "שאפילו קוצו של יוד ניתן למשה בסיני"? בכל מקרה, לעינייננו, ישנם מלא הוכחות היסטוריות באשר לתקופת ההתישבות, והתקופה הכנענינית וכו'... ארץ ישראל היא מכרה ארכיאולוגי נדיר! על כל פיסת קרקע פה, מוצאים כלים ומטבעות, וחצים וחניתות מתקופת ההתנחלות, אם כן, אני שואל אותך מדוע לא נמצאה ולו מזוזה אחת??? בגלל שקלף לא ישרוד את האקלים הים-תיכוני? ראה ערך מגילות מדבר יהודה, ואגרות בר-כוכבא ועוד רבים אחרים! ומדוע לא מצאנו תפילין אחד? זאת שאלתי, אם יש לך תשובה אשמח לשמוע אותה.

 

[אלי ו.]

מגילות מדבר יהודה

ומכתבי בר כוכבא נמצאו חתומים במערה ואינם דומים למזוזה. מצות מזוזה נמצאת בתורה, האם אתה טוען שלא קיימו אותה כלל? אם גם לדעתך קיימו אותה איפה הראיות. מצוות תפילין כנ"ל. הייתי מצפה שימצאו תפילין בנות 1500 שנה. (גם לשיטתך יהודים רבים הניחו תפילין אז) איפה הן? ואיך אתה מסביר את הדיכוטומיה הזו? מצד אחד הקפדה על עליה לרגל וקרבנות ומצד שני זלזול מוחלט בנושאים אחרים. לא ביקשתי ממך להאמין בהשתלשלות התושב"ע ממשה בסיני, אבל יש הבדל בין הטענה של "ר' יהודה הנשיא המציא הכל במאה השלישית" לבין "מדובר במסורת שקדמה לו והוא ערך אותה ותרם רבות" כרגע יש גישה מינימליסטית בארכיאולוגיה אותה איני מקבל. הגישה אומרת שמה שלא מוצאים, לא היה. (ראה את פרסומי פינקלשטיין לאחרונה) לא כל עדות הסטורית או אחרת ניתן לבסס ארכיאולוגית.

 

[yonipr22]

אם אתה שואל לדעתי אזי גם תפילין לא

הניחו לפני 1500 שנים. כמו שאמרתי ר' יהודה הנשיא ייצג אסכולה מאוד מצומצמת ביהדות הפרושית, ולגבי התפילין איך זה שלא מצאו גם תפילין בני 1500 שנים, מהסיבה הפשוטה שגם אז לא הניחו, אז אולי היו כבר כמה רבנים שאמרו (האמרואים) שכן צריך להניח אותם, אבל חוץ מאותם יחידי סגולה לא היו אנשים שהניחו, וכמו -כן שאר המצוות, ציצית, מזוזה, כיסוי ראש, זקנים, וכו' וכו'. טהראיה שלי היא באמת כפי ששאלת, אם היו מניחים תפילין לפני 1500 שנים אז מנן הסתם היה מתגלגל אלינו איזה כמה זוגות. (האמת היא שכן התגלגל זוג כזה, ואני קצתמופתע שאתה לא נכיר את הממצא הארכאולוגי הזה, זה זוג תפילין ממערות המסתור של בר-כוכבא), ואמותו הכנ"ל לגבי מזוזות או כל מצווה אחרת.

 

[Venomtothecore]

אני יענה לך

ראשית כל , ברור שלא מצאו , כי לא ידעו איפה לחפש . תראה . תפילין אסור היה לזרוק , או להשאיר סתם ככה, תיקנו ותיקנו , וכרצו להחליף תפילין ,או -ש פחדו שהתפילין תתקלקל וחלילה תתבזה , לקחו אותה לגניזה , זאת אומרת אתר קדוש שבו שומרים את הדברים האלה . כך גם ספרי תורה , בעניין ציציות , רוב הציציות , לא היו זורקים אותם עם מחליפים , היו מכינים מהם סימונים לספר וכדומה ,משאירים את זה בקדושה . כל ספרי התורה העתיקים מאוד תמיד היו נשמרים במקום בו לא יוכלו להתבלות . זה הרי ברור , יש דבר שנקרא גניזה . על דברים כאלה שומרים לא זורקים . ומכיוון שאנחנו לא איזה עם אינדיאני שכל יום שטחו הוחלף לשבט אחר, ונשארו ממצאים שלהם באיזור .. אצלנו זה אחרת , אנחנו קיימים ברוך השם תמיד . לכן גם לקחנו אתנו תמיד את הכל . ולא "השארנו" מאחורה , וגם מה שנשאר בגניזה במקום מסויים ועברו למקום אחר , תיהיה בטוח שידעו להחביא אותם יותר טוב ממה שאנשים מוכנים לתפוס . הרי אלו דברים קדושים . מזוזות גם כן תשמשי קודש , אותו דבר, עם רצו להחליף , או פחדו על המזוזות , פשוט שמרו בגניזה .

 

[Venomtothecore]

עוד משהו

עם אתה רוצה ראיות להכנת מזוזות , באמת שיזיזו עניינים וישלחו חוקרים , לאדמת ממלכת יהודה , לחפש כלים ששיכים לסופרי סתם משבט שמעון (שידוע שהיו בהם אלו שעסקו במלאכה הזאת בשביל כל ישראל , הכנת מזוזות ותפילין וציציות ועוד תשמשי קדושה ) למשל . איזורי רבייה של בעלי חיים שמעורם הכינו קלפים , כלים עצמם שבהם כתבו , והכינו את הדברים . ככה באמת תקבל הוכחה . אבל לא נראה לי שזה "מעניין" איזה ארכיולוג אמריקאי שצריך להביא להם משהו שיוכלו להשים במוזיאון.

 

[נריה_ה]

הערה:

מתוך תשובתך משתמע שהסיבה למחלוקת בעם, בין הקראים לרבניים, נסבה סביב מחלוקת אישית בין גאונים, שאחד (ענן בן דוד הנשיא) לא קיבל את משרת הנשיאות ולכן פרש. זוהו אכן ההסבר למחלוקת לפי דיברי הרבניים. אבל צריך לקחת את ההסבר בערבון מוגבל מכיוון שהוא רק מנוקדת מבט רבנית שבאה במטרה להילחם ביהדות הקראית, ובכל מי שלא מסכים למעמדם של הרבנים. אני יודע שזה לא מה שחיפשת, חיפשת ממצאים ארכאולוגיים... אבל אביא לך קטע מעניין מתוך אגרת רב שרירא גאון על הסיבה ליסוד ישיבת סורא: "...משום הכין שבקיה רב לשמואל בנהרדעא דהי דוכתיה ומקום התורה ואיתרחק לדוכתא דלא הוה אית בה תורה והיא סורה דמקריא מתא מחסיה דהוה נפישי ישראל התם [נמי] והוה בהון דאפילו אסור בשר בחלב לא ידעין ואמר איתיב הכא עד היכין שתרבה תורה בהא דוכתא כי ההוא מעשה דמפרש בכל הבשר בקעה מצא וגדר בה גדר..." תרגום: "...משום כך עזב רב את שמואל בנהרדעא, שהיתה מקומו ומקום תורה, והתרחק למקום שלא היתה בו תורה והוא סורא, שנקראת מתא מחסיה, שהיו מרובים שם ישראל גם כן, והיו בהם שאפילו איסור בשר בחלב לא היויודעים, ואמר (רב) אשב כאן כדי שתרבה תורה במקום זה, כאותו מעשה המפורש (בפרק) כל הבשר: "בקעה מצא וגדר בה גדר"..." אם נתעמק בקטע ונוציא ממנו את העובדות ללא הפירוש דרך ראיית העולם, נראה כי גם בשנת 220 לספירה היו מקומות רבים שאליהם עדיין לא הגיעה ההשפעה הרבנית והם לא שמעו על ההמצאה שצריך להפריד בין בשר לחלב (מכיוון שלא היה איסור כזה בעבר) בברכה, נריה

 

[נריה_ה]

שכחתי מראה מקום:

אגרת רב שרירא גאון, מהדורת לוין, נוסח צרפתי, עמודים 78-81.

 

[אריק ל]

לא תמצא הוכחות... כי המצוות הללו לא

קויימו אז! הנחת תפילין כמו היום, מזוזה, והפרדה בין חלב ובשר לא היו קיימים לפני 2,000 שנים. המצוות הללו נובעות אך ורק מהיהדות הרבנית והתלמוד שלה (או ליתר דיוק שלנו, כיוון שרובנו פה בארץ יהודים רבנים, חוץ מכמה עשרות אלפי קראים שאינם מקבלים את התלמוד ואת הסמכות הרבנית ודבקים אך ורק בפרשנות אישית של התנ"ך). מה שכן היה קיים, זה איסור של בישול בשר בחלב. כלומר מותר לך לשתות חלב בזמן שאתה אוכל תרנגול, למשל, וגם לפי המצוות שקויימו לפני 2000 שנים אם היום קיימות גם היום לאכול סטייק עם תפו"א וחמאה. אבל אסור למשל לטגן בשר בחמאה, כי זה בעצם בישול בשר בחלב. עד היום הקראים, שהם יהודים שאינם מקבלים את התורה שבע"פ, והקהילה האתיופית שלא עודכנה על התלמוד, והשומרונים שהם צאצאים של עשרת שבטי ישראל, כל אלה אוכלים בשר וחלב יחד. הדברים שאני יודע שהיו לפני 2,000 שנים הם ציצית וסוכה. אלה מנהגים מאוד עתיקים, לפחות מבית ראשון.

 

[אלי ו.]

אז איך אתה מסביר את המשנה?

העוסקת במצוות האלה בפרוטרוט? בתלמוד מתעסקים בדיני תפילין למשל כולל מציאת תפילין, שימוש בתפילין שלא שלך, טלטול, מי פטור מהן וכו'. סתם דוגמא מקרית: ------------------------- מסכת ברכות פרק ג דף יז,ב משנה מי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן את שלפני המטה ואת שלאחר המטה את שלפני המטה צורך בהם פטורין ואת שלאחר המטה צורך בהם חייבין ואלו ואלו פטורים מן התפלה קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדים בשורה הפנימיים פטורים והחיצונים חייבים נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש ומן התפילין וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון: ------------------ הפרדת בשר וחלב גם מתועד בתלמוד, אך הוא קצת יותר סבוך וצריך לקרוא גם את המפרשים בכדי להבין במה מדובר. למרות זאת צריך דמיון עשיר בכדי להבין מהגמרא שלפני 2000 שנה מותר היה לאכול בשר וחלב באותה ארוחה. אם הנושא הספציפי הזה מאוד מענין אותך רב יוכל להסביר לך בצורה טובה יותר את נושא הבשר והחלב. אם נסכם את השפעת המצוות חיי היהודי נראה 3 מוטיבים מרכזיים: 1) כשרות 2) טהרת המשפחה 3) שבת כולם מתועדים בתלמוד (לפני כ 2000 שנה פחות או יותר, לכל הדעות, הרבה יותר אם אתה מאמין שהתושב"ע נתנה למשה בסיני)

 

[אריק ל]

התלמוד לא מלפני 2000 שנים בכלל

התלמוד נשלם במאה ה-5 או ה-6 לספירה, שזה בערך לפני 1,500 שנים. הוא נכתב במשך 400-500 שנה. הקראים דחו בכח את התלמוד לאחר שכאשר הגיעו המוסלמים וקבעו מי יהיה עם הספר או הדה'ימי, הם זיהו את הנוצרים ורק את היהודים התלמודיים. כתוצאה מכך היהודים הרבניים קיבלו סמכות על היהדות ברחבי האמפריה המוסלמית וכל מי שלא הלך תחת הסמכות הזאת נחשב לכופר, ולכן נרדף. כתוצאה מכך כמו קבוצות רבות של יהודים שלא הסכימו לכך, כיוון שעד לאיחוד רוב היהודים תחת שלטון מוסלמי כל יהודי האמין במה שרצה ולא כולם ואפילו לא רובם קיבלו על עצמם את התלמוד. בסופו של דבר במאה ה-8 כל הכתות האלה אוחדו לכת אחת, הכת הקראית, שמנתה כ-40% מהעם היהודי. באותה מאה הסכימו המוסלמים להכיר גם בקראים כיהודים לגיטימיים ובכך נגמר שלטון הרדיפות של היהודים הרבניים. אולם בסופו של דבר רוב הקראים קיבלו על עצמם את התלמוד במשך הדורות והיום נשארו רק כמה עשרות אלפים.

 

[אלי ו.]

והמשנה?

ר' יהודה הנשיא חתם את המשנה במאה השניה. אין עוררין על כך שר' יהודה לא כתב את המשנה אלא רק שם על הכתב את התורה בע"פ שהיתה קיימת גם לפני תקופתו. ברור מאליו כי המשנה והגמרא מתארות מציאות קיימת ולכן התלמוד נאמן עלינו כעדות לחיים שהיו הרבה לפני חתימתם.

 

[אלי ו.]

וכמובן ששניהם נחתמו בעת העתיקה

מה שעונה על השאלה המקורית.

 

[אריק ל]

המשנה נכתבה בתקופת התנאים בכלל

שזה היה מנפילת בית שני עד תחילת המאה ה-3 (בערך שנת 200 לספירה).

 

[אלי ו.]

זה לא משנה כלום

עדיין מדובר בעת העתיקה. אבל בכ"ז אענה לך: התנאים שמצוטטים במשנה חיו גם לפני החורבן (ר' עקיבא למשל) בכל מקרה אתה מתייחס לחתימה שהיתה אירוע מהפכני כשלעצמה, אבל מתעלם מכך שהתוכן עצמו ישן הרבה יותר. ר' יהודה לא כתב את המשנה, הוא אסף וערך אותה. אז ראשית לשאלה הראשונה התשובה ברורה. היהדות ההלכתית לא החלה בעת החדשה או בתקופת הרנסנס (כפי שהוא הציע) ולא בימי הביניים אלא בעת העתיקה. אין לי ספק שהיתה התפתחות של הלכות עד לחתימת הגמרא, מדובר בתהליך איטי של פרשנויות ותקנות לתורה שבע"פ שהועברה ע"י שינון דורות רבים. בכך אין לנו ויכוח. הלכות כמו הלכות סנהדרין למשל לא היו נהוגות בימי בית ראשון. הלכות תפילה גם לא היו קיימות לפני ריב"ז (חורבן בית שני). הלכות אחרות, כמו נידה, כשרות ושבת היו גם הרבה קודם לכן. (ראה גורלו של מקושש העצים בשבת למשל בתורה)

 

[yonipr22]

למה אין עוררין שר' יהודה רק חתם את

המשנה??? לדעתי (ואני מסתמך בדבריי על מחקרים), ר' יהודה הנשיא מייצג אסכולה מאוד אליטיסטית בעם ישראל, וכידוע לך הוא מייצג גם ככה רק את הפרושים, שזו כת אחת, מבין 3 כתות הבולטות בתקופת בית שני : צדוקים, פרושים, ואיסיים (או כת מדבר יהודה, או טובלי שחרית, איך שתרצה לקרוא להם), וגם בכת הפ]רושים, לעניות דעתי הוא ייצג רק קומץ אנשים, מה שברור הוא שמלבד כמות די מצומצת של רבנים שקיימה את המצוות, עד כמה שאני יודע אין הוכחות לכך שאנשים אחרים קיימו אותם, אם יש, שתף אותי בהם, ואל נא תביא לי הוכחות מחז"ל, זה גם אני יכול להביא. תודה מראש.

 

[אלי ו.]

אתה שואל שאלה ומיד מדבר על דבר

אחר. אשמח לקבל קישורים שאומרים שר' יהודה כתב את כל המשנה, והמציא את דברי הילל ושמאי, שמעון בן שטח שלא לדבר על שמעיה ואבטליון כולם קדמו לחורבן. הפרושים היו קומץ?! בוא ונראה: הצדוקים היו רק כוהנים, מיעוט אליטיסטי שישב ביהודה ושלט על הכהונה מאז בייתוס (עם הפסקה בתקופת בית ינאי) האיסיים היו כ 2000 איש (מזיכרון, אם תתעקש אחפש מקור), האידיאולוגיה שלהם היתה עניות ופרישות מחיי משפחה ומהציבור, הם חיו במדבר, נוספו לכך תנאי קבלה קשים. לא ממש תנועה פופולרית. מה נשאר לנו? פרושים רבניים, ופשוטי עם. בין הפרושים היו הפרושים הקנאים והפרושים הנוחים (הגדרה של קלוזנר) השלטון באותה תקופה (סוף בית שני, טרום הורדוס) היה של בית ינאי, פרושים.