לא הבאתי "קישורים" מאתר כיפה, הבאתי קישור, אחד, לציטוט
של הודעת הדוברות של משרד הבריאות שזכרתי אותה מ-2015 וחיפשתי בגוגל והבאתי פשוט קישור לאתר שגוגל מצא לי (כיפה? אולי; לא זוכרת איפה, זה לא משנה). הייתי מקשרת ישירות לאתר משרד הבריאות אבל הם החליפו אותו בינתיים ולא מצאתי את זה שם. זו עדיין הודעת הדוברות מאת משרד הבריאות, שהופצה כך לתקשורת. מה זה משנה באיזה אתר חדשות נמצאת הודעת הדוברות של משרד הבריאות? היא הובאה שם כלשונה, אל תאשים את האכסנייה. זה סתם תירוץ מטופש.
 
אין לך שום זכות לבקר את הסימוכין שלי כשאתה נסמך על כתבת YNET ועל תביעה משפטית ואני מביאה שוב ושוב מקורות של אנשי מקצוע, דוקטורים לרפואה ולמדעי החיים ולא לתקשורת. לא הבאתי שום "נפנופי ידיים", הבאתי רק סימוכין מגורמים מקצוע רשמיים שהם רופאים ומדענים בתחום מדעי החיים.
 
למה לא כדאי לחכות עם חיסון נגד צהבת B? בבקשה, תשובת המומחים [היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח וולפסון] אני מעדביקה לך את החלקים הרלוונטיים:
 
ככל שההדבקה מתרחשת בגיל צעיר יותר עולה הסיכון למחלה כרונית. כך למשל 90% מהילודים שידבקו יפתחו מחלה כרונית, לעומת 50% מאלו אשר נדבקים בגיל הילדות ו- 5% מהמבוגרים (ראה גרף מצורף).
 
אפשר להידבק בנגיף גם לאחר מגע אקראי העוקף את העור (כמו בפה, בעיניים או דרך חתכים בעור) עם כמות מזערית של נוזלי גוף מזוהמים כגון דם או רוק, למשל בעקבות שיתוף כלי אוכל, כלי רחצה, סכיני גילוח או מברשות שיניים. הדבקה כזו שכיחה בין מגעים קרובים כגון בני משפחה.
 
ניתן להידבק גם בעקבות חשיפה אקראית לנוזלי גוף נגועים של נשא. מאחר ולמרבית החולים אין סימני מחלה והם אינם יודעים על מחלתם, הימנעות מחשיפה היא לרוב קשה ולעיתים אף בלתי אפשרית.
 
למה לא לחסן את קבוצות הסיכון בלבד?
 
השיטה הזו נוסתה בעבר ונכשלה: בארה"ב בשנות ה-80 הוחל במתן החיסון אך ורק לקבוצות הסיכון להידבק בנגיף (למשל לעובדי בריאות, חולי דיאליזה, מזריקי סמים). במעקב של 10 שנים לא הפחיתה גישה זו את שיעורי התחלואה בצהבת B באוכלוסיה. ההסבר לכך נעוץ בעובדה שגם קבוצות שאינן בסיכון גבוה יכולות להידבק בנגיף.
 
בעקבות כישלונה של האסטרטגיה הזו החיסון מומלץ כיום למתן שיגרתי לכל התינוקות בארה"ב וגם בישראל. בעקבות הכללת החיסון בשגרת חיסוני הילדות החלו שיעורי התחלואה בצהבת B לרדת.
 
מדוע עלי לחסן את ילדי כבר בחדר לידה למרות שידוע שאינני נשאית של הנגיף?
 
בהדבקה בינקות יש סיכון גבוה מאד (90%) שהמחלה תיהפך לכרונית עם הסיבוכים הנובעים ממנה, אי ספיקת כבד וסרטן כבד. 1 מתוך 4 ילדים שידבקו בינקותם ימותו ממחלה זו.
 
בנוסף, רוב ההדבקה בישראל אינה במעבר ביחסי מין כפי שנהוג לחשוב, אלא בעקבות מגע אקראי עם כמות מזערית של נוזל גוף מזוהם של בן משפחה או חולה אחר. כיון שמרבית הלוקים במחלה אינם יודעים על כך, לא ניתן למנוע מראש מגע כזה. נשיכת ילד אחר בגן וגם דקירה ממחט שהושארה בגן המשחקים או על חוף הים על ידי נרקומן הן אפשרויות נוספות להדבקה.
 
על כן, מתן החיסון מיד לאחר הלידה מקנה הגנה מוקדמת ביותר, ומונע את כל אפשרויות ההדבקה הבלתי צפויות והבלתי נשלטות.
 
http://chisunim.co.il/Paper.aspx?id=12&cat=4