מחשבות על הריון נוסף

[פשושולה]

זה בדיוק מה שהתכוונתי, כשאמרתי שלכל

ילד מגיע להיות המלך שלו. אבל עכשיו זה מהצד של האמא.

 

[גלשני]

כתבת מקסים וכל כך נכון.

 

[מאז]

השאלה היא מה נקודת הזמן הנכונה

למדוד "כדאיות" של הבאת ילד נוסף עכשיו. ברור שכרגע, איפה שאת נמצאת, זה נראה קשה מאוד ולא כדאי. אבל עוד עשר, חמש עשרה ועשרים שנה, ייתכן שתברכי את זה ש"גמרת" את החיתולים בבת אחת, ששי שני חברים בבית, שיש הרבה ילדים סביב השולחן, ועוד ועוד. אני אומרת את זה מעמדה מאוד מתלבטת בעניין (רוצה את התחושות של עוד שנים בלי הקשיים של עכשיו, נו מה...) אבל מכיוון שאת הגעת למצב של אין בחירה, אני מאחלת לך שתצליחי לראות את ייתרונות העתיד מבעד לקשיי ההווה

 

[עוברת אורחת]

את עושה את הדבר הטוב ביותר בשבילה

זה נכון שיש לשושה חודשים קשים כשנולד השני (אצלי גם הפרש של שנה וחצי, הקטן היום בן שנתיים) אבל בסך הכל, רק לבכור יש את הפריבילגיה של להיות לבד, ומסתבר שהשני גדל עם זה בסדר למרות שאף יום הוא לא היה רק תינוק אחד לאמא אחת. יש משהו נכון לדעתי בזה שילד גדל במשפחה ומתרגל לכך שיש עוד אנשים סביבו וגם הם צריכים תשומת לב, מהר מאוד את אמא לשניים שיכולים לשחק יחד, לאכול יחד ולשמוח מאוד זה בזה. אגב, הבן הגדול (בן רבע לארבע) שאל את בעלי מתי יהיו לו עוד אחים, הוא רוצה הרבה אחים...

 

[hagitag]

משמח לשמוע שיש אור בקצה המנהרה

למרות שכרגע נראה לי שם די ערפילי... אני בהחלט מנסה להסתכל חיובי למרות שכל יום כמעט נגמר בקצת רגשות אשם. מקווה לטוב. חייבת להודות שהעלת לי קצת את המורל. תודה.

 

[רוני של יובל ומאיה]

לא מטורפת, אבל...

חכי שהוא יהיה לפחות בן שנה. אפילו יותר. הפרשים של פחות משנתיים הם קשים מאוד, וגם אחרי זה זה לא פיקניק. אצלנו ההפרש הוא שנתיים וחודש ולא היה לי קל בכלל בהתחלה, אז אני מתארת לעצמי מה זה עם שני ילדים ממש ממש קטנים שאף אחד עוד לא מדבר. וגם עכשיו לא תמיד קל, אבל לפחות אחת מהן יכולה לבטא את עצמה. בסה"כ לא הייתי משנה כלום כי יש לי ילדות משגעות ומקסימות. יובל עכשיו בת רבע לשלוש ואם מאיה היתה נולדת היום אני לא בטוחה שהיה הבדל מהותי כי גם בגיל הזה לא קל עם יובל (אבל אולי זה כתוצאה מהלידה?? אין לדעת...). מה שכן, בגיל שנה פלוס את כבר יותר רואה ומבינה איך תהיה ההתנהגות של מתן, שכרגע נראה כמו מלאך קטן אבל ברגע שיתחיל להתנייד בבית וברגע שילמד להגיד "לא" ולהשתטח על הרצפה כשאינו מקבל את מבוקשו, הכל ייראה לך אחרת. אז בעקרון, עוד ילד הוא ברכה משמיים, אבל זה לא קל עם שניים בהפרשים קטנים. מסכימה עם מי שאמרו שזה גם תלוי ביכולת שלך להכנס להריון. אם את נכנסת בקלות, אולי כדאי לחכות עוד קצת. אם זה תלוי בטיפולים או בחודשים ארוכים של נסיונות, אולי כדאי להתחיל קצת קודם... ואולי תעשי נסיון - קחי ילד שגדול ממתן בשנה וחצי ותשמרי עליו בתור בייביסיטר (אם יש אחיין או ילד של חברה למשל) ביחד עם מתן. תעשי את זה כמה פעמים לכמה שעות בכל פעם. ותראי איך את מסתדרת...

 

[משוש30]

קודם כל תודה רבה לכולם על התגובות

אין על הפורום הזה!!

אל תחשבו שאני קלת דעת לגמרי ולא חשבתי על הדברים האלה ועל הקשיים. מה גם שאני אישית בן אדם עם מעט מאד סבלנות ועד עכשיו אני מלאת התפעלות איך עוד לא הוצאתי את חוסר השנה ושאר הבעיות על מתני... לנסות עם ילד של מישהו אחר-חבל על הזמן. לפני שמתן נולד לא יכלתי להסתדר עם ילד של מישהו אחר ליותר מחצי שעה. זה מאד שונה כשהילד שלך אז זה לא אינדיקציה. שאני אגיד את האמת? פשוט יש לי תחושה שזה הדבר הנכון לעשות. התחושות האלה עד עכשיו לא אכזבו אותי ותמיד בסוף הכל הסתדר. אין לי ספק שזה יהיה קשה אבל כל עוד יש לי שעות שקטות בזמן שהם בגן/משפחתון עד 4 (ואולי קצת יותר אם ההורים עוזרים)בהן אני יכולה לעבוד כמו שצריך, אז אין לי בעייה להתמודד איתם אחר כך, ואני לא רואה מצב שבו אני אשן משמעותית פחות מעכשיו...

זה גם אולי נשמע יומרני אבל גיל שנתיים הנורא לא מפחיד אותי (אולי מבורות?) אני די קשוחה ולא רואה את עצמי נכנעת בקלות לדמעות, לצרחות או להשתתחויות על הרצפה... בקיצור אני חושבת שניתן לטבע לעשות את שלו וכשיגיע -יגיע. ואחר כך באמת נעשה הפסקה לכמה שנים לבן/בת זקונים... ושוב אתן ממש מקסימות! תודה

 

[hagitag]

אם כך-אז בהצלחה בקרוב! העיקר שאת

שלמה עם ההחלטה. זה לבטח עושה את הכל יותר פשוט וקל! וכמו שאת אומרת, זה בהחלט אינדוידואלי. בהצלחה..

 

[מאז]

מחכים לדיווחים און ליין

שלא יסתבר לנו במקרה שנעלמת ל"הריון ולידה" אגב- אני חושבת שאת צודקת. אף פעם אין זמן ממש מתאים. ואם את מרגישה מוכנה זה קרוב לאידיאלי...

 

[מ ת י ל ד ה]

לא עניתי עד עכשיו,

כי לא ברורה לי עמדתי-שלי בעניין (מתי עוד ילד, איך אפשר עוד ילד וכו'). אבל אני חושבת, שאם את כל כך רוצה ושלמה עם ההחלטה - לכי על זה. בכל מקרה מסתדרים... (ושמעתי על מקרים

).

 

[יעלי ס]

שיהיה בהצלחה!!!

אני חושבת שעדיף להנות מכל ילד נפרד. קשה לי לתאר את עצמי נהנת עם שני ילדים קטנים בבית. אבל לנו בכלל אין עזרה משום מקום ואם עוזרים לך ואת מרגישה מוכנה אז לכי על זה.

 

[גלים של שניים]

עונה רק עכשיו

יש לי תאומים בני שנה. לפי חלק מכותבות פה כנראה שהם ואני די מסכנים כי אין "מלך" אחד אלא שניים וכמובן הורים מותשים.. אני לא שאקר ואגיד שזה קל אבל אני רואה הרבה הורים לילד אחד שלא פחות קשה להם לפחות מהתפיסה האישית שלהם. זה לא אומר שעם שני תינוקות הקושי הוא כפול. הקושי הוא אחר ולומדים להסתדר בכל מיני דרכים חלקן התפשרויות וחלקן פשוט אחרות לא פחות טובות. המציאות חזקה יותר מכל דבר אחר ועם רצון והרבה אהבה אפשר לתת ולענות על כל הצרכים של שני תינוקות. העיקר אם את מרגישה שזה נכון לך אז לכי על זה! אני לא חושבת שאת שבויה באיזה אשליה או פנטזיה, את הולכת עם הלב שלך ואני בטוחה שתסדרי ותהני עם עוד תינוק.

 

[קוקה1]

מנסיוני המקסים......

גם החשקים שלי הביאוני להריון נוסף כשליהיא היתה בת 5 חודשים בלבד והיום.... יש לי את ליהיא בת שנה וכמעט 7 חודשים ואת טל שהיא בת 4 וחצי חודשים וכיף לי טוב לי אני מואושרת ורוצה עוד.... ועוד... אז בהצלחה אל תפחדי