מיואשת ועצובה - זקוקה לעזרה בבקשה

lalala777

New member
כתבת שאת גם היית שם?

האם הצלחת באמת לסלוח או רק אמרת שסלחת ואת תמיד זוכרת? עצה ממישהי שעברה זאת מאוד תעזור
 

נוסעת27

New member
לא לא לא

לא הייתי שם במובן הזה. התכוונתי שהייתי שם מהמובן שהייתי בדילמה לגבי הזוגיות ובן הזוג לחץ עלי לתת צ'אנס, והייתי חייבת לפנות לעצמי מקום לחשוב באמת בלי המילים שלו ברקע. משם באה העצה שלי. לא הייתה בגידה ואם הייתה לא הייתי שם חד וחלק. בטח לא בגידה מהסוג הכל כך מכוער, נמוך, ומגעיל מכל הבחינות כמו שמקרה הזה. ועוד שהייתי מגלה בזכות מחלת מין שהתברכתי בה, ומבינה שלא רק שהוא בגד בי, ולא רק שהלך לזונה, אפילו לא דאג להגן על עצמו מבחינה מינית (כי היי, הרבה יותר כיף בלי קונדום) כי בעצם מי שהוא שם עליו זין (תרתי משמע) זו אני, בת זוגו, שבאותו הרגע ממש לא עניינה אותו בריאותי. ולא רק זה, גם לשקר לגבי זה אחר כך. אפשר עוד וידוי הריגה?

אני חושבת שבטח הייתי אפילו יותר מזועזעת מזה שבן זוגי הלך לזונה והפך לחלק מתעשיית המין המבזה והנצלנית. בתור אישה זה היה מפורר אותי שאדם שאני אוהבת עשה את זה. לא הייתי פוטרת את זה ב"אה...כולה זונה חסרת משמעות". להיפך, סטוץ רגעי בהסכמה היה הרבה פחות גרוע בעיני מזה.

זו דעתי ועמדתי האישית (שאלת לא?) אבל אני זו לא את. ואני לא חושבת שאת תתני למציאות לבלבל אותך. ידעת לאורך כל 5 השנים האלו שהוא בוגדני ולא אמין, חשדת כל הזמן. צפית בו מספר לבחורות שאתם בקשר הרבה פחות רציני ממה שבאמת הייתם, הוא דאג לנסוע לכל מני מסיבות רווקים פרועות בח"ול ואני לא אתפלא אם גם שם הרשה לעצמו הרבה יותר ממה שהוא מספר, במזל לא חטפת משהו גם משם. צפית בו מפלרטט עם בנות מול הפרצוף שלך ומשווה את התחת שלך לכל מני כוסיות אחרות ובא אלייך בטענות ש"את לא מספיק". ועדיין, המשכת לדקלם את המנטרה "הוא לא כזה" וייחלת כבר לטבעת. מה חשבת שישתנה? זה מי שהוא. חיית עם זה עד עכשיו. או שתכירי בזה שזה מה שיש ותמשיכי להתעלם כמו שעשית עד עכשיו או שתתעוררי. אין לי עצה אחרת, זה החיים שלך.
 
לא, לא הצלחתי לסלוח...

אבל זה היה בנסיבות אחרות.
במקרה כמו שלכם אני חושבת שכן הייתי מצליחה..... (אבל לא יודעת בוודאות)
מצד שני, מישהי פה העלתה קצת רקע לגביכם, וגם הוא משנה קצת את התמונה ומספר סיפור אחר.... הגבר הזה שלך נשמע מכור לפלירטוט ולריגוש... ולכן, סביר שמידי פעם ילך לו.
את ידעת את זה גם קודם. ועדיין התחתנת איתו.
תחשבי אם זה מתאים לך...
 
אי אפשר

לסלוח. אפשר להדחיק. לשים בצד. לשכוח. כל פעם שתהרהרי בזה או שזה יעלה בהקשרים כאלו ואחרים - תראי אותו מחייך למישהי או תתפסי (וכנראה שזה יקרה) סמס עם מישהי, הכל יצוף בך. (מנסיון)

אגיד לך בשיא הכנות? אם את נואשת - היית עם גבר 5 שנים וככ רצית טבעת, וקבלת אותה, ואת שבוע אחרי החתונה ומה יגידו. ואיך את תתמודדי, ומה תעשי ביום של אחרי - אז כנראה שאת מסוג הנשים (ואין בזה שום שום שום דבר רע) שמוכן לטמון ראשו בחול. העיקר להיות עם גבר וללדת את ילדיו, וכלפי חוץ לשדר משפחה מאושרת.
אם את לא מוכנה למחול על כבודך, ואת יודעת שאת מסוגלת להסתדר גם לבד, גם אם זה אומר תקופה לא קלה של לב כואב, כנראה שאת צריכה לעשות מה שאמרו לך לכל אורך הדרך. להגיד לו בלי ריבים ויותר מדי האשמות כי הכל גם ככה על השולחן, שלום חמוד. תלך לפלרטט עם אחרות, ותזיין כל מה שעושה לך את זה. אבל אני על הלב, הבריאות, הכבוד שלי שומרת.

ההחלטה בידיים שלך.
וטיפ כדי לקבל אותה, תוציאי רגע מהראש את התמונה המושלמת של מה את צריכה לשדר לסביבה. את חושבת שאת יכולה לחיות לצד גבר ולהיות אמא לילדיו (ושהוא יהיה אבא לילדיך-זה לא פחות חשוב), ולשים בצד את כל התחושות האלו כל פעם שהן יעלו מחדש?
 


לינקולן הזה, בטח לא היה חבר מרכז ליכוד
 
שלום

קודם כל, העובדה שאדם שיכור לא מרשה לו להתנהג באופן אסור. ידע שאלה עלולות להיות התוצאות. בעניין הקשר, אם אוהבים חשוב לשמור על קשר טוב ככל האפשר ולהילחם עליו גם כשקשה. אם כבר התחתנתם, שמרו על הקשר כמו שהוא ונסו לשקם אותו ע"י נתינת אהבה ודאגה, דיבור רגשי ומתעניין ושיתוף מעשים. לו הייתם לא נשואים, אולי הייתי מציע שתהיו כמה זמן ידידים עד שהעניין יירגע, האמון יחזור ותגלי שלא חלית ואז תוכלו להתחתן. בקשר למחלה, אני מאד מציע שתיבדקי ואם הקשר באמת חשוב לו הוא יעזור לך להתמודד עם המצב הרפואי.
 
למעלה