לא לא לא
לא הייתי שם במובן הזה. התכוונתי שהייתי שם מהמובן שהייתי בדילמה לגבי הזוגיות ובן הזוג לחץ עלי לתת צ'אנס, והייתי חייבת לפנות לעצמי מקום לחשוב באמת בלי המילים שלו ברקע. משם באה העצה שלי. לא הייתה בגידה ואם הייתה לא הייתי שם חד וחלק. בטח לא בגידה מהסוג הכל כך מכוער, נמוך, ומגעיל מכל הבחינות כמו שמקרה הזה. ועוד שהייתי מגלה בזכות מחלת מין שהתברכתי בה, ומבינה שלא רק שהוא בגד בי, ולא רק שהלך לזונה, אפילו לא דאג להגן על עצמו מבחינה מינית (כי היי, הרבה יותר כיף בלי קונדום) כי בעצם מי שהוא שם עליו זין (תרתי משמע) זו אני, בת זוגו, שבאותו הרגע ממש לא עניינה אותו בריאותי. ולא רק זה, גם לשקר לגבי זה אחר כך. אפשר עוד וידוי הריגה?
אני חושבת שבטח הייתי אפילו יותר מזועזעת מזה שבן זוגי הלך לזונה והפך לחלק מתעשיית המין המבזה והנצלנית. בתור אישה זה היה מפורר אותי שאדם שאני אוהבת עשה את זה. לא הייתי פוטרת את זה ב"אה...כולה זונה חסרת משמעות". להיפך, סטוץ רגעי בהסכמה היה הרבה פחות גרוע בעיני מזה.
זו דעתי ועמדתי האישית (שאלת לא?) אבל אני זו לא את. ואני לא חושבת שאת תתני למציאות לבלבל אותך. ידעת לאורך כל 5 השנים האלו שהוא בוגדני ולא אמין, חשדת כל הזמן. צפית בו מספר לבחורות שאתם בקשר הרבה פחות רציני ממה שבאמת הייתם, הוא דאג לנסוע לכל מני מסיבות רווקים פרועות בח"ול ואני לא אתפלא אם גם שם הרשה לעצמו הרבה יותר ממה שהוא מספר, במזל לא חטפת משהו גם משם. צפית בו מפלרטט עם בנות מול הפרצוף שלך ומשווה את התחת שלך לכל מני כוסיות אחרות ובא אלייך בטענות ש"את לא מספיק". ועדיין, המשכת לדקלם את המנטרה "הוא לא כזה" וייחלת כבר לטבעת. מה חשבת שישתנה? זה מי שהוא. חיית עם זה עד עכשיו. או שתכירי בזה שזה מה שיש ותמשיכי להתעלם כמו שעשית עד עכשיו או שתתעוררי. אין לי עצה אחרת, זה החיים שלך.