האמת שבלב - יחסית היא.
בצורה זו לא יהיו ביקורות לכלום. לא לסרטים, לא להצגות, לא לפתיחות תערוכות ציורים, וכולה. ניקח לדוגמא את הנימוקים שכתבת ונחליף "ריקודי עם" ב- "סרטים" (ושינויים קטנים נוספים שנובעים מכך להתאמה) ונקבל: ================================================================ "יצירות" סרטים קשות מאוד להערכה. יותר מיצירות אומנות אחרות. להצלחת הסרט - יש הרבה גורמים: 1. מי השחקן הראשי - לפעמים אם הוא טוב ומפורסם - עולה ערך הסרט 2. מתי מקרינים את הסרט 3. לאיזו קבוצה מיעדים אותו ( צעירים , מבוגרים, הרכב האנשים לפי עדות, תרבות , חינוך וכד´) 4. מה מצב הרוח באותו רגע, כאשר רואים את הסרט. ( למשל - כשכועסים על החבר\ה הכל נראה שחור: המושב, האולם וגם הסרט) 5. הסרט העממי צריך זמן - עד "שישקע" בציבור - לפעמים זה תלוי אם עוד אולמות מקרינים אותו. 6. היוצרים של סרטים קנאים מאוד ליצירתם וקשה להם לקבל ביקורת. כל אחד חושב שסירטו הוא הטוב ביותר. המסקנה - המשימה הזו - טובה לעיתון כלשהו - כגימיק, אבל גרועה לאוירה של אולם הסרטים. ================================================================= קרה לי פעמים לא מעטות שהלכתי לסרט לפי ביקורת אוהדת והתאכזבתי. ועדיין, אני מעדיף לקרוא ביקורת מאשר ללכת על עיוור. אני בהחלט חושב שאתה צודק שזה לא צריך להיות בעיתון רוקדים אלא כאן בפורום זה. לכך בדיוק נועד הפורום. כאן המקום לציין שביקורת ריקודי עם ישראלים חדשים כבר קיימת במסגרת קבוצת דיון גדולה מאוד ואיכותית מאוד לריקודי עם ישראלים ב-יאהו. בקבוצה משתתפים מדריכים רבים ורוקדים מרחבי העולם. הידע שם בריקודי עם ישראלים הוא המעמיק ביותר שראיתי. את ההודעות שלהם ניתן לראות כאן ואם תעיינו לדוגמא בהודעה 5339 תוכלו לראות ביקורת מפורטת של לואי טקר (מדריכה מקליפורניה) על הריקודים החדשים שהוצגו במחנה ´ריקוד´ בחודש שעבר בלוס אנג´לס (גדי ביטון ואחרים). אם ´דוברי האנגלית´ יכולים להעביר ביקורת, מן הסתם גם ´דוברי העיברית´ יכולים. רצוי בשפה שאינה פוגעת. אני בהחלט בעד. הערת אגב: צילומים מהחתונה של דודו ברזילי נמצאים פה אצל לס פוסן האוסטרלי. ואם אתם כבר הולכים לשם אז גם תוכלו לצפות בעשרות סירטוני וידיאו של ריקודי עם מהשנה האחרונה (בדרך כלל).
בצורה זו לא יהיו ביקורות לכלום. לא לסרטים, לא להצגות, לא לפתיחות תערוכות ציורים, וכולה. ניקח לדוגמא את הנימוקים שכתבת ונחליף "ריקודי עם" ב- "סרטים" (ושינויים קטנים נוספים שנובעים מכך להתאמה) ונקבל: ================================================================ "יצירות" סרטים קשות מאוד להערכה. יותר מיצירות אומנות אחרות. להצלחת הסרט - יש הרבה גורמים: 1. מי השחקן הראשי - לפעמים אם הוא טוב ומפורסם - עולה ערך הסרט 2. מתי מקרינים את הסרט 3. לאיזו קבוצה מיעדים אותו ( צעירים , מבוגרים, הרכב האנשים לפי עדות, תרבות , חינוך וכד´) 4. מה מצב הרוח באותו רגע, כאשר רואים את הסרט. ( למשל - כשכועסים על החבר\ה הכל נראה שחור: המושב, האולם וגם הסרט) 5. הסרט העממי צריך זמן - עד "שישקע" בציבור - לפעמים זה תלוי אם עוד אולמות מקרינים אותו. 6. היוצרים של סרטים קנאים מאוד ליצירתם וקשה להם לקבל ביקורת. כל אחד חושב שסירטו הוא הטוב ביותר. המסקנה - המשימה הזו - טובה לעיתון כלשהו - כגימיק, אבל גרועה לאוירה של אולם הסרטים. ================================================================= קרה לי פעמים לא מעטות שהלכתי לסרט לפי ביקורת אוהדת והתאכזבתי. ועדיין, אני מעדיף לקרוא ביקורת מאשר ללכת על עיוור. אני בהחלט חושב שאתה צודק שזה לא צריך להיות בעיתון רוקדים אלא כאן בפורום זה. לכך בדיוק נועד הפורום. כאן המקום לציין שביקורת ריקודי עם ישראלים חדשים כבר קיימת במסגרת קבוצת דיון גדולה מאוד ואיכותית מאוד לריקודי עם ישראלים ב-יאהו. בקבוצה משתתפים מדריכים רבים ורוקדים מרחבי העולם. הידע שם בריקודי עם ישראלים הוא המעמיק ביותר שראיתי. את ההודעות שלהם ניתן לראות כאן ואם תעיינו לדוגמא בהודעה 5339 תוכלו לראות ביקורת מפורטת של לואי טקר (מדריכה מקליפורניה) על הריקודים החדשים שהוצגו במחנה ´ריקוד´ בחודש שעבר בלוס אנג´לס (גדי ביטון ואחרים). אם ´דוברי האנגלית´ יכולים להעביר ביקורת, מן הסתם גם ´דוברי העיברית´ יכולים. רצוי בשפה שאינה פוגעת. אני בהחלט בעד. הערת אגב: צילומים מהחתונה של דודו ברזילי נמצאים פה אצל לס פוסן האוסטרלי. ואם אתם כבר הולכים לשם אז גם תוכלו לצפות בעשרות סירטוני וידיאו של ריקודי עם מהשנה האחרונה (בדרך כלל).
