"צר עולמי כעולם נמלה..."
סבורני שהרוב המכריע של מעשינו בעולם הזה, נובעים מ-"מניעים" אנוכיים. כלומר לעניות דעתי, כן, גם "אנחנו" - "מביאי-הילדים", וגם "הם" - סרבני הילדים, פועלים מתוך מניעים אנוכיים. כמו כן תפיסת העולם שלי, מאוד פטליסטית (כזה אני
) - אני מאמין שיש לנו מעט מאוד בחירה בחיים! גם בכלל, וגם ספציפית בעניין הזה. כלומר שאנחנו מביאים ילדים מתוך היצר/אינסטינקט הגנטי העמוק והעתיק שטמון בתוכנו, וגם מתוך "לחץ" או נורמה חברתית. ואלו ש-"בוחרים" שלא - מתוך כלמני נסיבות אחרות, שאין לי מושג מהן, כי אנ'לא מכיר ת'נושא, מניח שיש פה עניינים של אופי, מבנה אישיות, סביבה, סיבות פסיכולוגיות כאלו ואחרות או אלוהים יודע מה. הדיונים האפוקליפטיים שהיו פה (האם תוך מאה או מאה חמישים שנה...) ממש לא רלוונטיים לדעתי!. קודם כל כי - כן - מדובר ב-"אנומליה", בתופעה איזוטרית (מבחינה כמותית בלבד, חלילה לא מבחינה אכותית!) וכי בסופו של דבר "יצר ההישרדות" או ההמשכיות, חזק יותר מהכול. יענו - חבר'ה, אפשר להירגע! האנושות לא הולכת להיחרב (לפחות לא מהסיבה הזו) בעוד מאה-מאה חמישים שנה!. ויודעים מה - גם אם כן, אם ה-"תופעה" הזו תלך ותגבר, תלך ותתפשט, עד שבעוד כמה זמן, נמצא את עצמנו בעולם שבו הרוב המכריע של האנשים לא רוצים להביא ילדים לעולם, זה יהיה תהליך או תופעה גדולה מסך כל המרכיבים שלה, איזו "החלטה" אבולוציונית, או אנא עארף מה של המין האנושי לעשות דיליט על עצמו! ושום "מטיף בשער" לא יעזור!. אבל עזבו אתכם מאפוקליפסות – זה שעשוע נחמד ותו לא!. מה שכן – יש פה נקודה חשובה: תהיינה הסיבות באשר הן, או ה-"מניעים" באשר הם, יש שיעור מסוים באוכלוסיה של "אנשים כאלו". ש-"בוחרים" לא-להביא-ילדים-לעולם, וחשוב מאוד לתת להם ביטוי ולגיטימציה ומקום! ונכון גם שעד לפני כמה זמן, ובהרבה מאוד מקומות (לא רחוקים במיוחד) גם בימנו, גישה כזו, דרך חיים כזו, "אנשים שכאלו", נחשבו ונחשבים – חריגים, סוטים, לא נורמליים, ןאפילו מאיימים! וגישה כזו, ראוי למגר, להילחם בה! ולתת לאנשים שזו דרך חייהם, לחיות את חייהם. וזה לא רק לאפשר להם "לחיות את חייהם" לא רק בצורה פסיבית, "שיעשו מה שבא להם", אלא גם באופן אקטיבי, כמו למשל – לתת להם ביטוי ולגיטימציה, בין השאר על מנת לאפשר להם להוות דוגמא/מודל לכל אותם "סרבני ילדים" ש-"בארון", לכל אותם אנשים שלא רוצים, אבל נכנעים לכל מני לחצים חברתיים וכיו"ב. (אגב, לא ראיתי ת'תכנית, ולא יודע מה היה שם – אבל מעניין שפה הדיון נסב רק על נשים שלא רוצות ילדים, ולא על "בני אדם" שלא רוצים! וכמו שאני מבין יש גם פורום שכזה – של נשים!) זה נכון שבמקרים מסוימים, קיים גבול דק בין "לאפשר" או "לתת ביטוי" לבין סוג של מיסיונריות/הטפה, אבל זו כבר בעיה אחרת. כך גם הקטע הזה של לרתום כל מני אג'נדות אידיאולוגיות (או אפוקליפטיות) לכאן או לכאן (פיצוץ אוכלוסין, ילדים רעבים וכו' מחד, וה-"מה יהיה אם כולם יחליטו שלא בא להם..." מאידך, או הטיעון לאנוכיות (ששני ה-"צדדים" רותמים לטובתם)) הקטע הזה מופרך לחלוטין, ונובע מתוך איזושהו פחד, או חרדה קיומית כזו או אחרת, שקיימת ככל הנראה בשני הצדדים. ואפשר לסכם כמובן שהכי טוב – To live and let live!!! ומה שהכי חשוב: מי שם לב שנפתחה עונת ה-
-אים?!?!?! (ואיך לעזאזל אני אסביר לאמא שלהם, לאן נעלמה חצי מהשמינייה שהיא קנתה היום בסופר?!
) שנה טובה, וגמר חתימה טובה!