האשמה העיקרית היא במכונת הכרטוס של אגד.
בשונה ממכונות הכרטוס החדשות שהמפעילות מחוייביות שהן תהיינה על פי תקן מסויים שמשרד התחבורה קבע במכרזים החדשים, באגד מכונת הכרטוס מאפשרת לנהג לבחור איזה חוזה לחייב. כך הנהג יכול לחייב חופשי חודשי של גוש דן בקו פנימי באילת או כרטיסיה של ירושלים לנסיעה בין עירונית מירושלים לטבריה.
 
במכונות הכרטוס החדשות, אשר מחוברות למחשב הרכב ותלויות בשילוט הקו, לא תופיע לנהג כל אופציה לחייב חוזה שלא מתאים לקוד הנסיעה בקו הספציפי שהוא מבצע כעת.
 
בנוסף, קיים צג גדול בו הנוסע יכול לראות על מה הנהג בוחר לחייב ופתקית מתקבלת בכל העברת רב קו (גם נסיעת מעבר, גם נסיעת המשך, גם על חופשי חודשי), כדי שלא תקרנה טעות שכזאת שהנוסע לא יוכל לשים לב אליה.
האשמה העיקרית היא במכונת הכרטוס של אגד.מי אחראי למידע ולתפעול הרב קו? הנוסע כמובן, לא הנהג...
כחיפאית שנוסעת לא מעט לת"א אני נוסעת בעיקר ברכבת, אבל מספר פעמים בשנה אני צריכה לרדת בדרך נמיר ולכן נוח לי יותר לנסוע ב-910 שעוצר שם. עבר זמן עד שהבנתי שאני יכולה לקנות את הכרטיס כבר אצל הנהג בדרך לחוף הכרמל כי מגיעה לי הנסיעה הזאת חינם (זה לא בדיוק מידע שמפורסם לציבור הרחב), אבל בסוף זה קרה...
בסוף יולי עליתי לאוטובוס בדרך למרכזית וביקשתי לנצל כרטיס חזור שזכרתי שלא ניצלתי (כנראה קניתי באפריל). הנהג אמר שאין. חשבתי לעצמי שכנראה התבלבלתי ואני כבר לא זוכרת, ולפיכך קניתי מהנהג כרטיס הלוך ושוב חיפה-ת"א. המשכתי בנסיעה לת"א, אבל נשארתי בת"א ובסופו של דבר חזרתי ברכבת. בתחילת ספטמבר עליתי בצומת אכדיה ל-910 לכיוון חיפה והנהג לא מצא את הנסיעה. אמר לי שוודאי ניצלתי אותה. אין מצב, לא נסעתי מאז שוב בקו. הפעם אני כבר לא סנילית, אני יודעת בוודאות שאמורה להיות לי נסיעה!
בלית בררה שילמתי על נסיעה (רק כיוון אחד, שלא יהיו בעיות). תוך כדי שיחה עם הנהג התגלה לי שייתכן שנהג עירוני כרטס לי את הנסיעה הבין-עירונית כנסיעת המשך פנים עירונית וכך איבדתי אותה. נוסע שישב שם הדריך אותי לגשת למשרד של אגד בחוף הכרמל, שם יוכלו להוציא לי תדפיס ולבדוק מי הוריד לי את הנסיעה ולטענתו מיד כשיגלו את הטעות יזכו אותי במקום. נשמע שיש פתרון; הבעיה שאני לא עוברת שם הרבה, ולרוב כשאני שם אין לי זמן להתעסק בכך.
רצה הגורל ולפני שבועיים הגעתי לאסוף את בנזוגי מהרכבת. במקום לחכות לו ברכב, לא התעצלתי, הגעתי במיוחד מוקדם יותר, חניתי (רחוק, ליד חוף הים; החניה ליד אגד היא בתשלום), הלכתי מאות מטרים (בעיקר בשמש הקופחת) עד למשרד אגד בתקווה שלפחות החזר נסיעה יצא לי מזה. לצערי זה לא היה כה קל ופשוט כפי שאותו נוסע תיאר; האדם שהיה במשרד לא בדק לי מי ניקב לי מה (נדמה לי שאמר שהוא לא יכול). רק הוציא תדפיס של מה שטעון לי עכשיו ברב קו, ואמר "מה את רוצה, הנה, יש לך נסיעה בין עירונית בקוד 8". "מה זה קוד 8?" שאלתי אותו, אבל הוא לא ידע לענות (זה לא שהוא אגד והוא יכול לברר, חלילה). חשבתי לעצמי בדיעבד שאולי בעצם הטעות שלי, הרי לשם שינוי עליתי לאוטובוס בהרצליה ולא בת"א ולכן אולי המחיר שונה וזו הסיבה שהנהג לא מצא את הנסיעה. הוא היה די חסר תועלת ולא ממש נכון לסייע וגם זמני כבר תם ולכן ויתרתי. רק חבל שטרחתי לשווא...
השבוע נסעתי שוב לת"א וכשעליתי לקו העירוני ביקשתי שיחפש את הנסיעה. "אין לך" הוא ענה. "אז מה זה קוד 8?" שאלתי. "זו נסיעה בין-עירונית לערים קרובות יותר, אולי חדרה או כרמיאל". "אבל אני אף פעם לא נוסעת לשם, אין לי מה לחפש שם..." שנים (מאז שיש לי רב קו) לא נסעתי באגד נסיעה בין עירונית למעט בקו ת"א-חיפה. הוא אמר שאולי נהג כלשהו הטעין לי קוד 8 אף ששילמתי לו על משהו אחר (פנטסטי!). כמו כן הוסיף שהוא במקרה עבד בעבר גם בקווים בין עירוניים ושת"א זה קוד 11. "אבל תוכלי להשתמש בנסיעה הזאת ולהשלים אותה למחיר של נסיעה לת"א" הוא אמר. אז כבר ניקבתי את הכרטיסייה העירונית (וחבל).
נותרו לי כמה דקות פנויות כשהגעתי לתחנה המרכזית ושוב סרתי למשרד של אגד. הפעם קידם את פניי אדם חסר תועלת לא פחות אבל מעצבן הרבה יותר. כשהסברתי לו את הבעיה הוא הבהיר לי שזו אשמתי, כי לא אמרתי לנהג לאן אני נוסעת. "מה זאת אומרת? אני נוסעת בתוך העיר, ואם יש לו ספק הוא צריך לשאול אותי". "לא" הוא ענה לי "הוא לא אחראי לסוגי הכרטיסים השונים שיש לך, את צריכה להגיד לו מה להוריד" (אני?! אין לי גישה למידע ששמור על הרב קו, אני לא בקיאה בקודים, אני לא יודעת לבדוק שהנהג לא מוריד לי את הכרטיס הנכון!). מתברר, לפי שיטתו של אותו נציג אגד שישב שם (יש לי שמו, אבל לא אפרסם אותו כאן, ואיני יודעת מה תפקידו בכוח) שהלקוח הוא הצד המקצועי שצריך להדריך את הנהג בנבכי אגד.
אבל לפחות הוא הסכים למלא תלונה ולבדוק ואמר שיחזרו אליי תוך כשבוע. "קוד 11, את אומרת?""אני לא אומרת כי אני לא יודעת; זה מה שאמר הנהג שהביא אותי לכאן, אין לי דרך לבדוק את דבריו". "תוסיף שיבררו לי מאין צץ לי שם קוד 8". הוא אמר שאינו מבין מה עליו לברר ואיך הוא יכול לנסח דבר כזה. שאלתי אותו מה זה קוד 8, לא היה לו מושג וגם הוא, מסתבר, לא מסוגל או לא טרח לברר (למען השם, אתם אגד או אני אגד?!). אמרתי לו שוב שלפי המידע שיש לי כרגע מדובר ככל הנראה בטעות, כי מהמידע שהצלחתי לאסוף זה קוד לנסיעות שאני לא עושה, ואני רוצה לברר מי הטעין לי אותו ומתי (כך אוכל לשחזר את הטעות). הוא טען שזה לא קשור אליו ושאגש לפניות הציבור בקצה התחנה. בשלב הזה כבר לא היה לי זמן...
יצאתי משם רותחת מעצבים. נהגי אגד עושים ברב קו שלי כרצונם, מטעינים מה שהם רוצים, מורידים מה שהם רוצים, ובסוף זו אשמתי! אני כמעט בטוחה שהם "אכלו" לי נסיעה בין-עירונית נוספת בשנה האחרונה ושזה לא הזיכרון שלי שדפוק, אבל הם לא מוציאים פלט של כל ההטענות והניקובים שלי (זה לא הרבה; אני לא נוסעת יום יום). עכשיו אני יודעת שאני צריכה לשמור עליהם בשבע עיניים ולעקוב טוב טוב, כי הם מכניסים את ידם לכיסי ומוציאים משם מה שהם רוצים. אני מחויבת ללמוד את דרכיהם ואת הקודים שלהם, אני צריכה להעביר את עצמי השתלמות מקצועית במערכת שלא ידידותית ללקוח רק כי הם לא מסוגלים להיות מקצועיים.
בסוף לא השתמשתי בנסיעה בקוד 8 כי אני רוצה שתישמר לי לצורך בירורים (אח"כ עוד יגידו לי שהיא לא שם והם לא מוצאים והשד יודע מה) ושילמתי על נסיעה מלאה מחיפה לת"א. אז הנה, כמו מטומטמת שילמתי סתם על נסיעה עודפת בעיר וגם הנחת הלוך ושוב לא קיבלתי, רק כי אני כבר לא סומכת על אגד. כך או כך יוצא שאני אוכלת אותה ולי זה עולה יותר...
בשונה ממכונות הכרטוס החדשות שהמפעילות מחוייביות שהן תהיינה על פי תקן מסויים שמשרד התחבורה קבע במכרזים החדשים, באגד מכונת הכרטוס מאפשרת לנהג לבחור איזה חוזה לחייב. כך הנהג יכול לחייב חופשי חודשי של גוש דן בקו פנימי באילת או כרטיסיה של ירושלים לנסיעה בין עירונית מירושלים לטבריה.
 
במכונות הכרטוס החדשות, אשר מחוברות למחשב הרכב ותלויות בשילוט הקו, לא תופיע לנהג כל אופציה לחייב חוזה שלא מתאים לקוד הנסיעה בקו הספציפי שהוא מבצע כעת.
 
בנוסף, קיים צג גדול בו הנוסע יכול לראות על מה הנהג בוחר לחייב ופתקית מתקבלת בכל העברת רב קו (גם נסיעת מעבר, גם נסיעת המשך, גם על חופשי חודשי), כדי שלא תקרנה טעות שכזאת שהנוסע לא יוכל לשים לב אליה.
