מי מסתתר בעץ?

הרופא של הדיונה

החומט היפה ביותר על הדיונה (ולדעתי היפה ביותר בארץ) הוא החומט הרפואי המצוייד בחרטום מפואר המאפשר התחפרות מהירה בחול ללא הטעם של הגרגרים בפה. בין אצבעות הרגלים ישנם "זיזים" אשר יוצרים עם האצבעות מבנה של משוט המאפשר לחומט לשכב על בטנו השטוחה ולחתור לו להנאתו בים החולות. בדומה לזוחלים בבתי גידול מימיים, גם לחומט הרפואי נחיקים בולטים בצידו העליון של הראש המאפשרים להתחפר ולהשאיר את פתחי האויר מחוץ לחול. בעבר במגזרים מסויימים האמינו כי לחומט הנ"ל סגולות רפואיות, כמובן לא ליפני שיובש וניקטש, עובדה אשר פגעה המין זה. כיום נפוץ למדי בחולות מערב הנגב וניצפה בעיקר בשעות הבוקר ואחר הצהריים
 
והפעיל יום האחרון

חרדון החולות אשר לכאורה הנו יצור פעיל קרקע נצפה לעיתים קרובות כשהוא ישן במרומי לענה חד זרעית . בסיור האחרון הלכתי אחרי עקבות של חרדון חולות ובקצה נמצא חרדון חולות מת אשר הוכש ברגלו ככל הנראה ע" עכן באחת המחילות. אי לכך אני מצרף תמונה של פרט אחר מאחד הסיורים הקודמים
 
זה הקטן גדול לא יהיה

יוצא לו לטייל עם חשכה ועובר בין המחילות של השנוניות הפעילות יום וטורף אותן להנאתו. השנוניות המטרה להתגונן מפני הטורף בשנתן חופרות מספר גדול מאוד של מחילות ובכך מקטינות את הסיכוי להיטרף. מודל פשוט שנבנה בעבר לסיכון הטריפה של השנוניות ע"י העכנים מתאר משוואה פשוטה : הסיכוי של שנונית להיטרף למעשה הנו השנונית חלקי מספר המחילות שהיא חפרה כפול יעילות הטריפה (אשר מכילה בתוכה את מס' העכנים יעילותם גודל השטח וכו'). המודל מסובך יותר אך זהו הרעיון המרכזי שלו. השטח המועדף של העכן הקטן הוא לרוב דיונות חצי יציבות למרות שניתן לראות פרטים שלו בכל בתי הגידול החולי. בשעת סכנה לעיתים פותח העכן את פיו וחושף את שיני הארס שלו תוך כדי השמעת קולות שיפה הנובעים משיפשוף הקשקשים
 
האח הגדול

בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תפוצתם של עכני החרטומים במערב הנגב. בעבר תפוצתם הצטמצמה לדיונה אחת אך כיום הם מצויים כמעט בכל דיונה במערב הנגב. לאחרונה נצפו מספר פרטים גם לא רחוק מרמת חובב. אחת התיאוריות שנשמעה לגבי המין הנ"ל הינה שהמין הובא לארץ ע"י אדם כלשהו (ולא ארחיב את הדיבור בנושא) והמין פשוט הולך ומשגשג ותפוצתו מתרחבת לכל בתי הגידול החוליים. עכן החרטומים כמו העכן הקטן יוצא לפעילות קצת אחרי רדת החשיכה וניזון מזוחלים וממכרסמים שהוא צד ע"י סריקת מחילות או התחפרות ומערב. לא ידוע על הסבר אבולוציוני מקובל לפונקציונליות של הקרנים הבנויות כל אחת מקשקש בודד מאורך (בשונה מקרני השפיפון). בעבר שוייך כתת מין של העכן הגדול למרות שנראה שונה ממנו לחלוטין.
 
../images/Emo207.gif

באיזה סביבה יש עכנים אני מת ליראות אותם בטהע ולצלם או עם יש איזה משהו מהמרכז שהולך לעשות סיור הוא מוזמן לצרף אותי חח
 
גם זעמנים מטיילים על הדיונה

והראשון הפולני שלהמשפחה, לא נושך ולא מתעצבן יותר מדי, למרות שיכול להשמיע קולות שיפה מדי פעם ועם קצת לחץ "לשחרר עודפים" מפתח הביב המפיקים ארומה מאוד לא נעימה לחלל האויר אשר נשארת למזכרת עד החזרה הביתה כמזכרת. כמו העכן הקטן גם מין זה ניזון בעיקר משנוניות פעילות יום. ולכן נאלץ לנוע ממחילה למחילה ולבדוק האם היא מאוכלסת. העקבות של המין מאוד טיפוסיים היות ולאורך הזחילה דוחף הנחש את ראשו לחול מדי, פעם פעולה המאפיינת רק אותו.
 
כמו שנאמר "ליד"

מדברית עינונית אשר חייה סביב הדיונות בקרקעות יציבות בעלות כיסוי של אבנים והנה הגברת כולה:
 
רשימה קצרה של שאר המינים על הדיונה

שממית קרקע, פעילת לילה הנפוצה גם כן בחולות מערב הנגב הנה הישימונית רביבים. אף אחד לא מזהה את התמונה הקודמת?!!
 
באזורים היציבים ניתן למצוא

את בת דודתה של ישימונית הרביבים - ישימונית מצויה - נפותה כמעט בכל מקום בעל קרקע יציבה בנגב, וחודרת לחולות דרום מישור החוף
 
עובר אורח בדיונה

נחש ג'נרליסט אשר מאכלס גם קרקעות חוליות וגם קרקעות יציבות בכל הנגב - ארבע קו מובהק. במערב הנגב כל הפרטים שראיתי עד היום מלבד פרט אחד באזור אשלים היו ללא "קווים" ברורים לאורך הגב. אחד המהירים בנחשי ארצנו (אם לא המהיר מכולם), ניזון מלטאות פעילות יום ולעיתים מציפורים שהוא תופס על שיחים.
 
סוחב את הכסף בדיונה

מטבעון מדבר כמו הארבע קו - ג'נרליסט בבחירת הקרקע אך בשונה ממנו פעיל בעיקר בשעות הערב והלילה (בחורף ניתן לעיתים לצפייה בפעילות יומית)
 
הדוס ממישור החוף

בעשור האחרון הופיעו די הרבה נחשי כיפה אשר לא היו נפוצים אם בכלל בעבר בחולות מערב הנגב ולי לפחות היו מוכרים רק מחולות דרום מישור החוף
 
למעלה