בעלה מתנגד בתקיפות לאשפוז
הוא צלצל היום ודיבר איתה. הוא שמע שהיא בוכה והיא סיפרה לו הכל. בינתיים הוא לא חוזר כי זה בעייתי, אבל אנחנו איתה. חשבתי לבוא אליה, אבל היא התקשרה וביקשה לבוא אלי. פחדתי שעם הרבה קלונקס היא תרדם על ההגה אבל היא התעקשה. ישבה שעה והלכה. בהתחלה מצב הרוח שלה היה טוב יותר אבל לאחר כמה דקות הוא שוב השתנה. אז היא לקחה את התיק שלה ונסעה הביתה (מרחק של 5 דקות ממני). ביקשתי ממנה שאסע אחריה, שאקפיץ אותה, משהו - אבל היא בשלה. היא מאוד עקשנית. לגבי הצלילות, היא צלולה והיא מודעת למעשיה. אני מאמינה שאם היא היתה רוצה להתאבד, היא היתה עושה זאת כבר מזמן. יש שיפור קל במצב הרוח, דיברתי איתה לפני דקות מספר. מחר יש לה שיחה עם הפסיכיאטר, נקוה שיהיה בסדר. ולמי ששאל, אני כל הזמן מדברת עם הפסיכיאטר, לפחות פעמיים ביום. תודה לכם על הדאגה, האמפתיה והעצות.
