מכתב של בודדה

[לייציק]

הנה כ א ן ../images/Emo26.gif למטה

תמונות של הציורים שעל החומה

 

[חונה לרגע]

לייציק - תתחדשו המנורה מקסימה../images/Emo45.gif

עיסקה טובה - תהנו

 

[emmy5]

בוקר טוב לכולכם,עכשיו יש לנו אור ..

בבית. לייציק תדחדשי ...תודה שאת משתפת אותנו ... שיהיה לכולם יום שקט ו נעים ..כמה טוב שאני לא חייבת לרוץ...

 

[yaely2]

אמי, את דווקא חייבת לרוץ, אבל../images/Emo55.gif

אמי שלום,

את דווקא חייבת לרוץ .......לפגישה של הפורום. אבל את לא רצה, ולא הולכת אפילו לא לאט. טוענת שאת עסוקה

. אמי בשביל לא לבוא יש אלף סיבות, בשביל לבוא צריך רק סיבה אחת.

נשמח לראותך יעלי

 

[emmy5]

יעלי , את כל כך צודקת...

אבל יש לי חברה בבאר שבע ..אתה אני נוסעת כל הזמן לחוץ לארץ .. לבקר אחת את השניה מאוד קשה...היא בבאר שבע אני בחיפה . יותר קל להפגש בשדה תעופה ולנסוע לחול ..דווקא עכשיו החלטתי לבקר אותה ..חג... ,משפחה אזדמנות לראות את כולם .באמת מצטערת.

 

[לייציק]

חונה'לה חמודה, אני רואה בכם ידידים

ואני מאד אוהבת לשתף ידידים בדברים השמחים שקורים לי

אבי נהג לאמר תמיד: "אם רע לכם, אל תספרו לאף אחד. אם טוב לכם ספרו לכולם... כי הרי אם תספרו שרע לכם, תצערו את ידידיכם ותשמחו את אויביכם, ואם תספרו שטוב לכם ידיכם ישמחו ואויביכם יתפוצצו..."

אני לא חושבת שיש לי אויבים... אבל את ידידי אני רוצה רק לשמח ...

 

[לייציק]

ידיכם=ידידיכם ו-../images/Emo51.gif לך חונה ../images/Emo140.gif

 

[לייציק]

אממייייי |מואההההה| לך ../images/Emo24.gif

 

[emmy5]

רק עכשיו קבלתי את הנשיקה ../images/Emo51.gif

לך מגיע הרבה נשיקות ... יופי של אתר יש לנו עכשיו ... מחר אני נוסעת ,יהיה לי יופי של סיפורים על החברות וחברים החדשים .

 

[לייציק]

היי מאמי, תעשי חיים משוגעים ../images/Emo140.gif

ותספרי לנו איך היה ... ובכלל, ספרי לנו על באר-שבע היום ומה יש לראות בה ... להתראווווות

 

[מנורה]

בוקר טוב תתחדשי עכשיו יש לנו../images/Emo62.gif

איך היתה החתונה?

 

[באיה]

ויהי אור ../images/Emo62.gif

 

[maxima]

אני אוהבת קקטוסים.........

אין לי גינה אבל יש לי אדניות יש לי בין השאר קקטוס שנתן פרחים מדהימים לבנים צחורים ענקיים בצורת גביע עם אבקנים צהובים הם פורחים לילה אחד ובבוקר מתחילים לנבול.

 

[matanpt]

יש עוד סיפורים על הנושא הכאוב הזה

סימון דה בובאר, מספרת על התמודדותה עם מחלת הסרטן של אמה ב- "מוות קל מאד". יהושע קנז, בסיפור: בדרך אל החתולים" מתאר את חייה של אשה מבוגרת, הנאלצת ללכת לבי"ח, ושם נגזלת ממנה עצמאותה. חנה נוה, בספרה "נוסעים ונוסעות", מנתחת את הסיפור. ישר כח לסבאורי, על האומץ להביא את הנושא לדיון. אני מאחלת לחברי הפורום, חג סוכות שמח. ושכולנו נהנה מהחיים. ממני, עסוקה בסוכה.

 

[באה לפעמים]

סבא אורי יצא לי להיות במחיצתה של

אישה מבוגרת מאד, כבת 90 , שזכרונה לא כל כך איתה ותפקודה הולך ובוגד. ישבתי לצידה, כאשר באתי לבקרה במיוחד, ושאלתי אותה לגבי אהבותיה בהיותה צעירה, וראה איזה פלא, עיניה פתאום ברקו, והיא החלה לספר לי סיפור נעוריה. זה היה כל כך מרגש מצד אחד וכל כך מעניין מהצד השני. בתה שבאה איתי היתה המומה. מזה זמן מה היא הפסיקה להתיחס אליה כאל מישהי שאפשר עוד לתקשר. לו רק היו נותנים את ההזדמנות לכל אותם המבוגרים, לספר את שעולה במוחם ובזכרונותיהם, לו רק היה הסבלנות לשמוע ולהתעניין, להתעניין על ב א מ ת, ולא רק מתוך נימוס.

 

[bimbo.]

אני חושבת....

שב(חוסר) תרבות ההתנהגות כלפי מבוגרים, אשמים המסרים, שבראשם עומדת הסיסמא "העולם שייך לצעירים". מדוע שייך לצעירים? מה הם הספיקו כבר לעשות בחייהם? והצעירים מקבלים את זה כמובן מאליו: לא מתייחסים למבוגרים, מזלזלים (לא כולם כאלה, אבל רובם), לועגים ועושים ככל העולה על רוחם. זה כל כך מרתיח

אגב, זה אופייני לעולם המערבי. בתרבות המזרח ואצל השבטים באפריקה (אם עוד לא התקלקלו בנתיים), או אצל האסקימוסים זה לא קיים. שם מכבדים את המבוגר. מחר כנראה אסע לאחד המקומות האלה.

 

[באה לפעמים]

בימבו......מחר את נוסעת

לאלסקה ?

שם משאירים את הזקנים שיאכלו אותם הדובים. היה פעם סרט על זה..... והסצנה זכורה לי מאד, ממש נחרטה בזכרוני. כאשר אנחנו היינו צעירים, העולם היה באפטר שוק אחרי המלחמה, ולמי היה זמן לחשוב שהעולם שייך לצעירים. היום, בעולם השפע והטכנולוגיה המתקדמת, העולם שייך יותר ויותר לצעירים. לי יוצא לעבוד הרבה מאד עם צעירים, ואין לי בעיה להסתדר איתם. אני כל הזמן זוכרת את עצמי, שגם אני לא בדיוק הקשבתי ל"זקנים" כי חשבתי שאני המצאתי את העולם, ובמיוחד את האהבה.

 

[maxima]

אם אני לא טועה ....

זה היה בסרט תמימים ופראים לא משאירים את הזקנים הם פשוט קמים ויוצאים לערבות השלג כשהם מרגישים שהם לא יכולים להביא יותר תועלת והם לנטל על המשפחה.

 

[באה לפעמים]

גם את זוכרת את הסרט ההוא?

הסצנה הזו של הזקנה שנשארת לבדה לחכות לדוב שיוכל אותה...... חקוקה...ועוד איך חקוקה.

 

[לייציק]

גם אני זוכרת את הסרט הזה, אם

אינני טועה, שיחק שם השחקן אנטוני קווין. באחת הסצינות, מציע המארח לאורח לישון עם אשתו. זה נחשב כבוד גדול ואם האורח מסרב, זה נחשב כעלבון ... זוכרת גם את הסצינה עם האמא הזקנה שכבר לא יכולה יותר ללעוס את האוכל. רק שתדעו, שזה נחשב מוות קל מאד. היא יושבת בשלג בקור של למטה מ-40 או 50 מעלות... הקור מרדים אותה והיא קופאת במהירות תוך כדי שינה. אל תדאגו... עד שהדב מגיע היא כבר מזמן מתה ...