מלחינים הומואים...
- פותח הנושא jsbwam
- פורסם בתאריך
יש כל מיני, חלק מהימן חלק פחות...
הראשון שידוע לי הוא הנדל, שלפי מה שרמזו לנו בשיעורי תולדות המוסיקה, היה לו מזכיר (או שמא - מזקיר?) בגרמניה שהתלווה אליו מאוחר לאנגליה, וכנראה היה המאהב שלו. שמעתי גם סברות ששוברט היה הומו, ובשל פעילות זו נדבר בסיפיליס ממנה מת. אני לא ערב לעובדות הללו. טענה נוספת הועלתה באזני בדבר נטיותיו של ברוקנר. צ'ייקובסקי, כמובן. ליאונרד ברנשטיין, מלחין פסנתרן ומנצח, היה חובב בנים ידוע ומוכר שאף חי בנפרד מאשתו וילדיו למשך תקופה כדי לחיות עם גבר (או גברים), במוצהר. בנג'מין בריטן היה בן זוגו של הזמר פיטר פירס, אשר חלק נכבד מהמוסיקה הווקאלית של בריטן נכתבה עבורו. ונדמה לי שגם פיטר מקסוול דייוויס, המלחין הבריטי, אבל יכול להיות שאני מתבלבל עם מייקל טיפט, בריטי גם כן. ולשאלה שלי - מה מעניין בזה? למה זה חשוב?
הראשון שידוע לי הוא הנדל, שלפי מה שרמזו לנו בשיעורי תולדות המוסיקה, היה לו מזכיר (או שמא - מזקיר?) בגרמניה שהתלווה אליו מאוחר לאנגליה, וכנראה היה המאהב שלו. שמעתי גם סברות ששוברט היה הומו, ובשל פעילות זו נדבר בסיפיליס ממנה מת. אני לא ערב לעובדות הללו. טענה נוספת הועלתה באזני בדבר נטיותיו של ברוקנר. צ'ייקובסקי, כמובן. ליאונרד ברנשטיין, מלחין פסנתרן ומנצח, היה חובב בנים ידוע ומוכר שאף חי בנפרד מאשתו וילדיו למשך תקופה כדי לחיות עם גבר (או גברים), במוצהר. בנג'מין בריטן היה בן זוגו של הזמר פיטר פירס, אשר חלק נכבד מהמוסיקה הווקאלית של בריטן נכתבה עבורו. ונדמה לי שגם פיטר מקסוול דייוויס, המלחין הבריטי, אבל יכול להיות שאני מתבלבל עם מייקל טיפט, בריטי גם כן. ולשאלה שלי - מה מעניין בזה? למה זה חשוב?
אולי...
יותר מהנטיות המיניות, לדעתי ההתמודדות עם הזהות המינית של המלחין כאדם מול עצמו ומול החברה בה הוא חי, כחלק ממה שמעסיק אותו בחייו הרגשיים זה משהו שבהחלט יכול להשפיע על יצירה, וגם השפיע. הדוגמה המפורסמת היא זו של צ'ייקובסקי, שבסימפוניה הפתטית שלו ביטא את התסכול שלו על היותו בארון. כמו כן ידוע שמאהלר סבל מאימפוטנציה (לא נטייה מינית, אבל קשור לזהות מינית בכללי...), ויש הטוענים שזה גרם לו לכתוב סימפוניות רחבות היקף כמו שהוא כתב. לעומת זאת היותו של מוצרט דון ג'ובאני קטן בפני עצמו, באה לביטוי גם במוזיקה שלו, ובייחוד באופרה "דון ג'ובאני", בה ישנם רגעים שבהם הוא מזדהה בגלוי יותר עם דון ג'ובאני מאשר עם הנשים המרומות או בני זוגן האומללים (למשל בדואט המפורסם עם צרלינה)...
יותר מהנטיות המיניות, לדעתי ההתמודדות עם הזהות המינית של המלחין כאדם מול עצמו ומול החברה בה הוא חי, כחלק ממה שמעסיק אותו בחייו הרגשיים זה משהו שבהחלט יכול להשפיע על יצירה, וגם השפיע. הדוגמה המפורסמת היא זו של צ'ייקובסקי, שבסימפוניה הפתטית שלו ביטא את התסכול שלו על היותו בארון. כמו כן ידוע שמאהלר סבל מאימפוטנציה (לא נטייה מינית, אבל קשור לזהות מינית בכללי...), ויש הטוענים שזה גרם לו לכתוב סימפוניות רחבות היקף כמו שהוא כתב. לעומת זאת היותו של מוצרט דון ג'ובאני קטן בפני עצמו, באה לביטוי גם במוזיקה שלו, ובייחוד באופרה "דון ג'ובאני", בה ישנם רגעים שבהם הוא מזדהה בגלוי יותר עם דון ג'ובאני מאשר עם הנשים המרומות או בני זוגן האומללים (למשל בדואט המפורסם עם צרלינה)...
Christofer Robin
New member
../images/Emo13.gif
אני משער שגם זה קורה... צריך לפתוח שירשור על מלחינים נקרופילים.
אני משער שגם זה קורה... צריך לפתוח שירשור על מלחינים נקרופילים.
אני דווקא חושב שאפשר להבין למה...
...זה מעניין. לפחות החל מאמצע המאה ה-19 מלחינים כתבו פחות ופחות מוזיקה אבסולוטית ויותר מוזיקה תכניתית או מוזיקה שמביעה משהו, ובכך מוזיקה אישית יותר. אז זה כן יכול להיות מעניין עבור הומו לדעת איזה מלחין היה הומו ואולי כלל זאת ביצירה שלו. והרי נטען לא פעם ולא פעמיים שהסימפוניה השישית של צ'ייקובסקי מבטאת את הכאב והסבל שנגרם לו עקב היותו הומוסקסואל נרדף. מהסיבה הזאת, שזה משהו שיכול לבוא לידי ביטוי ביצירה לא פחות מאשר האוברטונים ההומוסקסואליים שאפשר למצוא למשל ביצירות של אוסקר ויילד (ולמי שלא קרא את "תמונתו של דוריאן גריי", חובה), כך זה אפשרי לחפש, ואולי אפילו למצוא, אוברטונים כאלה במוזיקה של מלחינים הומואים, ואני בהחלט מבין את הרצון של מאזין למצוא מכנה משותף עם היוצר.
...זה מעניין. לפחות החל מאמצע המאה ה-19 מלחינים כתבו פחות ופחות מוזיקה אבסולוטית ויותר מוזיקה תכניתית או מוזיקה שמביעה משהו, ובכך מוזיקה אישית יותר. אז זה כן יכול להיות מעניין עבור הומו לדעת איזה מלחין היה הומו ואולי כלל זאת ביצירה שלו. והרי נטען לא פעם ולא פעמיים שהסימפוניה השישית של צ'ייקובסקי מבטאת את הכאב והסבל שנגרם לו עקב היותו הומוסקסואל נרדף. מהסיבה הזאת, שזה משהו שיכול לבוא לידי ביטוי ביצירה לא פחות מאשר האוברטונים ההומוסקסואליים שאפשר למצוא למשל ביצירות של אוסקר ויילד (ולמי שלא קרא את "תמונתו של דוריאן גריי", חובה), כך זה אפשרי לחפש, ואולי אפילו למצוא, אוברטונים כאלה במוזיקה של מלחינים הומואים, ואני בהחלט מבין את הרצון של מאזין למצוא מכנה משותף עם היוצר.
דוריאן גריי
אפרופו הספר הנפלא הזה, שקראתי אותו לא מזמן, אע"פ מוסר ההשכל הכללי בספר, וויילד כל כך מתענג ומפליג בתיאורי היופי של דוריאן וההערצה של הדמויות הסובבות אותו ליופי הזה, שאי אפשר לטעות.... בנוסף, תיאור הגן מהפרק הראשון בכלל מסגיר... מעניין אם יש התייחסויות מוזיקליות לספר.
אפרופו הספר הנפלא הזה, שקראתי אותו לא מזמן, אע"פ מוסר ההשכל הכללי בספר, וויילד כל כך מתענג ומפליג בתיאורי היופי של דוריאן וההערצה של הדמויות הסובבות אותו ליופי הזה, שאי אפשר לטעות.... בנוסף, תיאור הגן מהפרק הראשון בכלל מסגיר... מעניין אם יש התייחסויות מוזיקליות לספר.
Christofer Robin
New member
ידוע לכם באיזו הוצאה יצא הספר?
בעברית או באנגלית?
באנגלית הספר יצא בהמון הוצאות, מפני שאין עליו זכויות יוצרים. אתה יכול למצוא במחיר נמוך ביותר בהוצאת פינגוין, שמתמחה בקלאסיקות אנגליות במחיר שווה לכל נפש. בעברית הספר גם יצא בכמה הוצאו (בתרגומים שונים). אם אינני טועה יצא גם בהוצאה זמורה-ביתן, שאני מאוד סומך על התרגומים שלהם מאנגלית.
באנגלית הספר יצא בהמון הוצאות, מפני שאין עליו זכויות יוצרים. אתה יכול למצוא במחיר נמוך ביותר בהוצאת פינגוין, שמתמחה בקלאסיקות אנגליות במחיר שווה לכל נפש. בעברית הספר גם יצא בכמה הוצאו (בתרגומים שונים). אם אינני טועה יצא גם בהוצאה זמורה-ביתן, שאני מאוד סומך על התרגומים שלהם מאנגלית.
Christofer Robin
New member
תודה לכולכם...
אני משער שהאנגלית שלי לא טובה כשל אוסקר ווילד, אך זאת הזדמנות טובה לשפר...
אני משער שהאנגלית שלי לא טובה כשל אוסקר ווילד, אך זאת הזדמנות טובה לשפר...
אני אישית לא חושב
באופן כללי יש הגדרה של "מוזיקה נשית" (כמו נגיד נוקטורנים של שופן למשל) כנגד "מוזיקה גברית" (למשל פרק אחרון של השמינית של ברוקנר), אבל היא די שטחית לדעתי. בכלל ההכנסה של סוגי אסתטיקה שונים תחת מטריה של נטייה מינית כזו או אחרת נראית לי סטריוטיפית ולא מעמיקה. בהודעה שכתבתי למעלה הסברתי את דעתי הנושא השפעתה של הזהות המינית על המלחין.
באופן כללי יש הגדרה של "מוזיקה נשית" (כמו נגיד נוקטורנים של שופן למשל) כנגד "מוזיקה גברית" (למשל פרק אחרון של השמינית של ברוקנר), אבל היא די שטחית לדעתי. בכלל ההכנסה של סוגי אסתטיקה שונים תחת מטריה של נטייה מינית כזו או אחרת נראית לי סטריוטיפית ולא מעמיקה. בהודעה שכתבתי למעלה הסברתי את דעתי הנושא השפעתה של הזהות המינית על המלחין.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.