מלעה את הנושא הראשון על סדר היום...

[shelycat]

מלעה את הנושא הראשון על סדר היום...

פסח אשר ידוע כחג משפחתי הולך ומתקרב בצעדי ענק... והשנה אתם כבר נשואים כך שהתפצלות בין הצדדים ,אם היתה אופציה כזו לפני החתונה,) היא כבר לא מקובלת.... אז מה עושים פסח ראשון כנשואים... א. הולכים אל הורי הכלה ב. הולכים אל הורי החתן ג. עושים פסח משותף לשני הצדדים??? איך פותרים את הבעיה ההורים לוחצים וכולם רוצים אתכם שם.... שלי

 

[shelycat]

מלעה=מעלה

 

[jess ועוד]

או יופי שאמרת מה שאמרת

אנחנו בגלל שהתחתנו שבועיים לפני פסח ופסח הראשון ההורים שלי הזמינו אצלם וההורים של בעלי היו מוזמנים אז החלטנו שאנחנו אצל ההורים שלי ומפה מתחיל סבב שנה אחת פסח אצל ההורים שלי ואחרי זה שנה של פס אצל ההורים שלו וראש השנה הפוך כשפסח אצל ההורים שלי ראש השנה אצל ההורים שלו ושנה אחרי זה הופכים ככה כולם מרוצים אבל לדעתי אם להיות אמיתיים רצינו בכלל כדי למנוע מריבה לעשות פסח בחוץ לפחות את הראשון בתור זוג נשוי בחו"ל בחופש בצימר הכל רק לא עם ההורים אבל לא יצא

 

[nikit1]

נושא כאוב...

אצלנו הסבב עוד יותר מסובך כיוון שהוריו של אסף גרושים. אז השנה זה התור של אמא שלו והחלטנו לפחות הפעם כדי למנוע חיכוכים מיותרים לאחד את אבא שלי עם אמא שלו בליל הסדר ואילו חג שני אנחנו עושים עם חמי (בלי אבא שלי). היה לנו חשוב שחג ראשון שלנו כזוג נשוי נעשה עם כל ההורים יחד (עד כמה שניתן במצבנו...)

 

[dorlim]

אמנם עוד לא נשואים, אבל עד פסח - כן

גם אצלנו הבלאגן חוגג ואנחנו רצינו לפתור אותו ביציאה לירח דבש עוד לפני ערב הפסח, אלא שעל הרעיון הזה הוטל וטו כולל (לדוגמא - ציטוט של סבתא של דורון "מה לא תעשו איתי את החג? אני כבר זקנה, ומי יודע אם אני אהיה פה בכלל בפסח הבא..."). הפתרון של ההורים שלנו היה לעשות את ליל הסדר ביחד. מאחר ואנחנו מתחתנים בדיוק שבוע לפני ליל הסדר, יוצא שיום שישי לפני החתונה יש ארוחת ערב משפחתית (30 איש) אצל ההורים של דורון עם כל הגורמים משני הצדדים, למחרת שבת חתן בבית הכנסת (כ70 איש), מייד אח"כ ארוחת צהריים משפחתית (כ-40 איש), ביום רביעי החתונה ושבוע אח"כ כ- 20 איש בליל הסדר. ושלא תחשבו שאנחנו היינו חלק בהפקות האלה, הכל "באדיבות" ההורים, לא היתה לנו ברירה אלא להסכים לזה. בסה"כ רצינו להגיע הביתה בשלום...

 

[fila]

כן - קצת בעייתי../images/Emo8.gif

בעקרון אנחנו עושים אצל ההורים שלי את כל החגים החשובים(כולל סוכות ושבועות

(להורים שלו אנחנו הולכים בד"כ ביום החג ) העינין הוא המשפחה שלי מאוד קטנה ההורים שלי אחי ואני. אז אם גם אני נעדרת זה כבר דיי עצוב.... בכל אופן הוא הציע שנעשה את הסדר אצל המשפחה שלו - הם 10 אחים!!! וממש לא בא לי - אז הייתי קצת רגשנית ואמרתי שאני לא יכולה לעשות את זה להורים שלי הוא הסכים-כי הוא אחלה; ולא נותר לי להחזיק אצבעות שהוא באמת יהיה בליל הסדר כי בעקרון יש לו מילואים

 

[שמופית]

אצלנו המצב דומה...

המשפחה שלי קטנטונת - 5 איש לסדר פסח, ומאחר ואבא שלי נפטר בליל הסדר לפני 7 שנים, לאף אחד גם אין חשק לעשות סדר כהלכתו. המשפחה של תמיר, מצד שני, גדולה ושומרת מסורת ואצלם סדר זה סדר. אז אני עדיין לא יודעת איפה נהיה בסדר, אבל אני חייבת להגיד שבכל פעם שאני חושבת על זה, אני עומדת לפרוץ בבכי. אפשר לוותר על ליל סדר לתמיד ?

 

[אתי אלבכרי]

לא!!! אבל אפשר לחשוב אולי שכשיהיו

לך ולתמיר ילדים יהיה להם מזל גדול ששני הוריהם יהיו בליל הסדר עם משפחה תומכת מסביב. צריך ללמוד לראות את הצדדים הטובים בכל דבר. אף אחד לא מחזיר אדם אהוב שהלך לעולמו. אז אם יש לך מזל ויש לתמיר משפחה שחוגגת תלכי על זה. אני בטוחה שאביך היה חושב כמוני והיה רוצה לראות את נכדיו סביב השולחן בליל הסדר.

 

[kisses]

שמופית היקרה אני מבינה אותך

במאות האחוזים גם אצלי כשעוד הייתי גרה בארץ הפסקנו לעשות סדר מכיוון שסבי ניפטר אומנם לפני כ - 10 שנים אבל זה כבר לא היה אותו הדבר לכן הפתרון שמצאנו היה לעשות ארוחה משפחתית גדולה מבלי ליקרוא את ההגדה רק להיות ביחד לכן אולי כדאי שתדברי עם תמיר על כך אני בטוחה שהוא יבין ותנסו לעשות סדר שהוא לא סדר אלה רק להיות ביחד יותר אני גם בטוחה שאימך השנה תישמח להיות עם משפחתה החדשה. שלך ליאת

 

[שמופית]

אתי וליאת ../images/Emo24.gif תודה !

אין ספק שנצטרך להגיע לאיזושהי הסכמה והסדר. אני יודעת שתמיר תומך בי במאה אחוז ומבין את המצב, וגם אני אצטרך להתגמש ולהתעלות על הדכאון שתוקף אותי כחודש לפני פסח ולא תהיה ברירה אלא לשים את המסכה המחייכת ולהצטרף למשפוחה לקריאת ההגדה. ליאת, הרעיון שלך עבד אצלנו במשפחה 7 שנים, והיו שנים שאפילו הגדלנו לעשות ו"ברחנו" לחו"ל אבל נראה לי שהשנה אני אנסה להיות משפחתית... נראה... יש עוד שבועיים-שלושה לא ? ים בזמן... ושוב - המון תודה !

 

[utopia1]

אנחנו אמנם לא נשואים עדיין

(מקווה שזה לא מפריע למישהי...), אבל אנחנו חיים יחד כבר זמן מה. החלטנו שאת חג הפסת אנחנו חוגגים עם הורי החבר, כיוון שאצלהם יש סדר לפי המסורת וזה חשוב מאד למשפחתו (כל המשפחה המורחבת חוגגת יחדיו) ואצלי בבית ההורים, משובר בעוד ארוחה חגיגית (בלי הגדה וכו´). את ראש השנה אנחנו חוגגים עם ההורים שלי. וכך כולם מרוצים... דרך אגב, השנה נחגוג את פסח עם משפחתי בחו"ל (אבל הוריו לא כועסים ומקבלים את זה בשמחה!). בהצלחה בכל מה שתחליטו.

 

[סיגל2]

פסח זו אכן בעיה מאד מוכרת. אף אחד

לא רוצה לפגוע באף משפחה. אצלנו אנו עושים תורנות כל שנה אצל משפחה אחרת. פעם אצל ההורים שלי, פעם אצל ההורים של בעלי ופעם אצל ההורים של גיסתי ופעם אצל הורים של אשתו של אחיו של בעלי. נשמע מסובך, אכן כן במיוחד שלא תמיד זוכרים איפה היינו שנה שעברה, אבל אין מה לעשות זה הפיתרון האידיאלי בשבילנו.

 

[pumpkin]

היי סיגל , טוב לראות אותך פה !

אני ממש בטוחה שראיתי אותך ביום חמישי בבוקר חוצה את רחוב משכית ליד ה-forum בהרצליה, סליחה שלא אמרתי שלום פשוט הייתי באוטו ולפני שהספקתי לעכל שזאת את כבר חצית את הכביש. אז קבלי

עכשיו

 

[סיגל2]

היי פמפקין, את גם עובדת בהרצליה?

את לא צריכה להתנצל, כי גם אני לא הבחנתי אבל זה כתוצאה מכך שאני עדיין חצי ישנה ולא מבחינה באף אחד, אפילו בעלי יכול היה לעבור לידי ואני לא הייתי שמה לב

שיהיה לך המשך יום נעים וקבלי

ממני בחזרה. סיגל

 

[הילית*]

באמת סוגיה בעייתית וחשובה

אנחנו עוד לפני החתונה היינו קופצים לשתי המשפחות ואז תמיד הרגשנו שאנחנו מפספסים משהו ותמיד כל צד רוצה שנהיה אצלו יותר. בפסח שעבר, 4 חודשים לפני החתונה הייתי חולה ולכן החלטנו לקפוץ רק למשפחה שלי לזמן קצר. ההחלטה שקיבלנו בעקבות אותו חג שכל פעם נעשה את החג אצל צד אחד בלבד ואכן בראש השנה היינו אצל הצד שלי ובפסח אנחנו מתכוונים להיות בצד שלו. אבל ההורים שלי עדיין רוצים שנבוא רק להגיד חג שמח אז ככה יש למעשה כמה אפשרויות: -לעשות כל חג אצל צד אחר -לקפוץ על כל החתונות ובמידה ומשפחה אחת מתחילה מוקדם יותר אז להתחיל איתה ולסיים עם אלו שמתחילים מאוחר יותר -לקפוץ רק להגיד חג שמח/ שנה טובה ולהמשיך הלאה לצד השני

 

[יעלי2]

הגלתם את ההורים שלך לטוב ועכשיו

הם לא רוצים לוותר עליכם, למרות שזה כברלא כיף לעשות מסע דילוגים בין החריימה/גפילטה פיש לקינוח.

 

[הילית*]

הקטע הוא שאצלנו זו אותה עדה ../images/Emo8.gif

אז מה שאוכלים פה אוכלים גם שם

 

[שביב שני]

הילית, האם תצטרכי עכשיו לשקול שוב

את "תכנית הגמילה" שלך?

 

[הילית*]

מהפורומים ?

אני נגמלת לאט לאט מחוסר ברירה- יש לי המון עבודה...

 

[נופר30]

אומנם עדיין לא נשואה אבל חיים ביחד

שנה שעברה זה היה רק ההתחלה ואני ואמא שלי נסענו לאחותי בארה"ב ומאז ראש השנה פשוט אמא שלו מזמינה את אמא שלי ואנחנו הולכות יחד אצלינו זה מעט שונה אמא שלי היא זאת שהולכת כל פעם מאחר ואין לי אבא אמא שלי שנה אחת עושה אצל אחותה פסח באוסטריה שנה אחת אצל אחותי איתי עכשוו כשאנחנו מתחתנים אנחנו נעשה תמיד אצל ההורים שלו ואמא שלי פשוט תבוא לשם בחגים או תיסע לאחותי ונפתרה הבעיה