לא רעעע
קולולולו > אקסטרני שיגועים- שיהיה טוב. להצליח, להפתח, לעשות את הבגרויות כמו שצריך.
- בקשר לבגרויות אני עוד לא יודעת, הן מתחילות אוטוטו. אבל סה"כ אני חושבת שאין יום שאני מתחרטת שעברתי לבי"ס שלי, טוב לי שיש לי עם מי דבר, טוב לי עם החברה, טוב להרגיש שיש מי שתומך אבל גם לא נכנס לוריד ושוחק אמביציה P: בקיצור די מצאתי את המקום שלי מהבחינה הזו, קצת מאוחר אמנם אבל ניחא. > לפתח צילום- כי אם יש משהו שבאמת חבל שלא עשיתי ( חוץ מהגניקולוג)- זה הסעיף הזה --
הייתי בקורס של פוקוס, התעניינתי, למדתי והתקדמתי. > לעבור על הצד הטוב ביותר את השטויות הצה"ליות של הצו הראשון ( אוטוטו) -
וויליס, אני מקווה שבאמת על הצד הטוב ביותר. לקב"ן לא שלחו אותי, הפרופיל שלי סביר (64), שאר הנתונים כנראה בסדר גמור. בינתיים פניתי לאן שהתאפשר בשביל לעשות חור בראש, גם מהצד שלי מבחוץ וגם עם עוד 1-2 שליחי שיר מתוך המערכת. ולפניי החור בראש שלחו לי זימונים למאבחנת פסיכוטכנית ולדוברות ומידע, אולי עוד יצא מזה משהו. > אם עם זיו- שיהיה איתו טוב וכייף ונוח, לפתח את האמון וההדדיות אם התנועה זורמת לכיוון הנכון, ליהנות מהקשר שלנו כמה שאפשר.
- אני חושבת שבפעם הראשונה בחיי, אם הייתי צריכה לכתוב תוספת להודעה הזו היא הייתה "לשמור טוב טוב על הקשר עם האישלי". ולא " אם עוד נהיה ביחד שיהיה טוב." כי זה פשוט נהדר, ומייצב ובונה וכייייייף, אעע פרץ אהבה רחגעיה. הדדיות ואמון בהחלט התפתחו בחצי שנה הזו, ו...אין, פשוט אין עליו. אין אדם שהייתי רוצה קרוב יותר. > עבודה- בעקרון מצאתי משהו לקיץ; שילך שם טוב ושיזרום חלק (ושיקחו אותי בכלל, בעצם). וכשזו תסתיים- למצוא משהו קבוע.
- על המשהו הקבוע החלטתי לוותר עד אחריי הבגרויות, אבל בקיץ עבדתי טוב מאוד וזרם חלק וכשהתפטרתי הבוסית כרעה לרגליי והתחננה שאשאר. והיא תתן לי קידום. ותתן לי עוד שקל לשעה. ואני אוכל לבוא מתי שבא לי. גם רק בסופי שבוע...וזה P: > להמשיך לקרוא הרבה. וללמוד על מה שמעניין ואת מה שמעניין. -
דפנטלי. לא הלכתי לקורס באוניברסיטה, אבל רק כי המרצים בשלהם > לכתוב! הרבה. -
הרבה בטוח לא כתבתי. פה ושם, כן. מצד שני עד כה לא ממש זכרתי שזה היה בגדר רצון עז או מטרה. > לנצל יותר את הגישה למוקדי תרבות ואמנות שיש לי פה. זה מעניין אותי ואני גרה קרוב-קרוב למרכז ההתרחשויות, אין סיבה לא להפוך את זה למשהו יותר אינטגרלי, בפרט כשעוד יש מי שנהנה ורוצה לפרגן לי את זה כספית (
-
- טוב, כן ולא. עקרונית באמת ניצלתי את הגישה. אני הולכת לסיבובי גלריות לפחות פעם בשבוע- שבועיים עם המגמה, וחוץ מזה גם היינו ( עם סבתא, או עם זיו, או עם שניהם) בכמה מוזיאונים ותערוכות, ועם קובי ואבא/ זיו גם בלא מעט סרטים. אבל אני לא יודעת איזו פנטזיה פרועה הנחתה אותי לכתוב שיש מי שרוצה לפרגן לי את זה כספית. הסיבה היחידה שאירועים כמו הופעות, הצגות, מופעים, קונצרטים וחבריהם למוסף התרבות- לא זוכים לי ( לנו) לעתים תכופות מספיק- היא כמובן כלכלה במשבר > לעשות חיים.. פופ. -
וואלה, כן > להרגע קצת עם שוקולד. אני מוצאת את עצמי מפצה על תקופת התנזרות ארוכה מהחטא המתוק הזה ]];-
כן ולא? > להשתחרר מהתגיות שהמוצמדות פה. אני חושבת שמוצאת את עצמי משתדלת לעמוד ביותר מדי תגיות ש...אולי בהתחלה הדבקתי לי ואח"כ הסביבה הדביקה, ואולי הפוך.. זה קצת ביצה תרנגולת. בכל אופן אני צריכה לעזוב את זה. גם את החיוביות שעושות לי טוב- ולו רק בשל הנטייה לכפייתיות שפתחתי. לא רוצה להשתדל לעמוד בכל כך הרבה דברים, החופש קורא לי
-
החפירות שלי עלולות להיות בלתי נסבלות קצת, אבל בגדול זה סעיף שהיה לי חשוב מאוד, והסתדר מצויין עם המעבר למקום חדש. אני חושבת שכן, סה"כ התנתקתי מהשלטים הגדולים שהתנוססו עליי. אני נותנת לעצמי הרבה יותר מקום להיות אני והרבה יותר לגיטימציה להבין שזה בסדר גמור. לא תמיד פשוט או מצליח ב100 אחוז, אבל לגמריי בדרך. > בכלל, להשתחרר גם נפשית. זה נחמד שפרקטית אני לא נונת לפחד לשתק אותי, הלאה.
- תמיד יש מה לשפר > לעבוד על הקשר עם אור? אני לא יודעת. מצד אחד- הפער בין החיים שלנו משגע אותי. בעיקר בימים האחרונים, בעיקר אתמול אולי. הוא היה פה ו.. בלעכס, זה טעוןמדי. בכל מקרה- זה אמנם פער מתבקש אבל כמה שאני רוצה שתהיה לי הזדמנות פעם ב... להדביק איתו קצת חורים, לדבר איתו, לחיות איתו.. מתגעגעת אליו. -
טוב, כצפוי, זה לא ממש עובד. הילד משרת במורן, בג'נין ועזה וכל המקומות שהייתי רוצה לשמוע עליהם בעיקר כשהוא יוצא משם והכל בסדר. זה אמנם היה תמים וחמוד לכתוב את זה ולקוות שכשייגמר לו הקורס יהיה לי קצת יותר אור, אבל זה בעיקר היה תמים וחמוד וזהו. אתן לו להעביר את הצבא שלו בנחת, אמשיך לקפוץ עליו בחיבוק דוב וצביטות לחי של דודה פולנייה כל 21 יום, אכבס לו את הבגדים ואשתול לו שוקולדים טעימים בתיק בשבת.. אבל התקשורת שלנו תמצא לעצמה עתים מתאימות יותר. > ועל הקשר עם סורין גם צריך לעבוד. בחודש האחרון לראשונה בחיי נמאס לי מהטינה הקטנה שמנחה, ונמאס לי מהקור, ו.. אני חושבת שאולי אני אפילו רוצה לאהוב אותו יותר משאני רוצה לקבל את קיומו. ( וואו, בא לי עכשיו על שיחה טובה עם סבתא) -
אני לא בקשר עם אימא, אז ממש לעבוד לשיפור הקשר עם בעלה זה פרוייקט רחוק שנות אור. נדמה לי שמאז שכתבתי את זה פה כמטרה, ראיתי אותו פחות מעשר פעמים. אין טינה שמנחה את היחסים בינינו, אין קור כשאני עוברת במטבח שלהם. אני אורחת בבית שלו ומתנהגת בהתאם, פשוט אין בינינו יחסים ברמה שאפשר לשאוף לשפר. > ממ ליצור.
> ולמכור עוגיות. פתאום נורא בא לי. זה יוצא יפה וזה מוכר, אז לחפש נסיבות שאפשר לשלב בהן עוגיות וללכת על זה >:
- אמנם בחצי שנה הזו מכרתי אוליי 4 סבבים, אבל גם אין לי סבלנות להרבה יותר מזה. מניחה שהבאה תהיה 14 בפברואר > לנצללל את החצי שנה הזאת טוב- טוב מכל הכיוונים שלה. > משאירה ברשימה להוציא רישיון,
> ההווו. וללכת לגניקולוג.
ועכשיו חוץ מהם דברים שהיו ברשימה הקודמת לרשימה הזו ואז עוד היה עליהם איקס: >חדר כושר, או לפחות הליכות או משהו. דייי להיות בטטה [: -
מתמידה יופיטופי, פתחתי כושר לא רע > אולי קעקוע מעל הקרסול-
יש לי קעקוע מקסים בצד הפנימי של השוק, אוטוטו חצי שנה.. אני מאוהבת בו לגמרי >לקחת גלולות-