mimi השאקלית
New member
מנסה לשנות דפוס התנהגות וזקוקה לעזרה
היי,
אני בת 21. מרגישה כרגע בשלב מאוד מהותי של שינויים בחיי, לאחרונה אני רואה דברים אחרת, מתחילה לפתח דעות, רצונות וחלומות שלא היו לי קודם. אני אוהבת את השלב הזה בחיים ועם זאת הבלבול והתגובות הרגשיות הקיצוניות שהוא מביא איתו קצת מלחיצים.
ובנושא הזוגיות...
לפני מספר ימים התארחתי אצל משפחה בשבת והכרתי שם בחור בן 24 שמצאתי חן בעיניו, דיברנו קצת, הוא גם מצא חן בעיני ויצאנו לדייט פעמיים.
העניין הוא כזה...
עד עכשיו יצאתי רק עם בחורים גדולים ממני בהרבה, בני 29,30 והיום אני מבינה שזה היה מתוך מניע של התקדמות בשלבים מהירים מדי (בצורה ילדותית אפשר לומר) מבלי לעשות את העבודה הקשה שכרוכה בזוגיות.
ז"א התלהבתי מהר מהבגרות שלהם, מהגב והביטחון שהם מעניקים, מהר התאהבתי, מהר נתתי את עצמי וגם מהר הבנתי שאנחנו בשלבים שונים בחיים ומהר חתכתי ופגעתי בהם. הכל היה בתנודות מהירות, גדולות ולא טבעיות.
אני רוצה לשנות את הדפוס הזה כחלק מתהליך ההתבגרות שאני עוברת..
ולכן עם הבחור שיצאתי לא התקדמתי בקושי מבחינה מינית, אני מכירה אותו לאט, יצאנו שלוש פעמים ואני לא ממהרת, מאוד משתדלת לשנות את הדפוס הקודם שלי ולהנחות אחד חדש וסבלני.
ועם זאת, יש בעיה...
אני פשוט לא מתלהבת.
הוא לא מלהיב אותי, לא מרגש, אני בקושי חושבת עליו במהלך היום. ואני לא יודעת. האם זה טבעי? מאחר ועד היום הייתי רגילה להתאהבות מהירה שבאה עם דעיכה מהירה עוד יותר. אז אולי אני אמורה להיות סבלנית יותר לגבי מה שאני מרגישה לגביו. מצד שני אני חוששת להשאר איתו יותר מדי זמן לחינם, רק כי אחכה להתלהבות שתבוא והיא לא תבוא, כי אם היא הייתה קורית זה כבר היה קורה ממזמן... אני לא מורגלת בזה וצריכה הנחייה.
האם עליי לחכות עוד? או להבין שאם ההתלהבות לא קורית עכשיו היא כבר לא תקרה?
תודה
היי,
אני בת 21. מרגישה כרגע בשלב מאוד מהותי של שינויים בחיי, לאחרונה אני רואה דברים אחרת, מתחילה לפתח דעות, רצונות וחלומות שלא היו לי קודם. אני אוהבת את השלב הזה בחיים ועם זאת הבלבול והתגובות הרגשיות הקיצוניות שהוא מביא איתו קצת מלחיצים.
ובנושא הזוגיות...
לפני מספר ימים התארחתי אצל משפחה בשבת והכרתי שם בחור בן 24 שמצאתי חן בעיניו, דיברנו קצת, הוא גם מצא חן בעיני ויצאנו לדייט פעמיים.
העניין הוא כזה...
עד עכשיו יצאתי רק עם בחורים גדולים ממני בהרבה, בני 29,30 והיום אני מבינה שזה היה מתוך מניע של התקדמות בשלבים מהירים מדי (בצורה ילדותית אפשר לומר) מבלי לעשות את העבודה הקשה שכרוכה בזוגיות.
ז"א התלהבתי מהר מהבגרות שלהם, מהגב והביטחון שהם מעניקים, מהר התאהבתי, מהר נתתי את עצמי וגם מהר הבנתי שאנחנו בשלבים שונים בחיים ומהר חתכתי ופגעתי בהם. הכל היה בתנודות מהירות, גדולות ולא טבעיות.
אני רוצה לשנות את הדפוס הזה כחלק מתהליך ההתבגרות שאני עוברת..
ולכן עם הבחור שיצאתי לא התקדמתי בקושי מבחינה מינית, אני מכירה אותו לאט, יצאנו שלוש פעמים ואני לא ממהרת, מאוד משתדלת לשנות את הדפוס הקודם שלי ולהנחות אחד חדש וסבלני.
ועם זאת, יש בעיה...
אני פשוט לא מתלהבת.
הוא לא מלהיב אותי, לא מרגש, אני בקושי חושבת עליו במהלך היום. ואני לא יודעת. האם זה טבעי? מאחר ועד היום הייתי רגילה להתאהבות מהירה שבאה עם דעיכה מהירה עוד יותר. אז אולי אני אמורה להיות סבלנית יותר לגבי מה שאני מרגישה לגביו. מצד שני אני חוששת להשאר איתו יותר מדי זמן לחינם, רק כי אחכה להתלהבות שתבוא והיא לא תבוא, כי אם היא הייתה קורית זה כבר היה קורה ממזמן... אני לא מורגלת בזה וצריכה הנחייה.
האם עליי לחכות עוד? או להבין שאם ההתלהבות לא קורית עכשיו היא כבר לא תקרה?
תודה
