מסכימים עם הציטוט של פרויד???

shabaz

New member
אני חושב...

כמומ שהסברתי כמה הודעות לפני שצריך אנרכיה כדי להגיע במצבנו הסופי לאוטופיה. אני מאמין שבעזרת דמוקרטיה יקח לנו הרבה יותר זמן להגיע למצב המיוחל של אוטופיה. הרי סבל גורם לנו ללמוד. אז למה לא לגרום לאנרכיה כוללת? בדרך דמוקרטית ששולטת על האנשים, זה לא נותן להם אפשרות להבין את משמעות האוטופיה, והם חיים תחת אמת של עצמם. וגם, אם כבר מוסיפים על זה, זה לא יווצר גם כל עוד אנשים מדברים על דברים מטומטמים כמו אמת ושקר. תורות שנכחדו, אומנם יש להן את העקרון הבסיסי שהוא נכון, אבל כדי שהתורה תצליח אנשים צריכים להבין אותה ולהפנים אותה באמת, אחרת יווצר מצב שבו האנשים סוקלים את התורות הללו <<ע"ע קומוניזם>> מה אני יודע על אנרכיה? חופש מוחלט. זה מספיק. הדמוקרטיה אכן ניצחה, כי האנשים מאמינים בבולשיט שהיא הכניסה לעצמה. מאיפה זה נוצר? הדעות היו נכונות סה"כ, והעקרון שלהם נכון גם הוא, אבל זה ביחד עןם האינסטינקטים שלנו יצר כאוס. ואת החברה שלה אנחנו קוראים כיום מודרנית כביכול.
 
כן, רק תלוי באיזה מישור.

באופן כללי כל אחד רוצה להנהיג את השאר שיחיו על פי דעתו, אבל אותו אחד לא שם לב שהוא נשלט ע"י "דעתו" בכל רגע, ללא יכולת להשתחרר מכבלי הרגל המחשבה, שלא תמיד שורשיה נעוצים אקסיומטית בו.
 

aphanisis

New member
ידידי, חופש הוא דבר יחסי ,

חופש של אחד יכול להצטייר ככבלים לאחר. תלוי במנטליות, בגאוגרפיה ובעיקר במטען האישי. יש מי שימצא בכבלים משהו בטוח ומוחשי ובחופש אובדן וצלילה לעבר הלא נודע. ולהיפך.................אני חולמת על חופש אך נאחזת בכבלים! ואתם??
 
שואל השאלה שאל אותי לדעתי

אז אני אמרתי שלדעתי החופש עליו אני דיברתי הוא החופש האימתני לרוב האנשים יותר מכל, אף שלא במודע. הצורך וההשתמשות בדוגמות מחשבתיות נכון לגבי כל המין האנושי ללא הבדלי גאוגרפיה.
 

תמר

New member
מסכימה עם פרויד

רובנו חושבים שאנו רוצים חופש, אך אנחנו באמת פוחדים ממנו כי הוא מגיע יחד עם אחריות, וכמעט כולנו פוחדים לקחת אחריות. והכי קשה, לקחת אחריות על עצמנו ועל חיינו.
 

האביר29

New member
מדובר במרבית האנשים

אחריות בעבודה, אחריות למשפחה, לחברים, לקרובים, לשכנים לסביבה, לעצמך, לדיבור, אחריות להיות שמח. חופש הדיבור חופש העשייה חופש מעבודה חופש בחופשה פחד מכשלון? פחד מאבידת חפץ? פחד מאבידה של מישהו קרוב? פחד מבזבוז זמן? פחד מבזבוז אהבה? אולי מיתר עשיה? אולי מאי אעשיה? איך תהיה אתה ותהיה חופשי אם לא תהיה סביבה שתראה לך מי אתה? כדי שתהיה לך סביבה עליך לקחת אחריות ולכן החופש הוא באחריות הפחד הוא מדברים אחרים (וגם מאי הכרה בך)
 

האביר29

New member
טעיתי לגמרי

ממש לא הייתי ברור בהודעה לעיל. אני מוותר על להסביר Expose yourself to your deepest fear; after that, fear has no power, and the fear of freedom shrinks and vanishes You are free.
 

yaffit

New member
לא בדיוק...

אני לא בדיוק מסכימה. אני חושבת שכל האנשים רוצים חופש, אבל מפחדים או פשוט עצלנים מדי מכדי לנצל אותו, אבל תקחו להם אותו ו- hell breaks loose
 

Deathatred

New member
האנשים רוצים דרגה מסוימת של חופש

הם לא רוצים שישעבדו אותם ויתעללו בהם והם מעדיפים שתמיד תישמר להם זכות לעצב את ההחלטות המשפיעות על גורלם אבל רובם מעדיפים מסגרת שתכוון אותם ותדאג להם - אפילו אם זה אומר קבלת מרות מסוימת והסכמה להכפיף את עצמך למערכת חוקים (כלומר, פגיעה בחופש הטוטאלי).
 
בערך......

מצטער אם אני חוזר על מה שאמרו פה כבר אבל.... יש שלושה הביטים(לדעתי)שצריך להתיחס אליהם לפני שעוסקים בשאלה הנ"ל 1-חופש, מהו, האם זה שתוכל לעשות כל דבר שתרצה, הרי בכך אתה מגביל את החופש של הפרטים האחרים בחברתך... או אולי חופש הוא לעבוד בעבודה שאתה אוהב וכל יום בצהרייים לרדת לים..... או אולי זה בעצם לדאוג לעצמך,לצריכך לבד... לכל אדם השקפה אחרת לגבי המילה חופש... והשאלה היא האם חופש הוא אנרכיה..... והאם לכל חופש מתלווה שיעבוד 2-כשאנשים מתכוונים לחופש כעצמאיות כאן נכנס אפקט הפחד כי לא כל אחד יכול לדאוג לעצמו משום שלכל אדם יש צורך בתלות על כן לעולם לא נהיה חופשיים, וכאן אני מסכים עם פרויד... משום שלדאוג לעצמך לבד זה הרבה אחריות... ומי רוצה בזה 3-אין לי מושג מה רציתי להגיד.. אני אזכר ואני יוסיף אפשר לסכם את זה שכשאנשים אומרים חופש הם לא רואים אותו לנגד עיניהם, הם רואים את הדברים הרעים בחיים שלהם כמו העבודה והלימודים שלהם.. אך הם לא רואים את החופש שבאמת יספק אותם כי גם לקום להשתין זה שיעבוד ועל כן חופש הוא דבר יחסי שבתכליתו לא קיים...
 

shabaz

New member
אפקט הפחד בחופש

נלמד ע"י החברה עצמה... במצב היפוטתי אם לא היינו חיים בחברה שכל כך דואגת לשלומנו ושלא נפגע, היינו יודעים טוב מאוד איך להתמודד עם החיים שלנו. לא המחשבות של האנשים, אלא הדאגה שגרמה למחשבות של האנשים.
 
למעלה