מענה הפורום
התירוצים אינם דחוקים. מה שכן דחוק הוא "קושיות" אודות דבריהם של חז"ל אודות מעיים, שליה וכיוצ"ב, כאשר כשחז"ל השתמשו בשני מושגים אלו התייחסו לגופים אחרים לגמרי מהגופים אותם מכנים כיום "שלייה" ו"מעיים". הטלת ביצים הוא אכן ענין פשוט וברור שהיה מוכר גם אז, אולם לא טענתי שזו זו היא הטלת הביצים שהייתה מוכרת אז, אלא שבגלל שהיריון מתאחר זהה במהותו להטלת ביצים אין סיבה שחז"ל לא היו מכנים "היריון מתאחר" בשם "הטלת ביצים", במיוחד לאור העובדה שהלקסיקון המדעי לא היה גדוש כמו בימינו, כפי שהסברתי לעיל. בנוסף, הרב יעקב סגל שליט"א, הוכיח בדבריו שמה שאנו קוראים היום עטלף כנראה הוא אשר כונה בתורה תנשמת, ולא ידוע מי הוא העטלף המדובר. ישנם כמעל 800 מיני עטלפים, ואני כמעט יודע בוודאות שאין אנו יודעים שכולם אינם מטילים ביצים (לפחות לא מדרך ניסוי אולי רק מדרך סברה). בנוסף, לא תוכל לטעון שחז"ל לא ניתקלו במינים שהמדע לא ניתקל בהם, והרי בוודאי שהוא אינו מתיימר שנתקל בכולם, כל שכן אם במין נכחד עסקינן. מסתבר שלשנינו הגדרה שונה בתכלית השוני לרציונאלית. אני אשתדל להגיד זאת בענווה אך כמדומני שאיני פחות רציונאל ממך, ויתכן ואף יותר. אולם אפילו הרמב"ם כתב שהיכן שנגמר השכל מתחילה האמונה. ואכן באמונת חכמים עסקינן וראה דבריי אודות "לא תסור מן הדבר הזה ימין ושמאל". הרמב"ם כרד"ק גם כן פסל ענפי-מדע כגון אסטרולוגיה (ואם תטען שהוא אינו מדע, כשמו גן הוא, לוגיה) וראה את פירוש הגר"א במשנה-ברורה על עניין זה. היו דעות אחרות משל הרמב"ם, ומכאן אני מניח גם משל הרד"ק. איני יודע איך העלת אוב מכחישה את השכל, לאור העובדה שזו אינה תופעה אמפירית ועל כן היא אינת בת-בחינה, לפחות לא באמצעים המקובלים. גם עליה לא תוכל להגיד שהיא לא מסתברת, שוב לאור העובדה שהיא אינה אמפירית. לכל היותר תוכל להגיד שהיא לא מסברת לך את האוזן, אבל אוכל לטעון שיתכן ולאחרים היא כן וזו אינה ראיה. גם הרמב"ן כזכור לי לא הסכים לפירושו של הרמב"ם על שלושת המלאכים, וובכן, רבים חלקו על מה אשר אתה קורא לו "רציונאליות", ואני חושב שזו הייתה חוות-דעת אישית. טרם פגשתי במימרות של חז"ל שלא היו תואמים את ה"אמת" המדעית ("המדויקת"). אני מניח שגם היו דעות שונות מדעות בנו של הרמב"ם, אמנם מעולם לא טענתי שחז"ל לא היו יכולים לטעות במימרות-מדעיות אמרתי שדעתי אינה מוכרעת בכך וטרם ראיתי סתירה בין מימרות חז"ל למדע. מעבר לכך, מעט יומרני להתייחס למאות חכמים, שבוודאי שכולם היו בדרגה שונה האחד מהשני, בתור "גוף אחד" ולהגיד שהוא היה יכול לטעות מבחינה מדעית. אני מסכים שכולם תחת השם חז"ל, אמנם אם אתה רוצה להתייחס לחז"ל, אתה לא יכול להתייחס אליהם גרידא כגוף, בגלל שהיה שוני בין חכמינו. אם אתה חושב שלך הזכויות שהיו לרמב"ם ובנו הקדושים, זכותם יגן עלינו, אזי באמת הפרופרציה שלך חסרת גבולות. חלילה לך מלומר דברי כפירה, הרמב"ם ובנו לא עירערו על דברי חז"ל, רחמנא לצלן רחמנא לשזבן, לכל היותר תוכל לטעון שהם עירערו על דעתם המדעית, שהיא, ע"פ דברי הרמב"ם, הייתה תואמת את דיעתם של "חכמי"-הטבע. וכבר ראינו שאין זה מדוייק לאור הדיון הידוע "נראים דבריהם מדברינו". בנוגע לציטוט האחרון אותו הבאת, לא תוכל להביא מכאן ראיה שהרי בסוף חזר בו מטעותו. בברכה, ד.