מסתבר שויצטום, ריפס ורוזנברג (מדעני

[G o v e r no r]

מסתבר שויצטום, ריפס ורוזנברג (מדעני

הדלוגים) קטפו את פרס נובל לספרות ל- 1997 בזמן שנימנמתי. איני מבין איך חמקה לה ידיעה מרעישה זו מעיני, שכן אני מעיין פריודית באתר מנהלת פרס נובל בהתעניני בזוכים ובעבודותיהם. ראו, זוכי פרס נובל לספרות ל- 1997 הם במשותף Doron Witztum, Eliyahu Rips and Yoav Rosenberg of Israel, and Michael Drosnin of the United States רגע, רגע, טעות שלי. לא מדובר בפרס נובל, אלא בפרס איג-נובל. חה, חה, חה. ובכן, שוב מדגים הגניוס היהודי את עליונותו והעולם הגויי עומד ומשתאה כיצד גורפים החברל´ך שלנו פרסים מלוא חפניים, _בכל_ _תחום_ _אפשרי_!!! ברצינות. אני מקווה שבזאת חוסל המוניטין המקצועי של ה"זוכים"...

 

[רון סי]

ציטוטים מתוך האתר

The classic sequence of events for any breakthrough is: (1) Most people don´t recognize its existence; then (2) When they do recognize it, their immediate reaction is to laugh or scoff at it; then (3) Some of those people become curious about this thing that they are laughing at, and then think about it, and so come to appreciate its true worth. וכן: There are in this world people who are quick to judge, condemn, and punish others. Some of these unhappy people are in positions of authority and might be inclined to, say, punish and ridicule someone in their lab who wins a goofy, meaningless prize. האתר מציין במפורש שהפרס לא נושא שיפוט ערכי (אם התגלית היא טובה או רעה) אלא רק שזו תגלית מיוחדת בתחומה. מעבר לכך יש לציין שכל קבוצה של אנשים שרוצה בכך יכולה להתאחד ולהקים ארגונים שעושים כל מיני דברים, בין השאר גם כאלה שמחווים דעה על דברים שקורים בעולם. אין בזה רבותא, אולי מלבד היוזמה ויכולת הארגון, וגם קצת מזל. אין שום משקל מיוחד לדעתם של יוצרי ה"פרס" הזה.

 

[G o v e r no r]

טעות. הגדרת זוכי פרס _זה_ רמוזה:

A good-natured spoof of science and the Nobel Prizes, the ceremony honors people whose achievements "cannot or should not be reproduced" זוהי עקיצה מעודנת, אולם, לא צריך להיות ספק בה...

 

[רון סי]

מה הטעות?

ציטטתי לא נכון? הנה ציטוט נוסף: Each year, ten Ig Nobel Prizes are awarded. The selection criterion is simple. The prizes are for "achievements that cannot or should not be reproduced." Examine that phrase carefully. It covers a lot of ground. It says nothing as to whether a thing is good or bad, commendable or pernicious. שים לב ל-nothing. והנה הסבר ל-cannot. For example: after something has been discovered or created, no one - anyone, anywhere, ever - can later become the first to have made that discovery or creation. The "firstness" cannot be repeated. Thus, Don Featherstone (Ig Nobel Art Prize, 1996), the creator of the plastic pink flamingo, clearly qualifies under the "cannot be repeated" clause. מה ההסבר לshould not? לא מצאתי כזה... לעומת זאת הציטוטים שהבאתי לעיל מבהירים את דעתם של היזמים על הפילוסופיה שבבסיס המפגן שלהם. לדעתי השם הזה הוא שיטה למשוך מבקרים ותו לא. אין בו שום הצהרה, בייחוד שההצהרות המפורשות סותרות את המסר שבשם.

 

[רון סי]

אגב, הסתירה שבין השם

לכוונות המוצהרות מעידה על נטייתם של היזמים לצהבהבות... זה לגיטימי, אבל מציג אותם באור לא רציני.

 

[G o v e r no r]

מכל מקום, מעתה נוכל להתיחס

לאדונים הנכבדים במלוא תאריהם, לאמור: "הפרופ´ למתמטיקה וחתן פרס איגנובל 1997 לספרות, אליהו ריפס" כל השלושה הם חוזרים בתשובה (וזה צריך לומר לנו משהו). ויצטום הוא מאסטרנט לפיסיקה שחזר לפתע בתשובה והפסיק למודיו, אולם יתכן שהשלים את התאר. רוזנברג הוא התכניתן. "הפרופ´ למתמטיקה וחתן פרס איגנובל 1997 לספרות, אליהו ריפס" נשמע נחמד. הפרס אפילו לא הוענק בשטח המתמטיקה/סטטיסטיקה אלא ספרות (fiction). הממם, ועדת הפרס יודעת לעקוץ כדבעי...

 

[רון סי]

"נוכל"?

מוטב לדייק ולאמר "תוכל" (אתה תאמר "אוכל"). "נוכל" זה ביטוי שמביע תקווה שיהיו לך שותפים בהתייחסות זו. להתייחס למישהו בזלזול אפשר תמיד. לא מוכרחים גושפנקא של אתר היתולי זה או אחר. בכל מקרה זו התייחסות מזלזלת, שהיא תמיד חוטאת בחוסר רצינות.

 

[vizini]

לא, הוא צודק. "נוכל".

הקהילה המדעית מתיחסת לפרס ה"איג נובל" בדיוק כמו שהוא אמר. אז השלושה האלה יוכלו עדיין להתהדר בתארי ה"ד"ר" וה"פרופ´" שלהם, ולעשות רושם על אנשים שתארים כאלה עושים עליהם רושם, אבל בעיני הקהילה המדעית הם תמיד יהיו אלה שזכו בפרס ה"איג נובל".

 

[רון סי]

האם קראת

את הציטוטים שהבאתי מדברי מקימי האתר? הם מתייחסים שם בצורה מסויימת למה שהם עושים.

 

[vizini]

מה שרלוונטי זה איך מתייחסים לזה.

למה פרס נובל נחשב ליוקרתי יותר מפרס וולף? המטרות של שני הפרסים זהות, ויש גם חפיפ גדולה בין אנשים שזכו בפרס וולף ואלה שזכו בפרס נובל. אבל פרס נובל נחשב ליוקרתי יותר כי כך מתיחסת הקהילה המדעית לפרס. וכך גם עם פרס "איג-נובל". אדם שזכה בפרס נובל יהיה אורח מבוקש בכל כנס מדעי. אדם שזכה בפרס "איג-נובל" יתקשה לקבל הזמנה לכנס מדעי כלשהו...

 

[רון סי]

אין לי התנגדות לעובדתיות של דבריך

פשוט הפניתי אותך לציטוטים מהאתר שעוסקים בתהליך שתגליות מוזרות עוברות, מאי-ידיעה, דרך לעג, ועד לחשיבה נוספת והבנה של הפוטנציאל שלהן. כמו כן הבאתי משם אבחנה של היזמים לגבי אופיים של אנשים מסויימים.

 

[G o v e r no r]

תודה על השעור בעברית. למרות עליתי

ארצה לפני שנים לא כל כך רבות, הצלחתי לרכוש רהיטות מה בהבעה עברית בכתב ובע"פ, אשר, עם כל הצניעות, אינן נופלות מאלה של חלק הארי מבאי פורום זה. השגיאות היחידות שניתן למצוא אצלי הן mis-typing הנובעות מכך שאני עדיין משתמש במחשב הישן שלי מן הנכר (133Mhz, ה- CPU, לא ה- channels), אשר על ה- keyboard שלו _לא_ מצוירות אותיות עבריות. נוכל, תוכל, אוכל, חה, חה, חה. מכל מקום, מעתה נוכל להתיחס לאדונים הנכבדים תוך ציון מלוא קופת תאריהם, לאמור: "הפרופ´ למתמטיקה וחתן פרס איגנובל 1997 לספרות(!), אליהו ריפס" ממש תענוג לגלגל זאת על הלשון, מצד לצד, להנות מן הצליל, הטעם, ה- bouquet, מעשה connoisseur...

 

[רון סי]

אני שמח בשמחתך

הרי זו הנחמה היחידה שנותרה לך, לאחר שנכשלת בהפרכת הראיות תומכות תאורית האלוהות המוצגות כאן תדיר.

 

[G o v e r no r]

"הרי זו הנחמה היחידה שנותרה לך,

לאחר שנכשלת בהפרכת הראיות תומכות תאורית האלוהות המוצגות כאן תדיר" הטענה כי נכשלתי היא הנחמה שלך. אף אחד אינו יכול לשקר לך אלא אם כן הסכמת לכלול שקרים בתפריטך. את קיום אלוהים או אי קיומו _לא_ ניתן להוכיח, אחרת לא היינו מתווכחים. אני אך בוחן טענות המוצגות כ"ראיות תומכות תאורית אלוהות". לא נראה לי (והצופים, ה- jury, הם האמורים להחליט על כך) כי איזו "ראיה תומכת תאורית אלוהות" שרדה את ערעורי. הצג דוגמא.

 

[רון סי]

דוגמה אחת?

הממ... למשל, אם זכור לך (לי זכור במעומעם), היה מופת שקשור להכרתם המופלאה של חז"ל את עולם החי הימי, שמתבררת מקביעתם המדהימה בנועזותה שכל יצור ימי שיש לו קשקשת - יש לו גם סנפיר. לא עלה בידיך לערער את הרושם הרב העולה ממופת זה, למשל ע"י הצגת האבחנה הזו כניתנת להסקה באיזו דרך אנושית, אפילו כזו שנמצאת בידי המדע כיום.

 

[G o v e r no r]

"היה מופת שקשור להכרתם המופלאה

של חז"ל את עולם החי הימי, שמתבררת מקביעתם המדהימה בנועזותה" טעות. התארים "מופלאה", ו"נועזת" אינם מופיעים במשנה, אלא ב- הידברות/מנוף/שופר/ערכים/נטעים/שבע-נט. ה"מופת" _אינו_ מרשים חרדים (ואתה רואה זאת על פי שתיקתם). נהפוך הוא. הוא דווקא מטריד אותם. התורה דרשה שני סמנים לטהרה של בעל חיים ימי: סנפיר וקשקשת המשנה (התורה שבע"פ) טוענת שדי בקשקשת אחד משניהם טועה (או שהתורה דורשת תנאי _מיותר_, או שהמשנה מוותרת על תנאי _נחוץ_), ומכיוון ששניהם ניתנו כביכול במעמד הר-סיני, ממקור שמימי - המסקנה ברורה. לא משנה מי מהם טועה. זה משליך על _שניהם_...

 

[רון סי]

להשתין מחוץ לאסלה

הפסוק שהובא כמציין את המופת אמר "כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר." ואתה מדבר על איזו סתירה לכאורה בין התורה למשנה. כמו שאומרים יפה באנגלית, וואט דה פאק אר יו טוקינג אבאוט? יש לך הפרכה לענין האבחנה הפלאית של חז"ל, או לא? אם יש לך, הוציאה אלינו ונחזה בזיו פניה. אם לא, נחכה בקוצר רוח לראיה הבאה שדוד יביא לנו, במהרה בימינו כן יהי רצון אמן סלה. ובא לציון גואל.

 

[vizini]

אני מקווה שלא שכחת את הנחש...

 

[G o v e r no r]

טוף, דלעת170 שינה כל רגע את התנאים.

הצעתי נחש, אז הוא "הסביר" כי קשקשי הנחש אינם קשקשת. מישהו יצביע על סנפיר? אזי יסביר כי סנפיר כזה אינו סנפיר "כשר". הפאגאניות המסיונרית החרדית משוחררת ממגבלות ויכולה לנסח מחדש כל רגע את תנאיה, לפי ראות עיניה וטיב עמדתה בויכוח. מובן שפאגאן יכול, ככלות כל הקיצין, גם להעלם מן הפורום ולחזור ב- nickname אחר ובלבד שלא יאלץ להוציא מפיו את המלים האיומות "הדין עמך"... אתה מתרשם? ...I´m not deeply impressed

 

[vizini]

אפילו במסגרת חוקי משחק אלו, עדיין

לא הוכח כי קשקשי הנחש אינם "קשקשת" בהגדרתה המקראית. אני טוען כי קשקשי הנחש נתיקים ע"י סכין בדיוק כמו קשקשי הדג. מוזמן דוד170 להביא חוות דעת של מומחה לנחשים המראה את ההיפך.